פרשת כי תצא: הזכות להתפרנס בכבוד ומוסר תשלומים לקוי
פרשת כי תצא ממשיכה את חלק המצוות בנאום משה, עם פירוט של מספר שיא של מצוות (74) מתחומים שונים. בין היתר, מוזכרים דינים רבים הלקוחים מהעולם הסוציאלי ומן הצורך לדאוג לחלש, אך גם בדיני עבודה ויחסים בין עובדים למעסיקים.
כך, בפרק כ"ה מופיעים כמה דינים הקשורים בהלוואות, כשבין היתר עוסקת התורה בדברים שאסור לקחת כמשכון, "לֹא יַחֲבֹל רֵחַיִם וָרָכֶב כִּי נֶפֶשׁ הוּא חֹבֵל...וְלֹא תַחֲבֹל בֶּגֶד אַלְמָנָה". את הדברים הללו אוסרת התורה לקחת בשל נחיצותם, לחיי היומיום של האדם.
אך התורה לא מסתפקת בכך, ומפרטת שורה של איסורים שנועדו לשמור גם על כבודו של הלווה. ראשית, בבואו לקחת את המשכון, צריך המלווה לחכות מחוץ לביתו של הלווה, "לֹא תָבֹא אֶל בֵּיתוֹ... בַּחוּץ תַּעֲמֹד וְהָאִישׁ אֲשֶׁר אַתָּה נֹשֶׁה בוֹ יוֹצִיא אֵלֶיךָ אֶת הַעֲבוֹט הַחוּצָה". שנית, התורה דורשת התחשבות בלווה, כך שאם לצורך העניין המשכון משמש את האדם בלילה, על המלווה להשיב לו אותו לפני רדת החשיכה, "הָשֵׁב תָּשִׁיב לוֹ אֶת הַעֲבוֹט כְּבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ וְשָׁכַב בְּשַׂלְמָתוֹ".
מיד לאחר מכן עובר משה לעסוק בדיני העסקה, ומזכיר את איסור הלנת שכר, "לֹא־תַעֲשֹׁק שָׂכִיר עָנִי וְאֶבְיוֹן מֵאַחֶיךָ אוֹ מִגֵּרְךָ אֲשֶׁר בְּאַרְצְךָ בִּשְׁעָרֶיךָ". יתרה מזאת, הוא מדגיש את החשיבות והדרישה לכך שהתשלום ישולם בזמן, "בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ וְלֹא־תָבוֹא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ". הסיבה לדרישה, היא כי מעבר לפן המשפטי, "עָנִי הוּא וְאֵלָיו הוּא נֹשֵׂא אֶת־נַפְשׁוֹ".
- פרשת וירא: לפני שחורצים גורלות חייבים לבדוק את העובדות
- פרשת לך-לך: לפעמים הפתרון הכי טוב הוא להפריד כוחות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הביטוי העצמתי, "אֵלָיו הוּא נֹשֵׂא אֶת־נַפְשׁוֹ", מציב מעבר לדרישה המשפטית האלמנטרית לתשלום בזמן, גם דרישה מוסרית. כל אדם ובעיקר העני זכאים לתשלום עבור עבודתם, אך מעבר לכך גם ליכולת לפרנס את עצמו ואת ביתו בכבוד באמצעות יגיע כפיו. יתרה מזאת, הדרישה ליחס של כבוד, נכונה גם ואפילו יותר גם כלפי בעל חוב, על אף שהוא בעמדה מעט שונה גם הוא זכאי ליחס זהה.
אף שלפעמים מדובר בדרישה בסיסית, לצערנו התחום של מוסר תשלומים לקוי לא זר במציאות חיינו. בוודאי, כשהמושג "שוטף פלוס" שגור בפיהם של עסקים ועצמאים רבים, והמצב בו אנשים מתחומים שונים נדרשים לרדוף ולהתחנן עבור השכר המגיע להם. טוב יהיה אם ארגונים, מעסיקים, ובעיקר גופים ממשלתיים ינהיגו מוסר תשלומים מתוקן, שלא מנצל את הצורך של אנשים בפרנסה ודואג לזכותם להתפרנס בכבוד.
גם בנושא גביית חובות, נראה שיש מקום רב לשינוי, במיוחד בתקופה הנוכחית והמציאות שמסביבנו. לפעמים נדמה שהדרישה ליחס מכבד עומדת בסתירה אל מול היכולת לגבות חוב. אך זה וודאי לא צריך להיות כך, ניתן לכונן מציאות בה בעל החוב מבין את החשיבות שבעמידה לשרת את חובו, ומנגד הנושה מבין את המציאות שבה חי ומתנהל הלווה.
- הבובות הפופולריות מסוכנות לילדים: משרד הכלכלה מזהיר משימוש בבובות LABUBU
- ביטוח לאומי דיגיטלי: לנצח את הבירוקרטיה מהספה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
- 9.ינון 30/08/2020 08:43הגב לתגובה זותודה רבה מחכים לשבוע הבא (:
- 8.אבי 28/08/2020 17:12הגב לתגובה זוהאל הטוב והמטיב שלא חייב כלום לאף אחד ולא צריך אף אחד ,ברא עולם מושלם לבני אדם . תודה על התורה הקדושה
- 7.שי 28/08/2020 16:57הגב לתגובה זועד כדי כך שהבורא האין סופי כותב בתורה "לא יראוני " כל המלווים ברבית לישראל הם הכופרים הכי גדולים
- 6.חיימון 28/08/2020 13:26הגב לתגובה זומעולה.נהניתי לקרוא. המשך כך
- 5.שבת שלום (ל"ת)דן 28/08/2020 11:42הגב לתגובה זו
- 4.יה 28/08/2020 11:39הגב לתגובה זוהבנקאים בישראל הם החזירים הגדולים בהלוואות . חזיר קטן מגדלים חזיר גדול אוכלים.
- שירן 28/08/2020 18:17הגב לתגובה זוכעובדת בנק שמאמינה באלוהים שאלתי את גם את השאלה הזאת כנראה שהתורה מאפשרת זאת
- 3.מכת מדינה 28/08/2020 11:15הגב לתגובה זוואין מושיע . אתרים שמטרתם לגנוב פרטי כרטיס אשראי לא נסגרים. שימוש בטלפונים אנונימיים לא מנוטרים .אין שיתוף פעולה בין מדינות . גניבה מקשיש זה כבר לא מקרה יוצא דופן והחוקים לא מגינים חברות האשראי מעדיפות עמלות. הגבלת המזומן תגביר את הפשיעה ותעשיר רק את חברות האשראי עוד פשלה של ביבי עם המדינת כאילו שלו הכל מתנהל פה מעצמו מעצמת פשע שנואה
- 2.ציפי 28/08/2020 11:09הגב לתגובה זוהלוואי וכולנו הינו נוהגים כך.
- 1.מאיר 28/08/2020 10:33הגב לתגובה זוסקירה קצרה על החוקים הסוציאליסטים בתורה. זה נפלא ביותר! אולי כדאי להקדיש לזה יותר מקום. זה החכמה האמיתית!
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
