פרדריק דוקרוזה
צילום: יחצ
ראיון מיוחד

"הראלי יותר פסיכולוגי ממציאותי – הבנקים המרכזיים פועלים נכון"

תחזית הכלכלית של קרן המטבע הבינלאומית? מגוחך. הקורונה? שינתה את כל החוקים בכלכלה. פרדריק דוקרוזה, האסטרטג הגלובלי של בנק פיקטה בראיון לא שגרתי - "לפעמים צריך לשלם יותר על מניות טובות. זה עדיף על לקחת סיכון עם חברות זומבי"
ארז ליבנה | (5)

בתקופה שאנחנו חיים בה, רבים מדי קופצים כדי לתת הערכות ותחזיות, כאלה שבימים כתיקונם לא בהכרח מחזיקות מים. זה משהו אינהרנטי בצורת המחשבה שלנו כבני אדם. אנחנו חושבים שאנחנו יודעים מה יהיה, בהתבסס על המידע הקיים. זה לא תמיד נכון.

 

אז תתארו איזה מרענן זה לשמוע בנקאי שמודה שאינו יודע. הוא מסרב לתת הערכות קונקרטיות. הוא מסביר, הוא מעריך והוא נותן תחזית, אך מציג את מכלול האפשרויות.  הוא תופס תפקיד בכיר בבנק שמנהל למעלה מחצי טריליון דולר -  פרדריק דוקרוזה, אזרח שוויצרי שעל פיו מחקריו ועצותיו, לקוחות פרטיים ענקיים לוקחים החלטות לגבי תיק ההשקעות שלהם. 

 

"כבר 15 שנה שאני נותן תחזיות. לפעמים אני צודק, לפעמים אני טועה. אין לי בעיה עם זה. אבל היום, בכנות, אנחנו פשוט לא יודעים מה יהיה", אומר דוקרוזה בראיון בלעדי לביזפורטל.

"אנחנו מנטרים את כל הדאטה היומי שמראים את ההשפעה המתמשכת על הכלכלה. אני כלכלן, לא אפידמיולוג, אז המצב קורא לענווה וככלכלן ואסטרטג מה צריך לעשות עכשיו ובעתיד, בהתבסס על העובדות ומה שאני יודע בוודאות".

 

אז מה אנחנו כן יודעים בוודאות?

"הפעם, בניגוד למשברים אחרים, בלתי אפשרי לדעת ובלתי אפשרי לתת תחזית אמיתית. יכול להיות שהשווקים ירדו ב-5%, 10% או 12%, אי אפשר לדעת בוודאות. זה גם לא יהיה רציני לנסות. למשל, קרן המטבע הבינלאומית בדיוק פרסמה תחזית מעודכנת שכזו,  שבו היא חתכה את תחזית הצמיחה העולמית - האמת זה מגוחך".

 

איך אתה מסביר את העליות בשווקים?

"הראלי שנמשך מאז מארס נובע מהרצון פשוט לשכוח את 2020 ולהסתכל קדימה, זה יותר פסיכולוגי מאשר מבוסס מציאות. הפעילות של הבנקים המרכזיים עוזרים לאפקט הפסיכולוגי הזה.

"אנחנו רואים דברים שלא ראינו אף פעם. לפני חצי שנה מי חשב שהממשל בארה"ב יעניק 2,000 דולר בחודש למשפחה? או שבאירופה מדברים על קרן של טריליון אירו להתאוששות? אז הכול השתנה בגלל המגפה. אני מהאופטימיים, אני חושב שהריבאונד היה תוצאה של כתוצאה מהמדיניות הזו".

קיראו עוד ב"גלובל"

 

מה אתה חושב על המדיניות האקטיביסטית של הבנקים המרכזיים?

"אפשר לנהל שעות דיון על האם היה נכון להתערבות כזו מצד הבנקים המרכזיים ושהם מנהלים את השווקים. לדעתי זו הצלחה עצומה. לדעתי הם, כולם, עשו את הדבר הנכון. עוד לא מצאתי טיעון משכנע שאומר שהם לא היו צריכים להתערב. כשאני שואל את המתנגדים מה היה קורה אם לא הייתה התערבות, האם היו מוכנים לקבל לארוך זמן 30% אבטלה או 40%? מה עם גל פשיטות רגל חסר תקדים?

 

"מ-2009 אנחנו יודעים שאם נותנים לשווקים לקרוס, זה משפיע באופן רוחבי ומוביל למיתון, אז נכון יש הרבה סיכונים ואפקטים, אבל בזכות ההתערבות נמנענו מהתרחיש החמור יותר. אי אפשר לדעת מה היה אילו – אלא מה העובדות מראות לנו. יש אנשים מהאסקולה האוסטרית שטוענים שכולם צריכים לפשוט רגל במיתון ואסור להתערב בכלל בשווקים – אני לא קונה את זה".

מה ישפיע על התאוששות הכלכלה הגלובלית?

"כיום, יש 2 דינמיקות שמשחקות תפקיד מרכזי. הדה-גלובליזציה ומלחמת הסחר מוביל לירידה בכמות הסחר הגלובלי ולהאטה בצמיחה, כשהגלובליזציה הורידה את המחירים של מוצרים והם יכולים לעלות עכשיו. זה גם יכול להוביל לאינפלציה.

 

"בנוסף לזה, יש שינויים מחזוריים שנובעים מהמגפה. לא תהיה לנו התאוששות בצורת V, לא נחזור לפעילות שלפני המגפה לפחות בשנה שנתיים הקרובות. כשמסתכלים על רמות הפעילות הכלכלית אנחנו צופים התאוששות בצורת U.

 

"המצב משאיר צלקות ארוכות טווח על הכלכלה, כמו אחוזי אבטלה גבוהים מאוד. אנחנו לא מאמינים באינפלציה אבל יש כוחות ניגודיים שפועלים על השוק. אנחנו עדיין זהירים מאוד עם מה שקורה בשווקים".

 

יש אסכולה שאומרת שהכול תלוי בפד', יש כאלה שטוענים שהפד' לא יצליח מול הקורונה. מה אתה חושב?

"לטעמי שתי הגישות צודקות. בינתיים הזרקות הכספים לשווקים עובדות ואנחנו משוכנעים שהבנקים המרכזיים ימשיכו לתמוך בשווקים. אי אפשר להתווכח עם זה. אבל אני מאמין שהרבה חברות יפשטו רגל או שיהיו במצב כלכלי לא טוב, כמעט בכל הסקטורים. אבל זה יותר ברמת המיקרו ולא המאקרו. צריך לבחון כל סקטור וכל חברה בנפרד".

 

אילו סקטורים יכולים לסייע לכלכלה להתמודד?

"אנחנו מאוד זהירים ובררניים. לפעמים גם צריך לשלם יותר על מניות טובות. אבל זה עדיף על לקחת סיכון עם חברות זומבי. השקעות ירוקות, השקעות טכנולוגיות, ערים חכמות, כל אלה מניות צמיחה חדשות שנראות כמו אפשרויות טובות לצמיחה.

 

ממה הלקוחות שלך הכי מפחדים?

"בחצי שנה האחרונה מרבית הלקוחות מודאגים. היו לנו הרבה יותר פניות מלקוחות. כל המשקיעים היו מודאגים מהראלי בשווקים שאיש לא האמין בו. אף אחד לא מאמין שהכלכלה צומחת. אבל השוק עולה".

 

"השאלה השנייה היא שהכול נראה יקר מדי שוב, אז האם המצב ישתפר והשווקים ימשיכו לעלות, האם תהיה רוטציה בין מניות הצמיחה לערך. או מדפנסיבי למחזורי. יש הרבה סקטורים והרבה שווקים. אבל יש את מניות הצמיחה, כמו מניות האינטרנט הגדולות, כאלה שבשלב מסוים היו 20% ממדד ה-S&P, אז השאלה היא האם יש תחלופה בין המניות החזקות למניות שמפגרות אחריהן – זו הרוטציה מהצמיחה לערך. היה גל כזה שהחל לפני שלושה שבועות והמלצנו ללקוחות שלנו לשנות עמדות, אבל שינינו את ההמלצה בגלל שהשווקים עלו מהר מדי".

 

מי יכול להרוויח מהמצב?

"אם המצב בעולם ישתפר, אירופה בטווח הזמן הקרוב יכולה בהחלט לצאת כמנצחת הגדולה של המצב. בהשוואה בין אירופה לארה"ב, או אירופה ביחס לבריטניה, לראשונה מזה 20 שנה, לאירופה יש אפסייד יותר מהשווקים האחרים. אנחנו הרבה יותר חיוביים כלפי השוק האירופי, בגלל המהלכים של הממשלות בצרפת וגרמניה.

 

"לאירופה תמיד היה איזה תירוץ לפגר אחרי השווקים, אבל הקורונה בהחלט יכולה להוות תמריץ טוב ולגרום לה לתפקד טוב יותר מיתר העולם. יש הרבה מערכות בחירות בהרבה מדינות באירופה בזמן הקרוב. צריך להבין שהמצב מורכב ועדיין יש כברת דרך. אבל האינדיקטורים כמו ה-PMI והנתונים הכלכליים הם טובים - כך שאנחנו התחלנו להיחשף יותר לשווקים באירופה".

 

לאילו אינדיקטורים צריך לשים לב בזמן הקרוב?

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    ג'ק 30/06/2020 09:09
    הגב לתגובה זו
    הציפיות והחלומות חזקות ומכתיבות .
  • 4.
    מה 29/06/2020 18:56
    הגב לתגובה זו
    בדקו את התשואות הריאליות לפידיון ותחזרו אלי.
  • 3.
    כתבה מעניינת אבל מנקודת מבט של בנקאי (ל"ת)
    א 29/06/2020 15:12
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    שיקשיבו לעמית (ל"ת)
    קיצר 29/06/2020 14:13
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    חלק ניכר מחברות תא35 על סף חדלות פירעון (הערת עסק חי) (ל"ת)
    סטנלי פישר 29/06/2020 13:35
    הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

ביטקוין ירידות
צילום: רוי שיינמן

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו

המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר

אדיר בן עמי |

ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc 1.99%  , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.


הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.


נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ. 


 כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר

מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.


מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.