מלחמת הרגולטורים - האם ברקת מנסה להצר את צעדיה של יו"ר הרשות?
שולמית אשבול, המכהנת כדח"צ בחברת חד אסף תעשיות שיגרה מכתב לממונה על שוק ההון, ד"ר משה ברקת באמצעות עורכי דינה, במטרה להעלות את הצורך להבהיר לציבור, לנושאי משרה בחברות המפוקחות ובפרט לדירקטורים ולדח"צים, אם אכן השינוי ב"כללי המשחק" נעשה כחלק מתוכנית סדורה ואם מדובר במהלך מתואם המתרחש על דעת כלל הרגולטורים הרלוונטיים בתחום זה. הבהרה זו נדרשת בדחיפות על מנת לאפשר לחברי הדירקטוריונים בחברות המפוקחות לבצע תפקידם נאמנה ועל פי החוק.
במסגרת הפניה, מציינים עורכי דינה כי לאשבל רקורד עשיר בתחום הממשל התאגידי, בין היתר על רקע השכלתה המקצועית וכהונתה כדירקטורית בחברות ציבוריות מהגדולות במשק ובהן הבנק לפיתוח התעשייה, חברת חשמל, אלקטרה מוצרי צריכה ועוד. בתקופות כהונתה בחברות השונות מרשתנו עסקה רבות בענייני ממשל תאגידי, ובין היתר כתבה קוד ממשל תאגידי לחברה ממשלתית גדולה.
אשבול הינה רואת חשבון ועורכת דין, והיא בעלת מומחיות, בין היתר, בביקורת. מתמחה בביקורת בתאגידים, ביקורת תהליכים וביקורת של גופים ממשלתיים.
לטענת אשבול, לאחרונה, התרחשו בשוק ההון מספר אירועים הקשורים בחברות ציבוריות שבבעלותן חברות ביטוח ואשר דומה כי יש בהם לערער על מושכלות יסוד של הממשל התאגידי בחברות הציבוריות בארץ.
המבנה התאגידי של חברות הביטוח הגדולות בישראל הוא זה של חברת ביטוח שהינה חברה פרטית, הנשלטת בידי חברת אחזקות, שהיא חברה ציבורית, שמניותיה נסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב.
- הקורונה היא אירוע מסכל? קניון TLV נגד חברת התכשיטים
- ה-FDA מגביל אישורים לחיסוני קורונה - אז למה מודרנה קופצת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת זו, ניתן להפנות לדוגמה למבנה התאגידי של "קבוצת כלל", לפיו חברת כלל החזקות עסקי ביטוח, הינה חברה ציבורית, בעוד חברת כלל עסקי ביטוח, הנמצאת בבעלותה המלאה, הינה חברה פרטית.
בעניין זה, הממונה על שוק ההון שלח מכתב לדירקטוריון כלל החזקות ולדירקטוריון כלל ביטוח במסגרתו הודיע הממונה לדירקטוריונים אודות "הסדרים אשר יחולו על הפעלת אמצעי שליטה של חברת כלל החזקות בחברת כלל ביטוח, לרבות בעניין מינוי דירקטורים והשתתפות באסיפה כללית של כלל ביטוח".
אכן, מבנה זה של החזקות חברות הביטוח, על ידי חברות ציבוריות, מוביל לכך שפעילותן של חברות הביטוח הגדולות בישראל מפוקחת בידי שני גורמי פיקוח ואסדרה שונים: מחד, רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, בראשה עומד ברקת; מאידך, רשות ניירות ערך, בראשה עומדת יו"ר הרשות.
- ### אהרון פרנקל מגדיל שוב את אחזקתו בתמר פטרוליום – נותר ללא מתחרים בקרב על השליטה אחרי שרק אתמול ר
- פימי מימשה מניות בית שמש ב-500 מיליון שקל
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את...
לטענת אשבול כל עוד הרגולטורים פועלים זה לצד זה בשום שכל, בתיאום, ובשקיפות, כשהם מכבדים את "גבולות הגזרה" ההדדיים, תוך כדי הפעלת שיקול דעת והתייעצות זה עם זה, ובראש ובראשונה – כשהם פועלים במטרה להגשים את התכליות שבשמן ניתנו להם סמכויות הפיקוח – להבדיל מרצון להפגין יתר סמכות, להגדיל ולהאדיר את כוחם – הפיקוח המקביל וההדדי, מתבצע על מי מנוחות ובצורה ראויה, לטובת שוק ההון בכלל וציבור המשקיעים בפרט.
אלא שלאחרונה, אגב עימות שהתרחש בין יו"ר דירקטוריון כלל החזקות וכלל ביטוח, מר דני נווה, לבין מנכ"ל החברות האמורות, מר יורם נווה, נחשף הציבור לפעילות מוגברת מצידו של הממונה, בעניינה של "קבוצת כלל", המעלה חששות של השגת גבולות הפיקוח הנתונים לסמכות הממונה, תוך כדי "פלישה" לתחום סמכותה של יו"ר הרשות.
בשורה של פניות ומכתבים מהחודש האחרון, מצידו של הממונה אל חברי דירקטוריון כלל החזקות וחברי דירקטוריון כלל ביטוח, קבע הממונה שורה של דרישות והנחיות הנוגעות הן לפעילותה של כלל החזקות והן לפעילותה של כלל ביטוח.
על אף שדרישות והנחיות הממונה מתיימרות להכתיב כללי ממשל תאגידי, לא רק לחברות הביטוח עצמן, אלא אף לחברות הציבוריות השולטות בחברות הביטוח, לא מצא לנכון הממונה לכתב על פניותיו את יו"ר הרשות, ואף לא הודיע לגופים המפוקחים כי פניותיו והנחיותיו נמסרות להם על דעתה ובהסכמתה של יו"ר הרשות.
לעניין זה, להלן מגוון הדרישות וההנחיות שיצאו מתחת ידיו של הממונה בשבועות האחרונים, בפניות הבאות, שנעשו על ידו לדירקטוריונים ב"קבוצת כלל":
במכתבו של הממונה לחברי דירקטוריון כלל החזקות מיום 2.7.20, עמד הממונה על כוונתו לקבוע מנגנון מיוחד למינוי דירקטורים, וזאת לא רק ביחס לדירקטוריון כלל ביטוח, שהינה כאמור חברה פרטית הנמצאת בשליטתה ה(כמעט) מלאה של כלל החזקות, אלא גם ביחס לכלל החזקות עצמה, שהינה חברה ציבורית, הנתונה לפיקוח של רשות ניירות ערך.
באותו מכתב הודיע הממונה על התנגדותו לכך שדירקטורים בכלל החזקות יכהנו במקביל גם בכלל ביטוח. יצוין כי במכתב תשובה ששלח דירקטוריון כלל החזקות לממונה ביום 9.7.20, נכתב כי עמדה זו של הממונה אינה מתיישבת עם הנעשה בפועל בשוק הביטוח ובחברות המתחרות, וכי "נראה שאינה מעוגנת בהוראות הדין".
באותו מכתב דרש הממונה מכלל החזקות להבהיר לו מדוע כספים שגויסו על ידי כלל החזקות בדרך של הנפקת מניות בשלהי שנת 2019 לא הוזרמו כהון לכלל ביטוח. נזכיר בהקשר זה כי גיוס הכספים נעשה מכוח תשקיף שאושר על ידי רשות ניירות ערך, במסגרת תהליך שהוראות חוק ניירות ערך, התשכ"ח – 1968 ("חוק ניירות ערך") והתקנות מכוחו, חלים עליו במלוא עוזם.
במכתב הממונה מיום 21.7.20, ששלח הממונה לדירקטוריון כלל החזקות ולדירקטוריון כלל ביטוח, הודיע להם הממונה על ההסדרים שיחולו על הפעלת אמצעי השליטה של כלל החזקות בכלל ביטוח.
בין השאר, כלול במכתב זה איסור על קיום ישיבות משותפות של דירקטוריון כלל החזקות וכלל ביטוח, אלא באישור מראש של הממונה.
באותו מכתב, אסר הממונה על ביצוע שינויים כלשהם בדירקטוריון כלל ביטוח, וזאת מהטעם שהוועדה למינוי דירקטורים במבטח ללא שולט, טרם הוקמה.
לטענת אשבול, נראה כי בהתאם לעמדתו של הממונה, כיוון שעד היום – שבע שנים לאחר שנחקק סעיף 41י"ג לחוק הפיקוח – טרם מצאו לנכון שרי האוצר לדורותיהם למנות וועדה למינוי דירקטוריון במבטח ללא שולט, אין כל אפשרות לערוך שינויים כלשהם בדירקטוריון כלל ביטוח.
דא עקא, עמדה זו של הממונה טומנת בחובה קשיים משמעותיים בנוגע להתנהלותן של כלל ביטוח ושל כלל החזקות, וזאת, בין השאר, לאור העובדה שדירקטוריון כלל ביטוח קיבל את בקשתו של יו"ר דירקטוריון החברה, מר דני נווה, להקדים את מועד סיום כהונתו כיו"ר דירקטוריון כלל ביטוח, לאחר אישור הדוחות הכספיים של החברה לרבעון השני לשנת 2020, וזאת "בכפוף לאישור הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון למנוי דירקטור בכלל ביטוח".
לאור עמדתו של הממונה, ומן הטעם שעד היום טרם הוקמה הוועדה למינוי דירקטורים במבטח ללא שולט, נראה שלא ניתן יהיה למנות דירקטור בכלל ביטוח במקומו של יו"ר הדירקטוריון, באופן שלא יאפשר את סיום כהונתו בדירקטוריון כלל ביטוח.
הפניות החוזרות ונשנות, במהלך החודש האחרון, מצידו של הממונה אל דירקטוריון כלל החזקות, שרק על שתיים מהן עמדנו לעיל, תוך מתן הנחיות מדוקדקות בתחום הממשל התאגידי ובתחומים נושקים נוספים לתחומי הפיקוח של יו"ר הרשות, מעלים, כאמור, תהיות ותמיהות בנוגע לפלישה חריגה של הממונה, לתחום אחריותה וסמכותה של רשות ניירות ערך.
כל עוד היה ברור שהמניע המובהק שמדריך את הממונה בפניותיו אלה נעוץ בהגנה ובשמירה על עניינם של המבוטחים, העמיתים ולקוחות הגופים המפוקחים, נחה דעתה של אשבול כי פלישות אלה – ככל שהתבצעו – היו ענייניות ומקצועיות, ונעשו בתום לב מלא, ואגב מילוי תפקידו של הממונה.
אלא שלאחרונה, ולאור דברים מפורשים שנכתבו על ידי הממונה במסגרת פניותיו לדירקטוריון כלל החזקות, החל להיווצר הרושם שמא לא רק הגנה על עניינם של ציבור המבוטחים מדריכה את הממונה בהתנהלותו, אלא גם שיקולים אחרים ניצבים בבסיס פעילותו, שיקולים הנתונים בצורה מלאה ומוחלטת לסמכותה של יו"ר הרשות.
להלן תגובתו של הממונה על שוק ההון:

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

פרנקל מגדיל שוב החזקה בתמר; מחזיק ב-17.5% מתמר פטרוליום
פרנקל רכש ממנורה 1.5% נוספים מתמר פטרוליום אחרי שיום קודם רכש מחברת הביטוח כ-9% ממניות תמר פטרוליום
אחרי שרק אתמול רכש כ-9% ממניות תמר פטרוליום מידי מנורה מבטחים, ממשיך אהרון פרנקל להעמיק את אחזקתו בחברה. פרנקל רוכש 1.5% נוספים מהחזקת מנורה בהיקף של כ-60 מיליון שקל ולפי מחיר של כ-40 שקל למניה. מנורה למעשה חיסלה את החזקתה בתמר פטרוליום.
שתי העסקאות שביצע פרנקל בתוך יממה בלבד הגדילו את אחזקתו בחברה ל-17.5%. מדובר במהלך שמחזיר את פרנקל לעמדת דומיננטיות בתמר פטרוליום, לאחר שבחודש יוני האחרון מכר כ-17% ממניות החברה לחברת האנרגיה הממשלתית של אזרבייג׳אן, סוקאר.
לפני המכירה לסוקאר, החזיק פרנקל ב-24.99% ממניות תמר פטרוליום ונכנס לעימות עקיף על שליטה עם אלי עזור, המחזיק גם הוא בנתח מהותי מהחברה. המהלך הנוכחי, שמשאיר את פרנקל כגורם היחיד מבין השניים שמוסיף להגדיל אחזקות, עשוי להעיד על רצון לחזור למאבק שליטה או לכל הפחות לשמר מעמד משפיע.
ראוי להזכיר כי ביוני האחרון מכר פרנקל גם 10% ממאגר הגז תמר עצמו לסוקאר, מתוכם 7% מאחזקותיו הישירות ו-3% מהמניות שהחזיק דרך תמר פטרוליום, וזכה לתמורה כוללת של 1.25 מיליארד דולר. העסקאות הנוכחיות, שבוצעו לפי שווי של כ-3.65 מיליארד שקל לתמר פטרוליום, מעידות על פער ניכר בין שווי המכירה הקודם לתמחור הנוכחי שבו בחר פרנקל לרכוש.
- אהרן פרנקל מגדיל אחזקות בתמר: רכש מניות ב-320 מיליון שקל ממנורה
- תמר פטרוליום מסכמת רבעון: ירידה ברווח הנקי ל-10.3 מיליון מול גידול בתזרים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מניית תמר פטרוליום רשמה היום עלייה של 4% והמשיכה את מגמת ההתאוששות שנרשמת בחודשים האחרונים. החברה מחזיקה ב-16.5% ממאגר הגז תמר, אחד מנכסי האנרגיה המרכזיים של ישראל.
תמר פטרוליום - עלייה חדה במניה
העסקה בוצעה במחיר השוק , כשמניית תמר פטרוליום זינקה בכ-76% מתחילת השנה.