מלחמת הרגולטורים - האם ברקת מנסה להצר את צעדיה של יו"ר הרשות?
שולמית אשבול, המכהנת כדח"צ בחברת חד אסף תעשיות שיגרה מכתב לממונה על שוק ההון, ד"ר משה ברקת באמצעות עורכי דינה, במטרה להעלות את הצורך להבהיר לציבור, לנושאי משרה בחברות המפוקחות ובפרט לדירקטורים ולדח"צים, אם אכן השינוי ב"כללי המשחק" נעשה כחלק מתוכנית סדורה ואם מדובר במהלך מתואם המתרחש על דעת כלל הרגולטורים הרלוונטיים בתחום זה. הבהרה זו נדרשת בדחיפות על מנת לאפשר לחברי הדירקטוריונים בחברות המפוקחות לבצע תפקידם נאמנה ועל פי החוק.
במסגרת הפניה, מציינים עורכי דינה כי לאשבל רקורד עשיר בתחום הממשל התאגידי, בין היתר על רקע השכלתה המקצועית וכהונתה כדירקטורית בחברות ציבוריות מהגדולות במשק ובהן הבנק לפיתוח התעשייה, חברת חשמל, אלקטרה מוצרי צריכה ועוד. בתקופות כהונתה בחברות השונות מרשתנו עסקה רבות בענייני ממשל תאגידי, ובין היתר כתבה קוד ממשל תאגידי לחברה ממשלתית גדולה.
אשבול הינה רואת חשבון ועורכת דין, והיא בעלת מומחיות, בין היתר, בביקורת. מתמחה בביקורת בתאגידים, ביקורת תהליכים וביקורת של גופים ממשלתיים.
לטענת אשבול, לאחרונה, התרחשו בשוק ההון מספר אירועים הקשורים בחברות ציבוריות שבבעלותן חברות ביטוח ואשר דומה כי יש בהם לערער על מושכלות יסוד של הממשל התאגידי בחברות הציבוריות בארץ.
המבנה התאגידי של חברות הביטוח הגדולות בישראל הוא זה של חברת ביטוח שהינה חברה פרטית, הנשלטת בידי חברת אחזקות, שהיא חברה ציבורית, שמניותיה נסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב.
- הרשת החברתית, אחת מסמלי בועת הדוטקום, מגיעה לנאסד"ק ונוסקת ב-600% ביום
- אזורים דרשה פטור מפיצוי בשל הקורונה, ונדחתה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת זו, ניתן להפנות לדוגמה למבנה התאגידי של "קבוצת כלל", לפיו חברת כלל החזקות עסקי ביטוח, הינה חברה ציבורית, בעוד חברת כלל עסקי ביטוח, הנמצאת בבעלותה המלאה, הינה חברה פרטית.
בעניין זה, הממונה על שוק ההון שלח מכתב לדירקטוריון כלל החזקות ולדירקטוריון כלל ביטוח במסגרתו הודיע הממונה לדירקטוריונים אודות "הסדרים אשר יחולו על הפעלת אמצעי שליטה של חברת כלל החזקות בחברת כלל ביטוח, לרבות בעניין מינוי דירקטורים והשתתפות באסיפה כללית של כלל ביטוח".
אכן, מבנה זה של החזקות חברות הביטוח, על ידי חברות ציבוריות, מוביל לכך שפעילותן של חברות הביטוח הגדולות בישראל מפוקחת בידי שני גורמי פיקוח ואסדרה שונים: מחד, רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, בראשה עומד ברקת; מאידך, רשות ניירות ערך, בראשה עומדת יו"ר הרשות.
- ה"תכנית אסטרטגית" של אוגווינד נחשפת: הנפקה בדיסקאונט למנהלים
- אלטשולר שחם בדרך לעסקת בעלי עניין: הפעילות הפרטית עשויה להימכר לחברה הציבורית
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלו המניות שיזכו לביקושים והיצעים בשל עדכון המדדים
לטענת אשבול כל עוד הרגולטורים פועלים זה לצד זה בשום שכל, בתיאום, ובשקיפות, כשהם מכבדים את "גבולות הגזרה" ההדדיים, תוך כדי הפעלת שיקול דעת והתייעצות זה עם זה, ובראש ובראשונה – כשהם פועלים במטרה להגשים את התכליות שבשמן ניתנו להם סמכויות הפיקוח – להבדיל מרצון להפגין יתר סמכות, להגדיל ולהאדיר את כוחם – הפיקוח המקביל וההדדי, מתבצע על מי מנוחות ובצורה ראויה, לטובת שוק ההון בכלל וציבור המשקיעים בפרט.
אלא שלאחרונה, אגב עימות שהתרחש בין יו"ר דירקטוריון כלל החזקות וכלל ביטוח, מר דני נווה, לבין מנכ"ל החברות האמורות, מר יורם נווה, נחשף הציבור לפעילות מוגברת מצידו של הממונה, בעניינה של "קבוצת כלל", המעלה חששות של השגת גבולות הפיקוח הנתונים לסמכות הממונה, תוך כדי "פלישה" לתחום סמכותה של יו"ר הרשות.
בשורה של פניות ומכתבים מהחודש האחרון, מצידו של הממונה אל חברי דירקטוריון כלל החזקות וחברי דירקטוריון כלל ביטוח, קבע הממונה שורה של דרישות והנחיות הנוגעות הן לפעילותה של כלל החזקות והן לפעילותה של כלל ביטוח.
על אף שדרישות והנחיות הממונה מתיימרות להכתיב כללי ממשל תאגידי, לא רק לחברות הביטוח עצמן, אלא אף לחברות הציבוריות השולטות בחברות הביטוח, לא מצא לנכון הממונה לכתב על פניותיו את יו"ר הרשות, ואף לא הודיע לגופים המפוקחים כי פניותיו והנחיותיו נמסרות להם על דעתה ובהסכמתה של יו"ר הרשות.
לעניין זה, להלן מגוון הדרישות וההנחיות שיצאו מתחת ידיו של הממונה בשבועות האחרונים, בפניות הבאות, שנעשו על ידו לדירקטוריונים ב"קבוצת כלל":
במכתבו של הממונה לחברי דירקטוריון כלל החזקות מיום 2.7.20, עמד הממונה על כוונתו לקבוע מנגנון מיוחד למינוי דירקטורים, וזאת לא רק ביחס לדירקטוריון כלל ביטוח, שהינה כאמור חברה פרטית הנמצאת בשליטתה ה(כמעט) מלאה של כלל החזקות, אלא גם ביחס לכלל החזקות עצמה, שהינה חברה ציבורית, הנתונה לפיקוח של רשות ניירות ערך.
באותו מכתב הודיע הממונה על התנגדותו לכך שדירקטורים בכלל החזקות יכהנו במקביל גם בכלל ביטוח. יצוין כי במכתב תשובה ששלח דירקטוריון כלל החזקות לממונה ביום 9.7.20, נכתב כי עמדה זו של הממונה אינה מתיישבת עם הנעשה בפועל בשוק הביטוח ובחברות המתחרות, וכי "נראה שאינה מעוגנת בהוראות הדין".
באותו מכתב דרש הממונה מכלל החזקות להבהיר לו מדוע כספים שגויסו על ידי כלל החזקות בדרך של הנפקת מניות בשלהי שנת 2019 לא הוזרמו כהון לכלל ביטוח. נזכיר בהקשר זה כי גיוס הכספים נעשה מכוח תשקיף שאושר על ידי רשות ניירות ערך, במסגרת תהליך שהוראות חוק ניירות ערך, התשכ"ח – 1968 ("חוק ניירות ערך") והתקנות מכוחו, חלים עליו במלוא עוזם.
במכתב הממונה מיום 21.7.20, ששלח הממונה לדירקטוריון כלל החזקות ולדירקטוריון כלל ביטוח, הודיע להם הממונה על ההסדרים שיחולו על הפעלת אמצעי השליטה של כלל החזקות בכלל ביטוח.
בין השאר, כלול במכתב זה איסור על קיום ישיבות משותפות של דירקטוריון כלל החזקות וכלל ביטוח, אלא באישור מראש של הממונה.
באותו מכתב, אסר הממונה על ביצוע שינויים כלשהם בדירקטוריון כלל ביטוח, וזאת מהטעם שהוועדה למינוי דירקטורים במבטח ללא שולט, טרם הוקמה.
לטענת אשבול, נראה כי בהתאם לעמדתו של הממונה, כיוון שעד היום – שבע שנים לאחר שנחקק סעיף 41י"ג לחוק הפיקוח – טרם מצאו לנכון שרי האוצר לדורותיהם למנות וועדה למינוי דירקטוריון במבטח ללא שולט, אין כל אפשרות לערוך שינויים כלשהם בדירקטוריון כלל ביטוח.
דא עקא, עמדה זו של הממונה טומנת בחובה קשיים משמעותיים בנוגע להתנהלותן של כלל ביטוח ושל כלל החזקות, וזאת, בין השאר, לאור העובדה שדירקטוריון כלל ביטוח קיבל את בקשתו של יו"ר דירקטוריון החברה, מר דני נווה, להקדים את מועד סיום כהונתו כיו"ר דירקטוריון כלל ביטוח, לאחר אישור הדוחות הכספיים של החברה לרבעון השני לשנת 2020, וזאת "בכפוף לאישור הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון למנוי דירקטור בכלל ביטוח".
לאור עמדתו של הממונה, ומן הטעם שעד היום טרם הוקמה הוועדה למינוי דירקטורים במבטח ללא שולט, נראה שלא ניתן יהיה למנות דירקטור בכלל ביטוח במקומו של יו"ר הדירקטוריון, באופן שלא יאפשר את סיום כהונתו בדירקטוריון כלל ביטוח.
הפניות החוזרות ונשנות, במהלך החודש האחרון, מצידו של הממונה אל דירקטוריון כלל החזקות, שרק על שתיים מהן עמדנו לעיל, תוך מתן הנחיות מדוקדקות בתחום הממשל התאגידי ובתחומים נושקים נוספים לתחומי הפיקוח של יו"ר הרשות, מעלים, כאמור, תהיות ותמיהות בנוגע לפלישה חריגה של הממונה, לתחום אחריותה וסמכותה של רשות ניירות ערך.
כל עוד היה ברור שהמניע המובהק שמדריך את הממונה בפניותיו אלה נעוץ בהגנה ובשמירה על עניינם של המבוטחים, העמיתים ולקוחות הגופים המפוקחים, נחה דעתה של אשבול כי פלישות אלה – ככל שהתבצעו – היו ענייניות ומקצועיות, ונעשו בתום לב מלא, ואגב מילוי תפקידו של הממונה.
אלא שלאחרונה, ולאור דברים מפורשים שנכתבו על ידי הממונה במסגרת פניותיו לדירקטוריון כלל החזקות, החל להיווצר הרושם שמא לא רק הגנה על עניינם של ציבור המבוטחים מדריכה את הממונה בהתנהלותו, אלא גם שיקולים אחרים ניצבים בבסיס פעילותו, שיקולים הנתונים בצורה מלאה ומוחלטת לסמכותה של יו"ר הרשות.
להלן תגובתו של הממונה על שוק ההון:
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%
ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה
ג’י סיטי ג'י סיטי 2.14% , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה, פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.
בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO, "עם השפעה זניחה על המינוף” ג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.
מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.
מה המספרים מספרים
מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch) עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.
- הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים
- ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.

ה"תכנית אסטרטגית" של אוגווינד נחשפת: הנפקה בדיסקאונט למנהלים
אחרי זינוק ביותר מ-50% בעקבות ההבטחות והראיון על "פרק חדש" אוגווינד מודיעה על הנפקה פרטית בדיסקאונט של 30% ובדילול של 42% בהון - המשקיעים הקטנים נשארים בחוץ, וההנהלה "מביעה אמון בחברה" במחיר מבצע; אישור הגיוס תלוי בבעלי המניות - אל תהיו פרייארים!
מתחילת נובמבר אוגווינד זינקה יותר כ-57%, בעקבות הבאזז סביב ה“תוכנית האסטרטגית” וגם ההבטחות שהיו"ר יפתח רון-טל והמנכ"ל טל רז נתנו לנו שעכשיו זו כבר לא חברת מו״פ, אלא “שחקן אנרגיה יזמי באירופה”. אבל היום מתברר מה באמת מסתתר מאחורי כל ההצהרות האחרונות,
דבר שעצוב לומר היה כתוב על הקיר לכל אורך הדרך - גיוס הון בדיסקאונט למקורבים ולבעלי עניין, כשהציבור נשאר בחוץ. כשפורסמה התכנית ניתחנו אותה - מה מסתתר
מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד? כבר בחודש הקודם כתבנו לכם שהחברה לא באמת מתקדמת לשלב מסחרי, אלא מכינה את הקרקע לגיוס הון נוסף. כבר אז כתבנו שאוגווינד מנסה לצייר חזון על התרחבות לאירופה, אבל בפועל זה איתות לשוק שהיא צריכה כסף כדי לשרוד. והנה זה הגיע.
אוגווינד הודיעה כי ועדת הביקורת אישרה הנפקה פרטית של 14.3 מיליון מניות במחיר של 3.5 שקלים למניה יחד עם 14.3 מיליון אופציות במחיר מימוש של 5 שקלים עד סוף 2028. אם לוקחים בחשבון את כל האופציות, זה משקף דילול של כמעט
42% מההון. בשוק המניה נסחרת סביב 4.96 שקלים, כך שהמשתתפים בהנפקה יקבלו את המניות בכ-30% הנחה למחיר המניה בשוק ערב ההנפקה, ובחישוב אפקטיבי קרוב ל-2 שקלים למניה, כלומר דיסקאונט של יותר מ-50%.
בזמן שהמשקיעים
הקטנים רכשו מניות בשערים גבוהים, בזמן שהמשקיעים הסכימו לתת לאוגווינד שאכזבה לא פעם ולא פעמיים - צ'אנס נוסף. אוגווינד חוזרת על הדפוס, ההנהלה תקבל אופציות ומניות במחירי רצפה. ואם זה לא מספיק, החברה גם מודיעה על כוונה לגייס עד
30 מיליון שקל נוספים ממוסדיים באותם תנאים שפירטנו.
לפי ההודעה לבורסה זה עדיין לא סופי ותלוי באישור האסיפה הכללית של בעלי המניות. לכאורה זה בקשה מוגזמת מהמשקיעים שקנו מניות במחיר מלא. להנהלה לא מגיעה כזאת מתנה לפני שיש בכלל הכנסות משמעותיות
שלא לדבר על רווחים, כשכל מה שנראה הוא שהתכנית האסטרטגית בסופו של דבר מדללת את המשקיעים בחיר נמוך.
- יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”
- מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה שהובטח ומה שבאמת קרה
כשדיברנו עם ההנהלה בתחילת החודש, גם אנחנו רצינו להאמין. רצינו לחשוב שאולי הפעם באמת יש שינוי אמיתי, שאוגווינד עברה
שלב. הם דיברו על “פרק חדש באירופה”, על פרויקטים של מאות מיליוני אירו, על מימון מוסדי חכם ועל שלב מסחרי שמתחיל סוף-סוף לקרום עור וגידים - יפתח רון-טל:
“אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”
