חיטוי קורונה
צילום: Pixabay

נתוני התחלואה והתמותה מקורונה של משרד הבריאות מוטלים בספק

כשבוחנים את המספרים הנוגעים לתחלואה ומוות כתוצאה מקורונה, חשוב לשים דגש על שתי נקודות מרכזיות: מספר הנדבקים החדשים במהלך היום ושיעור התמותה והתחלואה הקשה
נושאים בכתבה שער הדולר

במהלך תקופת הקורונה ניסיתי להבין מתוך נתוני התחלואה והתמותה שפורסמו את הסיכון הבריאותי מחד ומתוך הנתונים הכלכליים להעריך מאידך את הפגיעה הכלכלית הצפויה למשק. בניסיון למצוא נתונים על תחלואה ותמותה התברר לי שהנתונים המתפרסמים אינם מאורגנים באופן הרצוי וכי ישנו קושי לקבל אינדיקציה טובה מתוך הנתונים לגבי סיכוני הקורונה במונחי שיעורי תמותה לעומת סיכוני השפעת.

כשבוחנים את המספרים הנוגעים לתחלואה ומוות כתוצאה מקורונה, חשוב לשים דגש על שתי נקודות מרכזיות; הראשונה הינה הצורך לקבל הבדלה ברורה בין מספר הנשאים של וירוס הקורנה בתחילת יום לבין מספר הנדבקים החדשים במהלך היום, והשנייה נוגעת לשיעור התמותה ושיעור התחלואה הקשה.

לגבי הנקודה הראשונה, כאשר שר הבריאות מכריז על 900 חולים חדשים בקורונה, ייתכן שהוא מבסס את הערכתו על ניתוח שגוי של נתונים; כדי להבהיר זאת אערוך אנלוגיה לנושא מתחום הכלכלה: כאשר רוצים להעריך האם שפל כלכלי מתגבר מנסים לזהות האם מספר המובטלים גדל. כלכלנים יודעים כיום להבדיל בין מספר האנשים שהיו מובטלים בתחילת התקופה הנוכחית לבין מספר המובטלים החדשים שהצטרפו בתקופה הנוכחית. ככל שזרם המובטלים החדשים גדול יותר, כך הנתון מעיד על התגברות מגמת השפל.

באופן דומה, כשרוצים להעריך אם מחלת הקורונה מתפשטת בקצב מהיר, ראשית יש צורך להעריך מהו מספר נשאי הקורונה בישראל בתחילתו של יום, נתון אותו אפשר להעריך בקלות באמצעות דגימה אקראית של כ-20 אלף אנשים וזיהוי מספר הנשאים בקרבם. ממצא כזה מאפשר להעריך את מספר הנשאים בכלל האוכלוסייה, כך שאם לדוגמה ימצא במדגם של 20 אלף אנשים שישנם 500 נשאים מקרבם, הרי שבשיטה פשוטה הנקראת "ניפוח" נייחס את שיעור החולים שנמצא במדגם לכלל האוכלוסייה ונקבל שבישראל יש כ-225 אלף נשאים.

כעת נדע שגם אם ההדבקה תיעצר לחלוטין נמצא בבדיקה אקראית של 20 אלף איש כ-500 נשאים, ואם בכל זאת מתקיימת הדבקה של נשאים חדשים, כך שביום שלמחרת נמצא בבדיקה של 20 אלף איש, 600 איש שנושאים את הנגיף, ונוכל להעריך שקצב ההתפשטות עלה לכל היותר ב-100 נדבקים חדשים.

הנקודה השנייה נוגעת לתחלואה קשה ותמותה; במידה ומתו מקורונה כ-320 אנשים כפי שהיה עד לאחרונה, ואם אכן בישראל ישנם אלף נשאים אזי הסיכון למות מקורונה במהלך חצי השנה האחרונה הינו לערך 0.15%.

כדי להשוות לתמותה משפעת, בדקתי בדו"ח סיבות התמותה בישראל המפורסם על ידי משרד הבריאות ומצאתי שהתמותה משפעת ומדלקת ריאות מצוינת כסיבת המוות התשיעית עם 3,712 מתים בשנים 2015-2017, או בממוצע של 1,856 מתים לשנה.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

לצערי, לא ניתן למצוא בדו"ח מהו מספר בני האדם שחלו בשפעת בישראל ולכן קיים קושי להעריך את שיעור התמותה. אבל אם נעריך שכ-1.2 מיליון אנשים מקרב האוכלוסייה חלו בשפעת הרי שמקרבם מתו 1,856 אנשים, ושיעור התמותה על פי נתונים אלו הינו 0.15%.

ראוי לציין שהחמרת הסימנים של מחלת הקורונה והגידול בתמותה כתוצאה מכך מתגברים בחורף, זאת בדומה לשפעת שעל פי דו"ח מסכם של עונת השפעת 2018/2019 של משרד הבריאות, שבה מתרכזת התחלואה ממנה בכל שנה בתקופת החורף, כשביתר עונות השנה התחלואה נמוכה מאוד.

ראוי לבסס את ההערכות לגבי התחלואה הצפויה מקורונה בחורף על שיעורי התמותה והתחלואה הקשה שהייתה באירופה במהלך החורף האחרון שהתמשך בחלק מן המקומות עד לחודש מאי, ובאופן זה לקבל אומדן גס לגבי שיעורי התחלואה הקשה הצפויה בחורף, ולהיערך בהתאם.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    א 17/07/2020 07:05
    הגב לתגובה זו
    בישראל טרום קורונה , כ140 פטירות ביום בגיל פטירה ממוצע של 83 שנים. הקורונה איתנו 5 חודשים עם350 פטירות בגיל ממוצע של 80+, כך שמבחינת תמותה ממוצע גיל הנפטרים הכללי לא משתנה באופן מהותי
  • 3.
    לס 2 15/07/2020 20:14
    הגב לתגובה זו
    לחלופיו אפשר לשלוח אותו הישר לאיטליה כדי לבדוק את מספרי הגופות שם
  • 2.
    בן 15/07/2020 14:20
    הגב לתגובה זו
    המדד הנכון הוא אחוז המאובחנים מתוך הנבדקים. גם הוא לא מדויק אבל עליה מ 0.8% ל 6.1% אינה יכולה להיות מוסברת על ידי טעויות דגימה בלבד. גם מספר המאושפזים הוא אינדיקטור טוב - אין כאן טעויות דגימה.
  • א 15/07/2020 22:20
    הגב לתגובה זו
    הוא לא מנתח את הבדיקות אלא אומר שאם יעשו בדיקה מדגמית ל 20 אלף אנשים וימצאו מתוכם x נדבקים יוכלו להעריך את כמות הנדבקים האמיתית (על ידי אקסטרפולציה, כמו שעושים בסקר מדגמי), ולפי השינוי שיהיה כל יום יוכלו להבין מה המגמה. זו שיטה הרבה יותר הגיונית מאשר לעשות כל יום יותר בדיקות (לא אקראיות) וככה להראות שיש יותר נדבקים ולתחזק את ה"מגפה". הרי ברור שכמות המאומתים לא באמת תלויה בכמות הבדיקות אלא היא ערך נתון. בקיצור תתחילו להבין שמשקרים לכם
  • 1.
    טלי 15/07/2020 13:49
    הגב לתגובה זו
    ככה עושים ניתוח תוצאות
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

שי אהרונוביץ מנהל רשות המסים
צילום: יעל צור
פרשנות

רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?

רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא? 

עינת דואני |
נושאים בכתבה חברת ארנק

פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%. 

רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.     

לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת  יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.

נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה. 

מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס

מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).