עוד תמיכה לעצמאים: תוספת של 8 מיליארד שקל להלוואות בערבות מדינה
המדינה תעמיד קרן נוספת של 4 מיליארד שקל להלוואות בערבות מדינה, ותגדיל את הקרן הקיימת ב-4 מיליארד שקל; בנוסף, אושר כי לא יחול מע"מ על מענקי הסיוע
בשורה מעודדת לעצמאים. כחלק מהתמודדות מול המשבר שיצר נגיף הקורונה, אישר הבוקר משרד האוצר הקלות נוספות. המדינה תעמיד קרן להלוואות בערבות מדינה לעסקים אשר מאופיינים כבעלי סיכון גבוה בהיקף של 4 מיליארד שקל, ותגדיל את הקרן הקיימת ב-4 מיליארד שקל נוספים. כמו כן, בוטלה חובת תשלום המע"מ על מענקי הסיוע.
תוספת של 8 מיליארד שקל להלוואות לעסקים בסיכון גבוה
הקרן להלוואות בערבות מדינה תעמיד מסלול לעסקים בסיכון גבוה. המדינה תעמיק לגופים הממנים, ערבות מדינה בשיעור שעל עד 60% מהקיף ההלוואה, בתנאים הכוללים: ריבית נמוכה, תקופת החזר של 5 שנים וגרייס למשך שנה כולל תשלום הריבית.
המסלול נועד לתת סיוע לעסקים המאופיינים ברמת סיכון גבוהה מאלו שקיבלו את ההלוואות מהקרן. על מקבלי ההלוואה יש להוכיח כי הייתה פגיעה של לפחות 50% במחזור חודש אפריל או מאי, ביחס לשנת 2019. אלו שכבר הגישו בקשה להלוואה בקרן הראשונית, ועדיין לא קיבלו תשובה, רשאים לפנות אל הבנק ולבקש להעביר את פניית הבקשה לקרן זאת. מי שסורב, רשאי גם הוא להגיש פנייה מחודשת לקרן לעסקים בסיכון גבוה.
עד כה הוגשו כ-67 אלף בקשות לקרן, מהן אושרו כ-37.5 אלף בקשות בגובה של 13.9 מיליארד שקל. היקף ההלוואות במסלול החדש יעמוד על 4 מיליארד שקל, בנוסף הורחב מסלול ההלוואות הקיים ב-4 מיליארד שקל נוספים, כך שסך ההלוואות במסגרת קרן הסיוע יעמוד על 22 מיליארד שקל.
- מתנה או הלוואה? הסכנות בהעברת כספים בתוך המשפחה
- קנה חלק מדירה כדי לעזור לבעלת הדירה שנקלעה לחובות - וקיבל תביעה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לא יחול מע"מ על מענק הסיוע
עוד דווח, כי ועדת הכספים של הכנסת אישרה את בקשת שר האוצר, ישראל כ"ץ, לפיה על מענק הסיוע לעסקים, אשר ניתן בשל השתתפות בהוצאות הקבועות, לא יחול מע"מ. התיקון המוצע הוא בהוראת השעת החל מתאריך 12.5.2020 ועד ל-31.12.2021.
- 2.במציאות 22/06/2020 16:13הגב לתגובה זודוקא אלו שלא אישרו אותם למרות ערימת המסמכים הנדרשת, הם אלו שזקוקים לסיוע יותר מכולם
- 1.נשר 22/06/2020 14:40הגב לתגובה זושלא חזרו לעבודה ?

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בן המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופמת״א, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. במסגרת הסדר הפשרה יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה, וסכום של כ-2.25 מיליארד ש"ח יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כחלק מן ההסדר, המדינה תפעל למכור את אחזקותיה בקרנות לידי הסתדרות המורים, באופן שישלים את העברת הבעלות המלאה לידיה, וכן קרנות ההשתלמות יוכרזו כקרנות ברירת מחדל לעובדי הוראה שלא בחרו אחרת.
