הירשמו
  1. ראשי
  2. בארץ
תורה, פרשת שבוע
צילום: יחצ
פרשת השבוע

פרשת כי תצא: הזכות להתפרנס בכבוד ומוסר תשלומים לקוי

בפרשה מספר שיא של מצוות מתחומים שונים כמו גם כאלו בעלי אופי כלכלי וסוציאלי; מאיפה נובעת הדרישה האלמנטרית לתשלום בזמן, ואיך שומרים על כבוד של הלווה מבלי לפגוע ביכולת לגבות חוב?
איתן גרסטנפלד | (10)
נושאים בכתבה דברים פרשת השבוע שוק ההון

פרשת כי תצא ממשיכה את חלק המצוות בנאום משה, עם פירוט של מספר שיא של מצוות (74) מתחומים שונים. בין היתר, מוזכרים דינים רבים הלקוחים מהעולם הסוציאלי ומן הצורך לדאוג לחלש, אך גם בדיני עבודה ויחסים בין עובדים למעסיקים.  

כך, בפרק כ"ה מופיעים כמה דינים הקשורים בהלוואות, כשבין היתר עוסקת התורה בדברים שאסור לקחת כמשכון, "לֹא יַחֲבֹל רֵחַיִם וָרָכֶב כִּי נֶפֶשׁ הוּא חֹבֵל...וְלֹא תַחֲבֹל בֶּגֶד אַלְמָנָה". את הדברים הללו אוסרת התורה לקחת בשל נחיצותם, לחיי היומיום של האדם.

אך התורה לא מסתפקת בכך, ומפרטת שורה של איסורים שנועדו לשמור גם על כבודו של הלווה. ראשית, בבואו לקחת את המשכון, צריך המלווה לחכות מחוץ לביתו של הלווה,  "לֹא תָבֹא אֶל בֵּיתוֹ... בַּחוּץ תַּעֲמֹד וְהָאִישׁ אֲשֶׁר אַתָּה נֹשֶׁה בוֹ יוֹצִיא אֵלֶיךָ אֶת הַעֲבוֹט הַחוּצָה". שנית, התורה דורשת התחשבות בלווה, כך שאם לצורך העניין המשכון משמש את האדם בלילה, על המלווה להשיב לו אותו לפני רדת החשיכה, "הָשֵׁב תָּשִׁיב לוֹ אֶת הַעֲבוֹט כְּבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ וְשָׁכַב בְּשַׂלְמָתוֹ".

מיד לאחר מכן עובר משה לעסוק בדיני העסקה, ומזכיר את איסור הלנת שכר, "לֹא־תַעֲשֹׁק שָׂכִיר עָנִי וְאֶבְיוֹן מֵאַחֶיךָ אוֹ מִגֵּרְךָ אֲשֶׁר בְּאַרְצְךָ בִּשְׁעָרֶיךָ". יתרה מזאת, הוא מדגיש את החשיבות והדרישה לכך שהתשלום ישולם בזמן, "בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ וְלֹא־תָבוֹא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ". הסיבה לדרישה, היא כי מעבר לפן המשפטי, "עָנִי הוּא וְאֵלָיו הוּא נֹשֵׂא אֶת־נַפְשׁוֹ".

> לכל פרשות השבוע

הביטוי העצמתי, "אֵלָיו הוּא נֹשֵׂא אֶת־נַפְשׁוֹ", מציב מעבר לדרישה המשפטית האלמנטרית לתשלום בזמן, גם דרישה מוסרית. כל אדם ובעיקר העני זכאים לתשלום עבור עבודתם, אך מעבר לכך גם ליכולת לפרנס את עצמו ואת ביתו בכבוד באמצעות יגיע כפיו. יתרה מזאת, הדרישה ליחס של כבוד, נכונה גם ואפילו יותר גם כלפי בעל חוב, על אף שהוא בעמדה מעט שונה גם הוא זכאי ליחס זהה.  

אף שלפעמים מדובר בדרישה בסיסית, לצערנו התחום של מוסר תשלומים לקוי לא זר במציאות חיינו. בוודאי, כשהמושג "שוטף פלוס" שגור בפיהם של עסקים ועצמאים רבים, והמצב בו אנשים מתחומים שונים נדרשים לרדוף ולהתחנן עבור השכר המגיע להם. טוב יהיה אם ארגונים, מעסיקים, ובעיקר גופים ממשלתיים ינהיגו מוסר תשלומים מתוקן, שלא מנצל את הצורך של אנשים בפרנסה ודואג לזכותם להתפרנס בכבוד.

> לכל פרשות השבוע

גם בנושא גביית חובות, נראה שיש מקום רב לשינוי, במיוחד בתקופה הנוכחית והמציאות שמסביבנו. לפעמים נדמה שהדרישה ליחס מכבד עומדת בסתירה אל מול היכולת לגבות חוב. אך זה וודאי לא צריך להיות כך, ניתן לכונן מציאות בה בעל החוב מבין את החשיבות שבעמידה לשרת את חובו, ומנגד הנושה מבין את המציאות שבה חי ומתנהל הלווה. 

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    ינון 30/08/2020 08:43
    הגב לתגובה זו
    תודה רבה מחכים לשבוע הבא (:
  • 8.
    אבי 28/08/2020 17:12
    הגב לתגובה זו
    האל הטוב והמטיב שלא חייב כלום לאף אחד ולא צריך אף אחד ,ברא עולם מושלם לבני אדם . תודה על התורה הקדושה
  • 7.
    שי 28/08/2020 16:57
    הגב לתגובה זו
    עד כדי כך שהבורא האין סופי כותב בתורה "לא יראוני " כל המלווים ברבית לישראל הם הכופרים הכי גדולים
  • 6.
    חיימון 28/08/2020 13:26
    הגב לתגובה זו
    מעולה.נהניתי לקרוא. המשך כך
  • 5.
    שבת שלום (ל"ת)
    דן 28/08/2020 11:42
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    יה 28/08/2020 11:39
    הגב לתגובה זו
    הבנקאים בישראל הם החזירים הגדולים בהלוואות . חזיר קטן מגדלים חזיר גדול אוכלים.
  • שירן 28/08/2020 18:17
    הגב לתגובה זו
    כעובדת בנק שמאמינה באלוהים שאלתי את גם את השאלה הזאת כנראה שהתורה מאפשרת זאת
  • 3.
    מכת מדינה 28/08/2020 11:15
    הגב לתגובה זו
    ואין מושיע . אתרים שמטרתם לגנוב פרטי כרטיס אשראי לא נסגרים. שימוש בטלפונים אנונימיים לא מנוטרים .אין שיתוף פעולה בין מדינות . גניבה מקשיש זה כבר לא מקרה יוצא דופן והחוקים לא מגינים חברות האשראי מעדיפות עמלות. הגבלת המזומן תגביר את הפשיעה ותעשיר רק את חברות האשראי עוד פשלה של ביבי עם המדינת כאילו שלו הכל מתנהל פה מעצמו מעצמת פשע שנואה
  • 2.
    ציפי 28/08/2020 11:09
    הגב לתגובה זו
    הלוואי וכולנו הינו נוהגים כך.
  • 1.
    מאיר 28/08/2020 10:33
    הגב לתגובה זו
    סקירה קצרה על החוקים הסוציאליסטים בתורה. זה נפלא ביותר! אולי כדאי להקדיש לזה יותר מקום. זה החכמה האמיתית!
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה

כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים

צלי אהרון |
נושאים בכתבה רשות המסים מענק עבודה


רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.

מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות. 

בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.

רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.

יגדיל את הצריכה הפרטית

הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.

המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

להמשך הכתבה לחץ כאן
ג'ורג חורש יוניון (רשתות)ג'ורג חורש יוניון (רשתות)

ג'ורג' חורש והראל ישלימו את רכישת השליטה בכאל לפי שווי של 3.75 מיליארד שקל

רן קידר |
נושאים בכתבה ג'ורג' חורש כאל

דירקטוריון בנק דיסקונט הכריע מי יזכה בשליטה בחברת כרטיסי האשראי כאל. על פי ההחלטה, השליטה תעבור לידי יוניון השקעות שבשליטת ג'ורג' חורש, יחד עם קבוצת הראל השקעות - 80% יוניון ו-20% הראל.

ההצעה של חורש והראל משקפת לכאל שווי של כ-3.75 מיליארד שקל, כך שדיסקונט, שמחזיק כיום ב-72% ממניות החברה, יקבל עבור מניותיו כ-2.7 מיליארד שקל. העסקה כוללת גם סעיפים ותוספות שיכולים להגדיל את התמורה בעתיד בהתאם לביצועי החברה. כעת יעבור המהלך לאישור רגולטורי - בנק ישראל ורשות התחרות יצטרכו לאשר את מתן היתר השליטה לרוכשים.

איש העסקים מוטי בן משה הציע הצעה גבוהה יותר, שהעניקה לכאל שווי של כ-4.1 מיליארד שקל ותמורה של כמעט 2.95 מיליארד שקל לדיסקונט. למרות זאת, דירקטוריון דיסקונט העדיף את הצעת חורש והראל, בעיקר לאור הערכתו שסיכויי קבלת היתר שליטה מצד הרגולטורים גבוהים יותר במקרה זה. כעת שוקלים בסביבתו של בן משה לנקוט בצעדים משפטיים בטענה שהבנק לא בחר בהצעה הכספית הגבוהה ביותר.

כאל היא לא הגדולה בענף, אבל היא רווחית מאוד - רווח בקצב של 320 מיליון שקל בשנה. כ-28% ממניות כאל מוחזקות בידי הבנק הבינלאומי, שלו זכות הצטרפות לעסקה. שאלת התנהלותו של הבינלאומי נותרה פתוחה. אם יבחר שלא למכור את חלקו, עלול להתעורר קושי רגולטורי סביב הגדרת כאל כבנק רזה, מה שעשוי להשפיע על אופי האישור שיינתן לעסקה.

המהלך הנוכחי מסמן שינוי משמעותי במבנה השליטה בענף כרטיסי האשראי, ויוסיף תחרות מול ישראכרט ומקס. מעבר לכך, הכניסה של ג'ורג' חורש, אחד מהיזמים הפרטיים הבולטים בישראל, ביחד עם קבוצה מוסדית גדולה כמו הראל, עשויה לשנות את האסטרטגיה העסקית של כאל.