ג'ק מא, מייסד עליבאבא
צילום: getty images, Chesnot

"עליבאבא הופכת בבירור לאחת מחברות המסחר והטכנולוגיה הבולטות בעולם"

יומו השלישי של כנס המשקיעים הווירטואלי של החברה הגיע לסיומו והאנליסטים חוגגים: שירותי הענן AliCloud יפיק רווחים כבר בשנת 2021
אור צרפתי | (3)

קבוצת עליבאבא נתפסת כגרסה הסינית המצליחה להפליא של אמזון. החברה פתחה השבוע את כנס המשקיעים הווירטואלי של החברה שימשך מספר ימים, ומעוררת תקווה לגבי הרווחיות העתידית של החברה. מניית החברה מטפסת בכ-10% במהלך השבוע החולף, ונראה כי האנליסטים שמחים במידה רבה על העדכונים שהחברה סיפקה, במיוחד החדשות הבלתי צפויות לפיהן עסקי הענן של החברה, שחקן מרכזי שמתחרה באמזון (סימול:AMZN), יחל להפיק רווחים כבר בשנה הבאה. 

 

האנליסטים של סיטיגרופ (סימול:C) חזרו על דרוג הקנייה, עם מחיר יעד של 318 דולר. לדבריהם, אף שהחברה לא סיפקה תחזיות הכנסות חדשות, שרבים ציפו להן, הם הופתעו לטובה לשמוע כי החברה מצפה ש-AliCloud, יניב רווח כבר שנת 2021, וכי חטיבת הלוגיסטיקה של Cainiao, תספק תזרים מזומנים תפעולי חיובי באותה השנה. 

 

העובדה ששני העסקים הללו, שהחלו בשנת 2009 ו-2013 בהתאמה, נמצאים בשלב ״הקציר״, יכולה להרגיע את המשקיעים שגם הפשיטות האחרונות של עליבאבא אל מחוץ לעסקי הליבה שלה, הסחר המקוון, ישתלמו בסופו של דבר. 

 

״לאור שינויים התנהגותיים של צרכנים ועסקים בסביבה הפוסט-מגפתית, ובזכות חזונה של עליבאבא לדיגיטציה ב-20 השנים האחרונות, אנו מאמינים כי החברה ממקוממת היטב, ובזמן הנכון, לנצל את ההזדמנויות שעומדות בפניה.״ כתבו. 

 

האנליסט מארק מהייני, מהבנק המלכותי של קנדה (RBC), חזר על דירוג הקניה עם מחיר יעד של 300 דולר. גם הוא היה אופטימי ביחס לחדשות על AliCloud. ״ההנהלה ציינה שהמיקוד שלה לטווח הבינוני נותר בסין, שם הצמיחה של שוק הענן הכללי רק התחילה, ואין שום סיבה ש-AliCloud יהיה במרווח נמוך מ-AWS שהגיע ל-31% במרווח התפעולי ברבעון האחרון״ (AWS- אמזון ווב סרוויס, יחידה עסקית של אמזון באספקת שירותי ענן)

 

החברה רואה את שוק הענן של סין, שנמצא כעת רק שמינית מגודלו של מקבילו בארה״ב, ומצמצם את הפער בזכות הכלכלה המתרחבת. ״המסר המרכזי ששמענו לאורך כל יום המשקיעים הזה, הוא שאנחנו עדיין נמצאים בסיבובים המוקדמים מאד של צמיחת הענן בסין״ הוסיף. 

 

האנליסט קולין סבסטיאן, מבנק ההשקעות Baird, חזר על המלצת הקניה והעלאה את היעד מ-275 ל-325  דולר, לאחר שהשתתף ביום הראשון של האירוע. קולין מברך על החדשנות המתמשכת בחברה, בשוק הליבה שלה שבסין, כמו גם על ההתרחבות ארוכת הטווח בתחומים אחרים ״אני צופה שוק שורי לעליבאבא, לאור הזדמנויות השוק העצומות, והתשתית הטכנולוגית המתוחכמת של החברה״ הוסיף. 

קיראו עוד ב"גלובל"

 

עליבאבא רואה כמה הזדמנויות עיקריות עבור מגזרי הסחר האלקטרוני ובניהם טאובו (אמזון הסיני) ו-Tmall(חברת בת שהתפצלה מטאובו), בהתחשב בצמיחה חזקה של משתמשים ועלייה במכירות בעקבות התפשטות המגפה בעולם. עליבאבא דוחפה ליצור חווית קנייה אינטנסיבית ואינטראקטיבית יותר עבור הצרכנים, שאמורה ליצור נאמנות גבוהה יותר אצל הלקוחות, תוך דחיפה לאזורים בעלי צמיחה גבוהה כמו מותרות מקוונות (תחום בו אמזון מחפשת להתחרות). 

 

סבסטיאן מציין כי מוכרים בחו״ל משתוקקים יותר ויותר לגישה לצרכנים הסינים, מה שעשוי להגביר את עסקי הייבוא/ ייצוא של Tmall, במיוחד מכיוון שעליבאבא ״מתהדרת בתשתית יבוא מרשימה עם יעילות גוברת אפילו על רקע צמיחה מהירה.״ 

 

לדבריו, החברה נוקטת גישה מאוזנת יותר בין צמיחה לרווחיות, וציין כי האירוע ״חיזק כמה סדרי עדיפויות אסטרטגיים עקביים״ עבור החברה. 

 

שיעורי הסחורה שלא במלאי צנחו ב-30% לעומת השנה המקבילה, ואילו העלויות הלוגיסטיות צנחו ב-10%. האנליסט גם אופטימי לגבי סיכויי הצמיחה ארוכי הטווח של חברת המסחר האלקטרוני Lazada, ברחבי דרום מזרח אסיה. 

 

סבסטיאן סיכם את דבריו בכך ״לדעתנו, עליבאבא הופכת בבירור לאחד מחברות המסחר והטכנולוגיה הבולטות בעולם.״

 

במקום אחר, האנליסט מבית ההשקעות Loop Capital, רוב סנדרסון, חזר גם הוא על דירוג הקנייה, והעלה את מחיר היעד שלו ל-350 דולר מ-280 דולר. האנליסט רואה את ימי המשקיעים הווירטואליים כזרז למניה, אך הביטחון המוגבר שלו נובע מעדכון למודלים של הערכות השווי אותם הוא מבצע. 

 

כעת הוא מאמין, כי עסק הענן של עליבאבא שווה כ-100 מיליארד דולר, לעומת 80 מיליארד דולר בהערכתו הקודמת, ומציין כי השוק עדיין עשוי להמעיט בערך של חיטבת הקניות המקוונת של החברה. בעוד שמניות מסחר אלקטרוני אחרות כמו אמזון, שופיפי ואי ביי, מתקררות בעצרותיהן האחרונות, הן עדיין נסחרות בקצה העליון של טווחי הערכת השווי שלהם, בעוד שעליבאבא נסחרת קרוב יותר לנקודת האמצע שלה. מה שמשאיר מקום לתשואה גבוהה יותר הוא כותב. 

 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    לאחת מחברות..... (ל"ת)
    אני 01/10/2020 11:31
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אחד החברות?? כתבתי ולא תיקנתם! אין כתבה ללא שגיאות עברי (ל"ת)
    אריה 01/10/2020 09:31
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    עומרי 01/10/2020 07:58
    הגב לתגובה זו
    חבל שלא נכנסתי לפוזיציה ...
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.