כיתת לימוד מבחן אוניברסיטה שיעורים
צילום: Istock

קיצוצים, מיזוגים וסגירת קמפוסים - השפעות המשבר על האוניברסיטאות

עוד לפני מגפת הקורונה, התחזיות צפו שכמחצית מ-2,800 המוסדות האקדמיים בארה"ב יסגרו או יעברו מיזוגים במהלך העשור הקרוב; שכר הלימוד גבוה והסטודנטים כבר לא מוכנים לשלם; האוניברסיטאות חייבות להסתגל למציאות החדשה

הקורונה לא פוסחת על שום סקטור, גם לא על מערכת ההשכלה הגבוהה. תחזיות שפורסמו ע"י ה-The College Stress Test עוד לפני מגפת הקורונה, צפו שכמחצית מ-2,800 המוסדות האקדמיים בארה"ב יסגרו או יעברו מיזוגים במהלך העשור הקרוב, בין היתר, כתוצאה מפיתוח של טכנולוגיות הוראה מתקדמות. אבל לא רק זו הסיבה למשבר, שכן גם עליית שכר הלימוד בשנים האחרונות כעת משפיעה על המצב בעיקר באוניברסיטאות בארה"ב, בריטניה, אוסטרליה וקנדה שהגדילו משמעותית את שכר הלימוד ולקחו הלוואות כבדות עבור השקעה במעונות ומתקני ספורט לצורך משיכה של סטודנטים פוטנציאליים.

אסטרטגיה זו התבססה על תחזיות שצפו עליה במספר הסטודנטים הבינלאומיים – שמספרם בעולם גבוה מחמישה מיליון, ושכר הלימוד שלהם בדרך כלל גבוה מזה של הסטודנטים המקומיים שנחשב מקור הכנסה משמעותי.

לאחרונה הצהירה המועצה להשכלה גבוהה של בריטניה כי ההכנסות משכר לימוד של סטודנטים זרים צפויות לרדת בשנים הקרובות ב-7 מיליארד פאונד, שהם כשליש מכלל ההכנסות משכר לימוד בבריטניה. המועצה קראה להגדלת התמיכה הממשלתית ב-2 מיליארד פאונד. אוניברסיטאות באוסטרליה צופות צניחה של 4.6 מיליארד דולר אוסטרלי בהכנסות – כ-14% מכלל ההכנסות, מצב שעלול לגרום לסגירת 21,000 מישרות בטווח של חצי שנה, ולמספר גבוה יותר בהמשך.

מיליון סינים... עדיין לא טועים

מספר הסטודנטים הסינים שלומדים באוניברסיטאות ברחבי העולם מתקרב למיליון. מספר זה צפוי לצנוח בתקופה הקרובה. חלק גדול מהסטודנטים לא חזרו לקמפוסים לאחר חופשת ראש השנה הסיני בינואר. סקר שנערך לאחרונה ע"י QS וכלל 11,000 סטודנטים קבע כי קרוב למחצית מהסטודנטים שתיכננו ללמוד בחו"ל שינו את התכניות שלהם. כחמישית מהסטודנטים יחליפו את היעד בו תיכננו ללמוד או שיוותרו על הלימודים בחו"ל.

גם ההכנסות של האוניברסיטאות ממקורות אחרים עלולות להיפגע, והסטודנטים דורשים מהאוניברסיטאות להוריד את התשלומים עבור שכר הלימוד בעקבות המעבר להוראה מקוונת במקום הוראה פרונטלית מאז התחילה מגפת הקורונה.

בנוסף, האוניברסיטאות מפסידות הכנסות מתשלומים עבור מעונות, אירוח כנסים והשתלמויות.

יחד עם זאת, במקביל לקשיים שנוצרו, בשל התפשטות המגיפה, גדלה ההכרה בחשיבות של האוניברסיטאות ותרומתן למחקר המדעי. אלמלא מחקר זה העולם לא יצליח להתקדם ולצמוח בצל הקורונה והמזור שאמור לפתור את הבעיות שנוצרו יכול להגיע בעזרת חוקרי האוניברסיטאות, שהתגייסו לפתח תרופות ופתרונות רפואיים לטיפול בווירוס הקורונה.

עדיין, לא נוכל להתעלם מהצורך בשינוי דפוסי התנהלות אקדמיים.

קיצוצים, מיזוגים וסגירת קמפוסים

ואכן כבר ניכרים ניצני השינוי שכוללים קיצוצים, מיזוגים ולעתים אף סגירת קמפוסים. בראיה היסטורית ניתן יהיה לקבוע כי אוניברסיטאות שהצליחו לשרוד תקופות קשות של מגיפות עולמיות הן אוניברסיטאות שהצליחו להסתגל לשינויים חברתיים.

קיראו עוד ב"בארץ"

חברת היעוץ מקנזי, בדוח שפרסמה לאחרונה, מציינת חמישה אתגרים עיקריים איתם מתמודדות מערכות השכלה גבוהה בעולם:

מודל לחישוב Market Stress Test Score פורסם באפריל 2020 וחושב לפי הכנסות משכר לימוד ומענקים, מספר הנרשמים לשנת לימודים ראשונה, ושיעור הנרשמים שממשיכים לשנת הלימודים השניה; נמצא כי 10% מהמוסדות נמצאים בסיכון גבוה לסגירה, והיקפם עלול אף להגיע ל-20% בהשפעת מגיפת הקורונה.

נתונים אלו משפיעים על התנהלות האוניברסיטאות אשר בוחנות גישות שונות כדי להתמודד עם מגמה זו.

לפיכך, האוניברסיטאות חייבות בימים אלו למצוא דרכים יצירתיות לשם הגדלת הכנסות.חייבות להתייעל ולהוביל שיתופי פעולה, כמו גם מיזוגים עם מוסדות אקדמיים אחרים ולהמציא עצמן מחדש כדי לשרוד - הנה כמה דוגמאות.

אוניברסיטת וירג'יניה

האסטרטגיה: בניית שיתופי פעולה אינטר-דיסציפלינריים עם דגש על מחקרים שנועדו לפתח פתרונות מתקדמים לתועלת הציבור (תיוג חברתי).

תקציב המחקר הממומן (sponsored research funding) של University of Virginia UVA - Engineering עלה ב-75% בין השנים 2016 ל-2019 (מ-44 מיליון דולר ל-77 מיליון דולר). ביה"ס להנדסה של UVA הינו המנוע לצמיחה הכוללת בתקציב המחקר הממומן של UVA שעלה ב-32.5% בין השנים 2015-2019, והגיע לשיא של 412 מיליון דולר ב-2019.

דיקן ביה"ס להנדסה של אוניברסיטת וירג'יניה זוקף את הצמיחה הגבוהה לגישה האסטרטגית של הפקולטה להתמקד במחקרים שהינם רלבנטיים ומועילים לחברה, בתחומים אינטרדיסציפלינריים כמו רפואה, סייבר וקיימות.

 

אוניברסיטת דלפט

דלפט נכנסה לתחום ה-Open Education ב-2007; ב-2010 האוניברסיטה הצטרפה לפלטפורמת iTunesU, וב-2012 החלה להפעיל קורסים מסוג MOOCs. לאחר שנתיים הבינו בדלפט שהפעלת קורסים מקוונים מסוג MOOCs אינה מספיקה לקיום מודל עסקי יציב של האוניברסיטה, ולכן בשנת 2014 פתחה האוניברסיטה בי"ס ללימוד מקוון ופתוח - Extension School for Open & Online Education.

יתרונות אסטרטגיים נוספים (מעבר לתרומה הפיננסית): שיפור המוניטין והגדלת החשיפה של האוניברסיטה – מאז פתיחת ה-Extension School מספר הנרשמים לתואר שני בדלפט גדל, גם ממדינות שבהן לא מתבצע שיווק של האוניברסיטה; הפעלת ה-MOOCs שיפרה גם את הציונים של הקורסים הרגילים בקמפוס. ממוצע הציונים בקורסים פרונטליים שמשלבים תכנים של MOOCs עלה בצורה משמעותית, וסטודנטים ציינו שהם מעדיפים פורמט שמשלב בין 2 המסלולים; שימוש ב-MOOCs לצרכי מחקר - ישנם מרצים שמשתמשים ב-MOOCs לצורך איסוף נתוני מחקר, בעיקר בתחומים הקשורים ל-data analysis.

 

האוניברסיטאות חייבות להסתגל למציאות החדשה

המציאות של המאה ה-21 מחייבת את מנהלי האוניברסיטאות להסתגל במהירות לתנאים שבהם ההוצאות גדלות וההכנסות יורדות. שיתוף פעולה עם הקהילה ועם המגזר העסקי עשוי לסייע בהתמודדות עם האתגרים החדשים. מוסדות אקדמיים משנים את המודלים העסקיים שלהם ומפתחים שיטות חדשות כדי להבטיח קיימות פיננסית (financial sustainability), למשל:

college for life – תכניות שיעודדו בוגרים לחזור וללמוד באוניברסיטת המקור לצורך הרחבה בתחומי הלימוד, ריענון הידע ותמיכה במסלול הקריירה.

real-world learning – לסטודנטים שמעוניינים ללמוד על גישות פרקטיות לפתרון בעיות.

פיתוח הכשרות חדשות – שיאפשרו למעסיקים לבצע הערכות לגבי מידת העדכון והמומחיות של מועמדים פוטנציאליים.

employer-paid programs – תכניות לימוד על חשבון המעסיק בזמן שהעובד רוכש ניסיון בעבודה.

תכניות לימוד מקוונות בשת"פ - פתיחת תכניות לימוד מקוונות בשיתוף פעולה עם גופים עסקיים, תוך שימוש בהסכמי חלוקת רווחים שימזערו את הסיכון הפיננסי של האוניברסיטה.

ללא אימוץ מתודולוגיות חדשות יהיה לאוניברסיטאות קשה עד בלתי נסבל לשרוד את המציאות החדשה שכפה עלינו נגיף הקורונה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אלי 22/09/2020 10:34
    הגב לתגובה זו
    יאיר לפיד רוצה שהסגר ייכשל יאיר לפיד כישלון
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

רכבת ישראל
צילום: צילום מסך אתר רכבת ישראל

רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?

באוצר טוענים שהרכבת לא יעילה - היקף העובדים שלה מופרז ודורשים להפריט חלק משמעותי מהפעילות עד 2029

אדיר בן עמי |
משרד האוצר מנסה להעביר במסגרת התקציב הפרטה של רכבת ישראל - העברת כל שירותי ההפעלה והתחזוקה של רכבת ישראל לזכיינים פרטיים עד סוף שנת 2029. המהלך, שמטרתו לשפר את איכות השירות ולהתמודד עם משבר האמון הציבורי ברכבת, מסמן שינוי מהותי באופן ניהול אחד מנכסי התשתית החשובים במדינה, והלא יעילים שבהם.  

הנתונים שמציגה התכנית הכלכלית מציירים תמונה עגומה של מצב הרכבת. מאז 2019, מספר הנוסעים ברכבת לא עלה כלל, וזאת למרות השקעה נוספת של כ-2 מיליארד שקלים בסובסידיה הממשלתית. במקביל, החברה הממשלתית הגדילה משמעותית את מצבת כוח האדם שלה, כשכיום מועסקים בה למעלה מ-5,000 עובדים - גידול שלא תאם כלל את הגידול בפעילות.

המצב החמיר לאחרונה עם ריבוי אירועי בטיחות, תקלות חמורות ושיבושים בתנועת הרכבות, שהביאו לירידה חדה באמון הציבור ובאיכות השירות. העיכובים החוזרים ונשנים בפרויקטי תשתית רק הוסיפו שמן למדורה, וחיזקו את התחושה שהמודל הנוכחי של ניהול הרכבת מיצה את עצמו.

על פי התכנית המוצעת, רכבת ישראל תמשיך להתקיים כחברה ממשלתית, אך תפקידיה ישתנו מן היסוד. במקום להפעיל ולתחזק את הרכבות בעצמה, החברה תתמקד בתכנון, ניהול, פיקוח ובקרה. היא תישאר אחראית על קביעת התכנית התפעולית, ניהול זמני המסילה, והתקשרות עם הזכיינים הפרטיים שיבצעו את העבודה בפועל.

המודל המוצע דומה למודלים מוצלחים אחרים בתחבורה הציבורית הישראלית. הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן מופעלות כבר היום על ידי זכיינים פרטיים, וכך גם מערך האוטובוסים הציבוריים. ההצלחה היחסית של מודלים אלה מספקת תקווה שגם ברכבת הכבדה ניתן יהיה להשיג שיפור משמעותי באיכות השירות. מעבר לכך, הגוף הגדול והשמן הזה יהפוך להיות יעיל, ויעבוד לפי "חוקי הכלכלה" - למטרת רווח. 

התכנית מגדירה לוח זמנים ברור ומדורג להעברת הפעילות. עד סוף 2029, כלל שירותי ההפעלה והתחזוקה יועברו לזכיין אחד או יותר. הממשלה תוכל למכרז את פעילות החטיבות השונות - נוסעים, מטענים, תחזוקת ציוד נייד ותחזוקת תשתיות - יחד או בנפרד, בהתאם לצרכים ולהיערכות.