"משבר הקורונה" עבור השווקים הפיננסיים הוא בעיקר משבר מימוני. לאחר תהליך התמנפות של יותר מעשור, הקיפאון שנוצר בחודשים הראשונים של השנה בשוק המימון גרם לחברות רבות לבצע "מכירת חיסול" של נכסים בשווקים הפיננסיים במטרה לעמוד בהתחייבויות השוטפות. הפתרון של הבנקים המרכזיים לסיטואציה היה פשוט מאוד - להציף את השוק בנזילות. אם לכל פרט בשוק יש מספיק כסף נזיל, כולם יכולים להתמודד עם ההתחייבויות השוטפות - אין צורך למכור נכסים ואין חשש מגל של פשיטות רגל. 

הירידות בשבוע האחרון הן תמרור אזהרה, לא בגלל הכיוון של השוק אלא בעיקר בגלל העוצמה ובעיקר בשוק הסחורות. גם עם הסאגה סביב "סופטבנק" (לכתבה המלאה), ירידות של 8% במחיר הנפט מדליקות יותר מנורת אזהרה אחת. לאורך כל השנים האחרונות, מחיר הנפט היה הראשון לזהות אירועים חריגים. 

כפי שציינו מוקדם יותר השבוע  (לכתבה המלאה) הדרך הפשוטה ביותר להבין האם "יש אירוע משמעותי" הוא בחינה של המצב במערכת הבנקאית בארה"ב. הבנקים הגדולים בארה"ב הם תמיד היו ותמיד ישארו "הכסף החכם" של וול סטריט. אם הם מעריכים כי פנינו לקראת "כדור שלג" הם יהיו הראשונים לסגור את ברז האשראי ולדאוג למזומנים לחודשים הבאים. איך זה בא לידי ביטוי בשוק? עלייה בריבית על חוזי הון לחודשים הבאים. נכון להיום - המערכת הבנקאית יציבה לחלוטין.

חוזי ה-FRA/OIS המערכת הבנקאית יציבה לחלוטין

• הבורסה ננעלה באדום: ת"א ביטוח איבד 6.9%, הבנקים 4.5% - איי.סי.אל זינקה 4.8%
• אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

למרות שהמערכת נראית יציבה כרגע, שווה להתייחס לסקירה שפרסם השבוע זולטן פוזסר, ראש צוות המחקר בקרדיט סוויס. פוזסר הוא מסוג האנשים שצריך להקשיב להם, גם הפד' יודע זאת (בשנה שעברה הבנק הכריז על התערבות בשוק הריפו יום לאחר שפוזסר טען כי השוק בבעיה). הסיבה שכולם מקשיבים לפוזסר היא שאם שוק האג"ח/ריפו נשמע מסובך למשקיע הפשוט, פוזסר הוא "האדריכל" של שוק זה - כאשר פוזסר עבד בפד' ובאוצר האמריקני, הוא היה האחראי על עיצוב השוק. 

בסקירה השבוע התייחס להגבלות על מאזני הבנקים הגדולים (global systemically important banks  או בקיצור G-SIB)

הסבר קצר

לפי הכללים החדשים שנקבעו לאחר המשבר הכלכלי של 2008, כל אחד מהבנקים "הגדולים מכדי ליפול" מקבל ניקוד מסוים לפי 5 פרמטרים, הכוללים בין היתר את גודל הבנק, יכולת גיוס ההון שלו לטווח קצר, והחשיפה של הבנק לשוק הנגזרים. הציון הסופי שמקבל כל בנק מתורגם לדרישות הרגולטוריות מבחינת מבנה ההון של הבנק לשנה הבאה.

ע"פ החישוב שהציג פוזסר, חלק מהבנקים הגדילו משמעותית את המאזנים שלהם ולמעשה הם חורגים לקטגוריה הבאה מבחינת דרישות ההון שלהם, והם חייבים לבצע הקטנה משמעותית של המאזנים בשביל להימנע מהדרישה להגדלת ההון רובד ראשון שלהם במהלך השנה הבאה. 

• הפד נכנס ל-2026 מפולג: אינפלציה עקשנית, שוק עבודה מתקרר ויו"ר חדש באופק
• למרות ההבנות: סין ממשיכה להגביל חומרי גלם קריטיים לתעשייה האמריקאית
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• "הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54%...

מי שהגדיל בצורה משמעותית את המאזן שלו הוא ג'יי פי מורגן. לפי החישוב של קרדיט סוויס, הסיבה לזינוק בניקוד של ג'יי פי מורגן הוא הגידול העצום בעסקאות מט"ח. למעשה, פוזאסר חושף שלא רק הפד' הוא היה שחקן מפתח עם פתיחת קווי האשראי, ג'יי פי מורגן העניק לא מעט אשראי לשוק. 

סכום ההעסקאות של ג'יי פי מורגן בשוקי המט"ח

כעת, בפני ג'יי פי מורגן עומדות 2 אופציות: הראשונה היא לצמצם את העסקאות שלו בשוקי המט"ח, או להגדיל בשנה הבאה את ההון רובד 1 שלו. נציין כי הנתונים מהשנים האחרונות מצביעים כי ג'יי פי מורגן הוא השחקן הגדול ביותר בשוק זה. המשמעות היא שאם הבנק מצמצם את הפעילות שלו, שוקי המימון יקפאו. מצוקת הנזילות בשוק עשויה להתלקח כמו אש בשדה קוצים.

אם זה נשמע מוכר? בדיוק לפני שנה הגבלות על ההון של ג'יי פי מורגן ובנקים אחרים גרמו לשוק הריפו לקפוא, דבר שהכריח את הפד' להזריק טריליוני דולרים לשוק. ההיסטוריה תחזור על עצמה? 

ג'יי מי דיימון לפני שנה: ההיסטוריה תחזור על עצמה?

אילו פתרונות יש לפד' במקרה שג'יי פי מורגן מתחיל להוריד חשיפה לשוק המט"ח, בעיקר להגדיל מחדש את הסכומים בקווי האשראי/ להגדיל את מספר הבנקים שיכולים לקבל מימון מהפד'. 

ומה בנוגע לתזמון?