בצלאל (בוצי) מכליס, נשיא ומנכ"ל אלביט
צילום: אסף שילה. ישראל סאן
ראיון

"למרות המשבר אלביט מערכות בהחלט ערוכה לבצע עסקאות M&A נוספות"

"המשבר יצר הזדמנויות ואנחנו ערוכים לנצל אותן" כך לדברי בצלאל (בוצי) מכליס, נשיא ומנכ"ל אלביט מערכות בראיון לביזפורטל. "בחלק מהמדינות אנחנו מקבלים יותר הזמנות, במטרה ליצור מקומות עבודה" - איך יראה העתיד של אלביט מערכות?
ערן סוקול | (4)

חברת אלביט מערכות 0.6% דיווחה הבוקר על תוצאות הרבעון השני של 2020, כאשר בצל משבר הקורונה ההכנסות אמנם די עמדו במקום ביחס לרבעון המקביל - עליה של כ-1.5% - אולם צבר ההזמנות עלה בכמיליארד דולר. "אני מאד מרוצה מהתוצאות. במיוחד מהשיפור ברווחיות התפעולית ובתזרים המזומנים. הוכחנו שאנחנו מתמודדים היטב עם השפעות משבר הקורונה", אמר בצלאל (בוצי) מכליס, נשיא ומנכ"ל אלביט מערכות בראיון לביזפורטל לאחר פרסום הדוחות. "אנחנו רואים גידול משמעותי בפעילות בארה"ב. תוצאות הרבעון השני ממחישות את החוסן של העסקים שלנו בתקופה המאתגרת הזאת, הן מבחינה תפעולית והן מבחינה לוגיסטית". 

הצמיחה ברבעון השני היתה די נמוכה, מה היה הגורם המרכזי?

"ראשית, אמנם משבר הקורונה לא פגע בצורה מהותית בתוצאות, אבל ברור שאם לא היה המשבר היינו מציגים תוצאות חזקות יותר בשורה העליונה. אני חושב שצבר ההזמנות שלנו מספק בהירות באשר להכנסותינו בעתיד".

הצגתם גידול של כמיליארד דולר בצבר ההזמנות ברבעון, מאיזה תחומים בעיקר נבע הגידול?

"ראינו גידול במכירות לאורך כל רוחב הפעילות, אין תחום ספציפי שהיה בו גידול חריג. אבל שים לב שצבר ההזמנות שלנו הסתכם בכ-10.8 מיליארד דולר נכון לסוף הרבעון. מכרנו יותר מבתקופה המקבילה אשתקד".

ובכל זאת, מה מנועי הצמיחה המרכזיים שלכם לעתיד? 

"כרגע אנחנו מרכזים את עיקר המאמצים בפיתוח מערכות מודיעיניות משולבות בינה מלאכותית, יש בתחום הזה אינטגרציה של מספר תחומי פעילות שלנו. מדובר במערכות שאוספות את המידע המודיעני, מנתחות אותו ומגיבות בהתאם, ללא צורך בהתערבות אנושית. כמוצרים משלימים למערכות אלו, אנחנו מתמקדים בפיתוח מערכות סגירת מעגלי אש, כלומר מערכות תקיפה שיופעלו על ידי מערכות הבינה המלאכותית. בנוסף, אנחנו רואים במערכת 'מגן רקיע' כמנוע צמיחה. מדובר במערכות לייזר אוויריות שמזהות תוך שבריר שנייה ירי של טיל כתף לעבר המטוס, ומשגרת קרן לייזר שמנטרלת את הטיל. זאת המערכת המובילה בעולם".

"לאחרונה הרחבנו גם את סימולציות הקרב שלנו, אנחנו מפתחים את יכולות איסוף המודיעין מהחלל באמצעות לוויינים ומתמקדים בפיתוח לייזר רב עוצמה אווירי, אשר ישמש גם באמצעי הגנה (כנגד טילים, קטיושות וכו') אך גם כאמצעי התקפי". 

איך משבר הקורונה משפיע על הפעילות שלכם?

"אנחנו מבצעים שורה של פעולות בכדי להגן על ביטחון העובדים שלנו, כמו למשל העברת עובדים לעבודה מהבית ככל שניתן, בכדי לשמור על רציפות עסקית ועל שרשרת האספקה שלנו. עקב המגבלות השונות, עלה הצורך לתת תמיכה לספקים שלנו, החל מתמיכה פיננסית ועד לסיוע בשינוע הסחורות. יש לנו מספר פעילויות שמנצלות את היכולות הטכנולוגיות שלנו בעזרה לצוותי בתי חולים וצוותי חרום אחרים המגינים על הקהילות שלנו מפני השפעת המגפה. הפעילויות הללו נמשכות גם כיום. בצד החיובי, אפשר לראות שבחלק מהמדינות אנחנו מקבלים יותר הזמנות, מתוך מטרה ליצור מקומות עבודה, אבל בטווח הארוך, איך יראו התקציבים של מדינות בעתיד, קשה לנו להעריך בשלב זה".

חלק מהחברות עדיין לא התאוששו מהמשבר, זה יכול לייצר הזדמנויות רכישה. עסקאות M&A נוספות עדיין על הפרק? או שאתם אוגרים מזומנים?

"אנחנו רואים את המצב הנוכחי כאפשרות ליצירת הזדמנויות עסקיות, החברה בהחלט ערוכה לבצע עסקאות M&A נוספות, ואנחנו ממשיכים לבחון הזדמנויות עסקיות, למרות המשבר".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

איזה טכנולוגיות חדשות מרכזיות נמצאות כרגע בפיתוח?

"כאמור, אנחנו מתמקדים כרגע בפיתוח מערכות לייזר רב עוצמה, מערכות בינה מלאכותית ורובוטיקה".

אתם פועלים גם בשוק הסייבר, איך השוק הזה נראה כרגע?

"אחת מהשפעות משבר הקורונה היתה מעבר של חברות רבות לעבודה מהבית, מה שהגדיל משמעותית את הצורך במערכות הגנה מהתקפות סייבר. אנחנו מתמקדים בשוק הזה, בו אנחנו רואים ביקוש משמעותי ומשקיעים שם משאבים בהתאם".

"השפעות הקורונה לא תפסחנה על תקציבי הביטחון"

בתגובה לפרסום דוחות אלביט מערכות כתוב לירן לובלין, מנהל מחלקת מחקר, IBI בית השקעות "הדוח הציג מגמות דומות לרבעונים קודמים שכללו צמיחה נמוכה מול רבעון מקביל בשורה העליונה (כתוצאה מאיחוד האריס), ושיעורי רווחיות גולמית נמוכים מהצפוי. בצד החיובי נרשמה עלייה קלה בשיעור הרווח התפעולי ובתזרים מפעילות שוטפת.

"בשורה התחתונה, אלביט מפרסמת דו"ח לא מרשים (הקורונה בהחלט מהווה נסיבות מקלות) ונמוך מהצפי. שיעורי הרווחיות הנמוכים ברבעון הצמיחה האורגנית השלילית מסבירים את ההתקרבות בין המכפילים בהם אלביט נסחרת לאלו של המתחרות.

"בנוסף אנו ממשיכים לטעון כי השפעות הקורונה על שווקי היעד של אלביט לא תפסחנה על תקציבי הביטחון וקשה להניח צמיחה במספרים דומים בצבר לאלו אליהם התרגלנו ברבעונים קודמים. אנו שומרים על מחיר היעד 120 דולר למניה ועל המלצת תשואת חסר".

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    יפה, ומה עם תוספת שכר לעובדים? (ל"ת)
    דודו 15/08/2020 13:27
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    חיפאי 14/08/2020 09:53
    הגב לתגובה זו
    החברה האנושית מבטיחה גידול לאלביט ואחיותיה לענף! אין שלום אמיתי! הטרור ילוונו לנצח!
  • 2.
    אברהם 13/08/2020 14:55
    הגב לתגובה זו
    נכבדי לפי מה שרשמתם המניה צריכה לעלות מספר אחוזים אז למה המניה יורדת הכוונה לאלביט מערכות
  • 1.
    מאירי 13/08/2020 14:39
    הגב לתגובה זו
    ללא ספק "אלביט" חברה יציבה ומתפתחת. מתמחית ברכישות ומיזוגים ומבצעת את ההטמעה בצורה מוצלחת. בגלל הגידול ה"חיצוני" ברור שתהיינה יותר מכירות משנה לשנה. האם יש דרך לחשב בכל שנה מה השינוי "העצמי" וכמה הוסיפו החברות החדשות ??
טבע תרופות
צילום: סיון פרג'

אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע

בבית ההשקעות אופנהיימר מציינים לחיוב את השיפור בכל חטיבות הפעילות של חברת התרופות, את העלאת התחזיות להכנסות מאוסטדו ויוזדי, והתקדמות בפיתוח מולקולת ה-TL1A; מחיר היעד למניה על 30 דולר עם המלצת "תשואת יתר"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע אופנהיימר

אופנהיימר מפרסמים סקירה חיובית על טבע טבע -1.91%   בעקבות דוחות הרבעון השלישי, שבהם הציגה החברה הכנסות של 4.5 מיליארד דולר - עלייה של 3% מהתקופה המקבילה וגבוהה מהצפי שעמד על 4.34 מיליארד דולר. 

כל חטיבות הפעילות - הגנריקה, הביוסימילרס ותרופות המקור - הראו שיפור בתוצאות, וטבע העלתה את התחזיות השנתיות שלה. בבית ההשקעות אופנהיימר משאירים את המלצת ה-Outperform ומחיר היעד על 30 דולר למניה, כשהם מתבססים על מכפיל 6.7 לרווח התפעולי המתואם של 2026.


צמיחה בכל החטיבות

בחטיבת הגנריקה נרשמה צמיחה של 2% בהכנסות, ל-2.58 מיליארד דולר, מעל תחזית השוק שעמדה על 2.41 מיליארד דולר. בארה"ב בלטה עלייה של 7% (במונחי מטבע מקומי), שהובילה להכנסות של 1.18 מיליארד דולר, בעוד שבאירופה נרשמה ירידה של 5% עקב בסיס השוואה גבוה. שאר העולם הציג צמיחה מתונה של 3%. תחת אותה חטיבה משולבות גם תרופות הביוסימילרס, שמהן כבר הושקו 10 תרופות, ועוד שש צפויות עד סוף 2027. אופנהיימר מציין כי השקת התרופות באירופה ב-2027 צפויה להאיץ את קצב הצמיחה בתחום, כאשר התחזית להכנסות נותרת על 800 מיליון דולר.

בחטיבת תרופות המקור הממוסחרות בלטה צמיחה משמעותית באוסטדו (Austedo) - עלייה של 38% ל-618 מיליון דולר. גם יוזדי (Uzedy) הציגה צמיחה של 24% ל-43 מיליון דולר, ואג’ובי (Ajovy) עלתה ב-19% ל-168 מיליון דולר. טבע מאשררת את תחזית ההכנסות לאוסטדו לשנת 2027 - 2.5 מיליארד דולר - וצופה כי לאחר חדירה לשוק האירופי היא תגיע להכנסות שיא של כ-3 מיליארד דולר. בהתאם לכך, החברה העלתה את התחזית השנתית ל-2025 ל-2.05-2.15 מיליארד דולר. גם יוזדי מתקדמת בקצב מהיר מהצפי - עם תחזית מעודכנת של 190-200 מיליון דולר השנה, לעומת 150 מיליון בתחזית הקודמת. שתי התרופות, יחד עם האולנזפין שצפויה להגיע לשוק ב-2026, מוערכות לייצר בשיאן בין 1.5 ל-2 מיליארד דולר.

בצד של הפיתוח, טבע מתכננת להגיש את זריקת האולנזפין (לטיפול בסכיזופרניה) ל-FDA עד סוף 2025, עם צפי למכירות מ-2026 והכנסות של עד 1.5 מיליארד דולר. מולקולת ה-TL1A, שמפותחת יחד עם סנופי, מתקדמת כמתוכנן, והחברה צופה לקבל בגינה תשלום ראשון של 250 מיליון דולר ברבעון הרביעי של השנה ועוד 250 מיליון נוספים ברבעון הראשון של 2026. בטווח הארוך מעריכה טבע כי מדובר בפוטנציאל הכנסות של 2-5 מיליארד דולר, לא כולל אינדיקציות נוספות.

חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסף

ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%

ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה

תמיר חכמוף |

ג’י סיטי ג'י סיטי -6.77%  , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה,  פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.

בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO"עם השפעה זניחה על המינוףג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.

מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.

מה המספרים מספרים

מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch)  עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.

כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.