תורה, פרשת שבוע
צילום: יחצ
פרשת השבוע

פרשת כי תבוא: מי לא הרגיש שמנצלים את תמימותו?

בפרשה מופיע ציווי נוסף על קיום מעמד הברכה והקללה, כשבין היתר מוזכר איסור הטעית עיוור אך הפרשנים לא הסתפקו בכך והרחיבו את האיסור לתחומים רבים אחרים 
איתן גרסטנפלד | (5)

בפרשת השבוע בא אל סופו חלק המצוות בנאום משה, לאחריו עובר הנאום לעסוק בקללות ובברכות. בין היתר, מופיע ציווי נוסף על מעמד הר גריזים והר עיבל, במעמד הברכה והקללה, בו הלווים מונים בפני העם את החטאים מהם עליהם להתנער.

בין השלל האיסורים אותם מונים הלווים, נמצא גם האיסור להטעות עיור, "אָרוּר מַשְׁגֶּה עִוֵּר בַּדָּרֶךְ". איסור ששעל פניו נראה אלמנטרי, והמיקום שלו יחד עם חטאים חמורים מאד נראה קצת מפתיע. הרי מה כבר נדרש מהאדם לא להטעות עיוור בדרך?

אלא, שלאורך הדורות עד ימינו, האיסור היווה בסיס ערכי ומוסרי למצוות וחוקים שונים בכל הקשור לניצול חולשה או חוסר ידיעה של אדם. כך למשל, כותב הרמח"ל על האיסור בספרו מסילת ישרים: "כאשר יבוא איש להתיעץ בו, ייעצהו העצה שהיה הוא נוטל לעצמו ממש, מבלי שישקיף בה אלא לטובתו של המתיעץ...אל ייעצהו עצה שתכליתה דבר זולת טובתו של המתיעץ".

הפרשנים לאורך הדורות לא הסתפקו באיסור הצר של הכשלת עיוור, אלא השתמשו בו כתשתית וכצידוק להגבלות וסייגים בתחומים רבים. כשהעיקרון המנחה שעמד כנגד עיניהם הוא למנוע ניצול חולשה או חוסר ידיעה של אדם, בהתבסס על הציווי המקראי.

> לכל פרשות השבוע

אין כמעט אדם שלא חווה תחושה שמנצלים את חוסר הידע או המצוקה שלו, כדי לקדם אינטרס זר. האווירה הזאת אופפת אותנו כמעט בכל תחומי החיים, פוליטיקה, תקשורת, כלכלה צרכנות וכדו'. ההרגשה היא שכולם מנסים לקדם את האינטרס הצר שלהם מבלי להסתכל על האדם שמצדו השני של המתרס.

כל אלה קיימים ביתר שאת בעולם הכלכלי, בו באופן טבעי אינטרס של אחד בא על חשבונו של אחר, והפיתוי הוא גדול. דוגמאות בהקשר הזה לא חסר, על אף שלפעמים נוח לחשוב, שזה מתבטא רק בהונאות ענק, או במניפולציות של גופים גדולים ומתוחכמים, המציאות מלאה במקרים רבים ב"תחום האפור", בין אם זה באמצעות הסתרת מידע או פרסום מידע שגוי או חלקי ובין אם זה באמצעות שימוש לרעה בחוסר הידע של הציבור.

מול אלו, קיימת חובה על הגופים המפקחים לדאוג במה שניתן להרחבת השקיפות, ולקדם חוקים ברוח זו. אך, גם עלינו כתקשורת מוטלת החובה לחשוף ולהאיר זרקור על אירועים מסוג זה, תחום בו לעתים אנחנו נכשלים מסיבות שונות. כל אלו לא פוטרים מכל אדם או גוף להימנע מהטעיה או הסתרה ככל הניתן גם אם זה בא לעתים על חשבון השורה התחתונה.

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    יש בורא עולם 05/09/2020 16:16
    הגב לתגובה זו
    סבלתי מחמתי התככנית והרמאית וממשפחתו שגזלה את כספנו . ה ישלם להם ולילדיהם אמן
  • 4.
    שבת שלום (ל"ת)
    דן 04/09/2020 16:55
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    כל כך רלוונטי לתרבות שהתפתחה פה (ל"ת)
    אני 04/09/2020 14:28
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ינון 04/09/2020 13:54
    הגב לתגובה זו
    ותודה לאתר מספר 1 ביזזזפורטל !!
  • 1.
    אכן לא מספיק לדבר על מה צריך לעשות אלא לעשות בפועל (ל"ת)
    ארי 04/09/2020 13:10
    הגב לתגובה זו
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.