ישראייר
צילום: iStock

לא אל-על: ישראייר קיבלה אישור להלוואה בהיקף של 115 מיליון שקל

90 מליון שקל מההלוואה היא בערבות מדינה. החברה תחזיר את הטיסות לברלין, איי יוון, קפריסין, גאורגיה ויעדים נוספים - אבל מי יעלה על הטיסות, זו השאלה?
ארז ליבנה | (3)

המשבר בסקטור התעופה הגלובלי הוריד חברות רבות על ברכיהן. שמיים סגורים, חוסר רצון כללי לעלות על מטוסים והוצאות תפעול עצומות, פגעו משמעותית בענקי הסקטור, כמו גם בחברות הקטנות. אל על, שכתבנו עליה פה רבות, היא דוגמה מצוינת לחברה שהייתה מקולקלת עוד לפני הקורונה. אחת מהאחיות הקטנות בתעופה הישראלית, ישראייר, דווקא לא.

 

היום, במייל לעובדי החברה, מנכ"ל החברה, אורי סירקיס, הודיע כי משרד האוצר נתן לחברה אישורים עקרוניים לקבלת הלוואה בערבות מדינה, בהיקף של 115 מיליון שקל. 90 מיליון מתוכם, כלומר 75%, יהיו בערבות המדינה.

>> התמיכה באל על היא פוליטית ורשלנית 

>> תנו לאל על למות - אין סיבה לספק לה חמצן

"משמעות אישור זה הנה הבעת אמון של המערכת הבנקאית בחברת ישראייר ובתוכנית האסטרטגית שלה והינו אבן דרך מהותית בהליך קבלת ההלוואה אשר צפויה להתקבל מחצית חודש יוני", כתב סירקיס.

 

במקביל, למרות העלייה המפחידה במספר הנדבקים במגיפה בישראל, החברה הודיעה עוד כי היא נערכת להחזרת הטיסות ליעדי מונטנגרו, פאפוס, ברלין, איי יוון, גיאורגיה, סלובניה, בלגרד וזנזיבר. עכשיו רק צריך למצוא אנשים שיסכימו לעלות על המטוסים.

 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אורי 10/07/2020 17:18
    הגב לתגובה זו
    המזל של ישראייר הוא שיש לה מנכ"ל טוב ועובדים טובים ומשקיענים. הרבה הצלחה לכם !
  • 1.
    ג'ק 08/07/2020 14:00
    הגב לתגובה זו
    כמה קשקוש בכתבה קטנה...תנו מחירים סבירים והמטוסים יהיו עמוסים עד שלא יהיה מקום אחד פנוי בטיסות,היעדים הר"מ נקיים ובטוחים מוגדרים כירוקים ,הישראלים מתים כבר לצאת לנפוש תראו מה קורה באילת 90% תפוסה בבתי המלון במחירים בשמיים מחירי רצח ועדיין כל התיירות באילת הם על טהרת הישראלים
  • אורי 10/07/2020 17:27
    הגב לתגובה זו
    בטח שכל בתי המלון באילת מלאים בישראלים. גם כי בגלל חובת הבידוד לחוזרים בחו"ל אין עוד אישור לצאת לשם אז זה מה שנשאר , וגם כי אין כרגע ביקוש מצד תיירים מחו"ל להגיע חארץ בגלל הגל השני.
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.