האם פקידי האוצר משחקים במספרים - הגירעון עולה אבל לא רק בגלל הקורונה
בימים האחרונים, התקשורת מלאה בדיווחים על המאבקים בין פקידים באוצר לבין הממשלה. חלק בעד הפקידים, חלק בעד הממשלה. אבל בלי להיכנס לפרטים, הנה כמה הערות על מה למדנו ממשבר הקורונה על יועצים כלכליים, ועל משרד האוצר.
הערה ראשונה: לפני כמה ימים דיברתי עם חבר שיודע חשבון, ד"ר רונן בר-אל. אמרתי לו שלפני הקורונה, החוב הממשלתי של גרמניה היה באזור ה-60% תוצר, בערך כמו אצלנו. עד סוף השנה, הוא צפוי להגיע לאזור ה-75% אחוזי תוצר, בזמן שאצלנו הוא כבר חזוי להגיע לאזור ה-85%. רונן ספר על האצבעות, ושאל אותי ככה: "איך יכול להיות שגרמניה יצאה באחת מחבילות הסיוע הגדולות ביותר בעולם במונחי תוצר, ומדינת ישראל יצאה באחת מחבילות הסיוע הקטנות ביותר במונחי תוצר, ובכל זאת החוב שלנו גדל ביותר משלהם?" לא הייתה לי באמת תשובה. אבל היה לי ניחוש. שאלתי: "האם יכול להיות שמישהו במשרד האוצר ייפה את הנתונים לפני הקורונה, ועכשיו יש לו הזדמנות נפלאה לנקות את הספרים? הרי כשבכל מקרה יש גירעון ענק, אף אחד לא סופר 10-15 מיליארד שקל שהולכים לאיבוד".
רונן ענה בבוז: "איך זה יכול להיות? הרי כולם יודעים שפקידי האוצר מוכנים להיאבק נגד כל מי שצריך כדי להגן על הכסף של אזרחי המדינה". מה יש להגיד, הוא צודק. אבל בכל זאת יש לי תחושה לא נוחה ששר האוצר הקודם ידע את מי הוא בוחר לתפקיד.
הערה שנייה: ראיתי באינטרנט שיו"ר הוועדה המייעצת לכלכלה, פרופסור אבי שמחון, טען שלחלק כסף לאזרחים זה הפתרון הכי טוב למצב הנוכחי, כי אם לאנשים יהיה כסף, הם יצרכו יותר, ואם הם יצרכו יותר, התוצר יחזור לצמוח. אז חזרתי לאותו רונן, שהוא במקרה גם המומחה שלי למבוא למקרו-כלכלה. שאלתי אותו אם מה שלימדו אותי בשנה א' באמת נכון ושכל מה שצריך כדי להוציא משק ממשבר זה שהממשלה תבזבז יותר כסף. רונן ענה לי בערך ככה: "אם זה כל מה שהממשלה היתה עושה, זה באמת לא היה כל-כך נורא. נכון שזה שטות, אבל לפחות מחלקים כסף לכולם, ולכן לאנשים אין תמריץ לשקר ולעשות כל מיני דברים משונים כדי לקבל את הכסף. אבל האם אנחנו נראה גידול משמעותי בצריכה כמו שלימדו אותך במבוא למקרו? לא. כי חוץ מלחלק לאנשים כסף, הממשלה גם סגרה את המשק. אז איפה אתה רוצה שאנשים יעשו קניות? או שאנשים יסגרו קצת את המינוס, או שיכניסו את הכסף לחיסכון שיהיה להם מאיפה לשלם את המסים כשהממשלה תחליט להעלות אותם, או שיקנו ב-e-bay. בכל מקרה, את התוצר שלנו, זה לא יגדיל".
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הערה שלישית: אחרי שרונן הסביר לי את זה, הוא גם נתן לי לקרוא מאמר של יועץ אחר של ראש הממשלה, פרופסור אורי חפץ. מכל המאמר, הבנתי דבר אחד: הדבר הכי חשוב, זה שהממשלה תדאג להחזיר לתושבים ולעסקים את תחושת הביטחון. אז שאלתי את רונן אם מה שהממשלה עושה נותן לו תחושה של בטחון. "בטח," הוא ענה. "אני בטוח שהולך להיות רע".
אביחי שניר, האקדמית נתניה ואוניברסיטת בר-אילן
- 6.חבקוק 21/07/2020 18:30הגב לתגובה זוכולם יודעים כי פקידי האוצר "משחקים במיספרים " לפי מה שנוח להם. יש כאן מצב שהזנב מקשקש בכלב. ואם אתם לא מאמינים לי - תשאלו את כל שרי האוצר שדעיין איתנו.
- 5.בול. קלעתם ישר בפוני (ל"ת)איגור סמיגור 21/07/2020 18:03הגב לתגובה זו
- 4.שיר 21/07/2020 17:38הגב לתגובה זולא מתאים שבאתר פיננסי יפורסם כזה מאמר... התוצר של גרמניה והתוצר של ישראל, רחוקים מלהיות זהים. ולכן, גם אם ההוצאה על הקורונה דומה בשתיהן במונחים אבסולוטיים, היא רחוקה מלהיות דומה באחוזים מהתוצר...
- 3.אנונימי 21/07/2020 17:01הגב לתגובה זולעניין הגירעון הצפוי הכל תלוי במספרים שמוכנסים לנוסחה. למיטב הבנתי אצלנו לוקחים בחשבון את הירידה בגביית המיסים ואת הגידול בהוצאות שניהם יצטרכו להיות ממומנים בחוב. יכול להיות שבגרמניה כרגע לפחות לקחו רק את ההוצאה ואותה העמיסו על החוב הקיים.
- 2.אני מציע למחברים של פוסט זה לחזור ולפרסמו בעוד שנה! (ל"ת)bardaat 21/07/2020 16:53הגב לתגובה זו
- 1.מרידור היה צריך מזמן לעוף, כולל הכלכלנית הראשית בע 21/07/2020 16:19הגב לתגובה זומרידור היה צריך מזמן לעוף, כולל הכלכלנית הראשית בעלת הניסיון הרב שירה גרינברג הם לא מספיק טובים אבל לעיתונאים קשה להגיד את זה אז הם אומרים ביבי ביבי שהאמת היא שהאוצר חלש ולא אמין
- שמואל 21/07/2020 19:02הגב לתגובה זואז ביבי סתם בובה יחצנית כמו שחשבתי
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא?
חברת ארנק פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%.
רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.
לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.
נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה.
- מיסוי חברות ארנק ב-2025: הכסף על השולחן
- החשד: רואה החשבון השמיט הכנסות ושיקר - מה עשתה רשות המסים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס
מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).
