תורה, פרשת שבוע
צילום: יחצ
פרשת השבוע

פרשת כי תבוא: מי לא הרגיש שמנצלים את תמימותו?

בפרשה מופיע ציווי נוסף על קיום מעמד הברכה והקללה, כשבין היתר מוזכר איסור הטעית עיוור אך הפרשנים לא הסתפקו בכך והרחיבו את האיסור לתחומים רבים אחרים 
איתן גרסטנפלד | (5)

בפרשת השבוע בא אל סופו חלק המצוות בנאום משה, לאחריו עובר הנאום לעסוק בקללות ובברכות. בין היתר, מופיע ציווי נוסף על מעמד הר גריזים והר עיבל, במעמד הברכה והקללה, בו הלווים מונים בפני העם את החטאים מהם עליהם להתנער.

בין השלל האיסורים אותם מונים הלווים, נמצא גם האיסור להטעות עיור, "אָרוּר מַשְׁגֶּה עִוֵּר בַּדָּרֶךְ". איסור ששעל פניו נראה אלמנטרי, והמיקום שלו יחד עם חטאים חמורים מאד נראה קצת מפתיע. הרי מה כבר נדרש מהאדם לא להטעות עיוור בדרך?

אלא, שלאורך הדורות עד ימינו, האיסור היווה בסיס ערכי ומוסרי למצוות וחוקים שונים בכל הקשור לניצול חולשה או חוסר ידיעה של אדם. כך למשל, כותב הרמח"ל על האיסור בספרו מסילת ישרים: "כאשר יבוא איש להתיעץ בו, ייעצהו העצה שהיה הוא נוטל לעצמו ממש, מבלי שישקיף בה אלא לטובתו של המתיעץ...אל ייעצהו עצה שתכליתה דבר זולת טובתו של המתיעץ".

הפרשנים לאורך הדורות לא הסתפקו באיסור הצר של הכשלת עיוור, אלא השתמשו בו כתשתית וכצידוק להגבלות וסייגים בתחומים רבים. כשהעיקרון המנחה שעמד כנגד עיניהם הוא למנוע ניצול חולשה או חוסר ידיעה של אדם, בהתבסס על הציווי המקראי.

> לכל פרשות השבוע

אין כמעט אדם שלא חווה תחושה שמנצלים את חוסר הידע או המצוקה שלו, כדי לקדם אינטרס זר. האווירה הזאת אופפת אותנו כמעט בכל תחומי החיים, פוליטיקה, תקשורת, כלכלה צרכנות וכדו'. ההרגשה היא שכולם מנסים לקדם את האינטרס הצר שלהם מבלי להסתכל על האדם שמצדו השני של המתרס.

כל אלה קיימים ביתר שאת בעולם הכלכלי, בו באופן טבעי אינטרס של אחד בא על חשבונו של אחר, והפיתוי הוא גדול. דוגמאות בהקשר הזה לא חסר, על אף שלפעמים נוח לחשוב, שזה מתבטא רק בהונאות ענק, או במניפולציות של גופים גדולים ומתוחכמים, המציאות מלאה במקרים רבים ב"תחום האפור", בין אם זה באמצעות הסתרת מידע או פרסום מידע שגוי או חלקי ובין אם זה באמצעות שימוש לרעה בחוסר הידע של הציבור.

מול אלו, קיימת חובה על הגופים המפקחים לדאוג במה שניתן להרחבת השקיפות, ולקדם חוקים ברוח זו. אך, גם עלינו כתקשורת מוטלת החובה לחשוף ולהאיר זרקור על אירועים מסוג זה, תחום בו לעתים אנחנו נכשלים מסיבות שונות. כל אלו לא פוטרים מכל אדם או גוף להימנע מהטעיה או הסתרה ככל הניתן גם אם זה בא לעתים על חשבון השורה התחתונה.

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    יש בורא עולם 05/09/2020 16:16
    הגב לתגובה זו
    סבלתי מחמתי התככנית והרמאית וממשפחתו שגזלה את כספנו . ה ישלם להם ולילדיהם אמן
  • 4.
    שבת שלום (ל"ת)
    דן 04/09/2020 16:55
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    כל כך רלוונטי לתרבות שהתפתחה פה (ל"ת)
    אני 04/09/2020 14:28
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ינון 04/09/2020 13:54
    הגב לתגובה זו
    ותודה לאתר מספר 1 ביזזזפורטל !!
  • 1.
    אכן לא מספיק לדבר על מה צריך לעשות אלא לעשות בפועל (ל"ת)
    ארי 04/09/2020 13:10
    הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).