הירשמו
  1. ראשי
  2. גלובל
ארה"ב ניו יורק
צילום: Joshua Earle,Unsplash

"שוק ההון האמריקאי חי בלה-לה לנד - הוא מנותק ומתומחר גבוה מדי"

לטענת קווין סמית', מנהל קרן הון הסיכון קרסקט קפיטל, ראלי שמבוסס על אופוריה בסוף מגיע עם חשבון. "ישנם כמה זרזים אפשריים להתפכחות והמחזור הכלכלי של הירידות רק בתחילתו", כתב למשקיעים
ארז ליבנה | (12)
נושאים בכתבה וול סטריט וירוס הקורונה מיתון שווקים גלובליים

למרות המשבר חסר התקדים שהביאה מגיפת הקורונה על כלכלות העולם, מאז מארס השחור, הראלי – שמתודלק על ידי ריבית נמוכה, הדפסת כסף והזרמת טריליוני דולרים לשווקים על ידי הפד' – לא רק שנמשך ונמשך, הוא גם הרים הרבה גבות בדרך.

 

באופן כללי אומרים שהשווקים הפיננסיים מתמחרים את הכלכלה הריאלית בין 3 ל-9 חודשים קדימה. כיום, בגלל חוסר הוודאות שיצרה הקורונה, השווקים כבר מסתכלים רחוק לתוך 2021, אפילו 2022. כל הנזקים והסיכונים שאפשר לחשב ולכמת, כבר תומחרו לתוך השוק.

 

הראלי הזה מוכיח עד כמה השוק מנותר ומנותב. בסקר שערכה סוכנות מקינזי בין 21 מנהלים בכירים בקרנות ומוסדות פיננסיים המנהלים יחדיו 3.7 טריליון דולר, הם טענו שם שעוד לפני הקורונה, כבר סברו שהשוק מתומחר גבוה מדי ועברו לפוזיציות הגנתיות. השוק כרגע ממשיך לעלות. זה אומר שלפחות לפי הערכות שנכונות ללפני המגפה, השוק מתומחר ביתר, במיוחד לנוכח ביצועי הכלכלה הריאלית.

"וול סטריט חיה בלה לה לנד"

מי שבא לשפוך מים צוננים על הראלי, הוא קווין סמית' – כמו הבמאי – מנהל קרן ההשקעות קרסקט קפיטל, שטוען שהשוק מתומחר בצורה אבסורדית ושצפויות לנו עוד הרבה ירידות בעתיד הלא רחוק.

 

האמת שבמכתב למשקיעים באפריל, סמית' התריע בפני מצב של בועה בשוק ההון ומהעובדה שהשווקים הפיננסיים הסיניים הם תרמית פונזי שצפויה להתפוצץ בשל חובות עצומים הנאמדים בכ-42 טריליון דולר.

 

"הספוקלציות, שאותן מובילים משקיעים יומיים, צעירים ונועזים, מאבדות שליטה", כתב סמית' במכתב האחרון שלו למשקיעים. "המאניה שלהם מבוססת על ההנחה שהפד' ימשיך להדפיס כסף – אבל ישנם כמה זרזים אפשריים להתפכחות ואנחנו נמצאים רק בתחילתו של מחזור כלכלי של ירידות", הוסיף.

 

סמית' טוען שהירידה במרווחי הרווח ב-S&P 500, מוכיחה "עד כמה מנותקים מחירי המניות מהנתונים הכלכליים האמיתיים". בשל כך, הוא דוחק במשקיעיו לעבור להשקיע במתכות יקרות על פני שוק המניות.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    תמיד יהיו כאלה שיתווכחו עם השוק (ל"ת)
    א 23/06/2020 23:24
    הגב לתגובה זו
  • כן, לא מבינים כאלה - כמו באפט (ל"ת)
    כלכלן 23/06/2020 23:58
    הגב לתגובה זו
  • הויכוח של באפט עם השוק עלה לו במיליארדים (ל"ת)
    ז 24/06/2020 07:23
  • 8.
    לוי 23/06/2020 22:33
    הגב לתגובה זו
    עד הבחירות האופוריה תמשיך ורק אחרי זה תבוא ההתפכחות ויש לנצל זאת
  • 7.
    משקיע 23/06/2020 22:01
    הגב לתגובה זו
    שאתה ממליץ צריך לעשות הפוך
  • 6.
    שמעון 23/06/2020 21:19
    הגב לתגובה זו
    עדיף שוק שחי בללנד מאשר שוק בגלישה לתמחור גל רביעי, בושה של בורסה בתל-אביב. משקיע בללנד ומרגיש בלללנד, ימשיך לפחות עד לבחירות
  • 5.
    יכול להיות שיש יועצים שחיים בלה-לה לנד ???? (ל"ת)
    דוד 23/06/2020 21:04
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אבי 23/06/2020 20:43
    הגב לתגובה זו
    לצערי אני מושקע בארץבחברה טובה וריווחית אבל המניה לא עולה...מה יצא לי מזה ? השוק בארץ על הפנים..אין גב לשוק.. המניות פה נסחרות בחסר..הלואי עלינו מה שקורה בנסדק..ממתין רק לעוף מהשוק אבל אין סחירות...עוד מעט עדכון מדדים אפשר לעוף מכאן...
  • 3.
    כשמדפיסים כמויות מטורפות של כסף הוא זורם לאן שהוא (ל"ת)
    האזרח 23/06/2020 20:31
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    עוד נביא מיני רבים....בהצלחה (ל"ת)
    תומר 23/06/2020 19:52
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    נדב 23/06/2020 19:15
    הגב לתגובה זו
    ולא מהעדר של עמית נועם טל וכל החברה של רק למעלה...
  • טומי 24/06/2020 06:25
    הגב לתגובה זו
    תמשיך להמתין לירידות, ותסתכל בעיניים כלות על העליות.
ביטקוין ירידות
צילום: רוי שיינמן

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו

המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה ביטקוין קריפטו מיקרוסטרטג'י

ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc 1.99%  , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.


הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.


נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ. 


 כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר

מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.


מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.


להמשך הכתבה לחץ כאן
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.


להמשך הכתבה לחץ כאן