איך תדעו כמה האופציות שלכם שוות?

עזבתם מקום עבודה? התחלתם במקום עבודה חדש? שישה דברים שאתם חייבים לדעת על תוכנית האופציות שלכם
דוד וולפרט | (3)
נושאים בכתבה אופציות אינטר

עוד מוקדם למנות ולסכם את כל ההשפעות של התפרצות הקורונה לחיינו, אבל דבר אחד אפשר לומר בוודאות – תנועת עובדים מוגברת בין מקומות עבודה תורגש בחודשים הקרובים. יותר עובדים יעזבו מקומות עבודה, ויותר ייקלטו למקומות עבודה חדשים. מעבר בין עבודות מציב את עובדי ההייטק בפני החלטות בנוגע לתוכניות האופציות שלהם, הן של המעסיק הקודם והן של המעסיק החדש.

משיחות רבות שקיימתי עם עובדי היי-טק לאחרונה, חלקם אף בכירים מאוד, הופתעתי לגלות כמה גדול הוא פער המידע בין העובדים למעסיקים בכל הנוגע למרכיב התגמול ההוני – האופציות. בהתבסס על נרטיב מקובל שמרכיב התגמול של האופציות מגלם במידה רבה את בחירתו של עובד להגיע ולעבוד בחברת היי-טק כזו או אחרת, אני ממליץ לכל עובד שיכיר לעומק את התנאים השונים באופציות, ועל אילו מהם כדאי ורצוי לנהל משא ומתן מול המעסיק.

הטבת מס  

סעיף 102 לפקודת מס הכנסה מאפשר למעסיקים ישראלים להעניק אופציות לעובדים ובתוך כך העובד מקבל הטבת מס כפולה ומשמעותית  - דחיית אירוע המס למועד מכירת המניה על ידי העובד, ושיעור מס מופחת הדומה למס רווח הון בגובה 25% על הרווח ממכירת המניה במקום שיעור מס שולי, שיכול במקרים מסוימים להגיע לכמעט 50%, ואף יותר. ההטבה הזו ניתנת בכפוף לתנאים מסוימים שעל החברה לעמוד בהם, כמו אישור תוכנית האופציות במס הכנסה ומינוי נאמן שיחזיק באופציות עד למועד המימוש. כשמעסיק מעניק לכם אופציות, וודאו שהתוכנית אושרה במס הכנסה, מונה נאמן, והאופציות שמוענקות לכם חוסות תחת מסלול רווח הון בסעיף 102. כמו-כן, וודאו שמסמכי ההענקה שלכם נמסרו לנאמן על פי לוחות הזמנים הקבועים בחוקים הרלוונטיים, אחרת הטבת המס תהיה בסיכון.

 

תוספת מימוש - אופציה זו למעשה זכות לרכוש מניה של החברה במחיר מוסכם וקבוע מראש. המחיר הקבוע מראש שאתם תשלמו לחברה כדי לממש את זכותכם (האופציה) ולקבל מניה נקרא תוספת מימוש או מחיר מימוש. ככל ששווי החברה עולה, כך ככל הנראה תידרשו לתוספת מימוש גבוהה יותר. מדובר על אלמנט משמעותי בבואכם להחליט האם לממש את האופציה או לא. ככל שמחיר המימוש יהיה נמוך יותר, כך גוברים הסיכויים שהאופציה תהיה "בתוך הכסף", כלומר – שמחיר המימוש נמוך ממחיר המניה, ואתם תממשו את האופציה. מחיר המימוש הוא לא גזירה משמיים והוא נתון לשיקול הדעת של ההנהלה הבכירה. לדעתי האישית, ראוי וצריך לתת לעובדים הנחה משמעותית, העולה על 50%, לכל הפחות, ממחיר המניה שנקבע בסיבוב האחרון. ראשית, ברוב המקרים העובדים אינם מקבלים מניות בכורה כמו משקיעיה של החברה, מניות להן יש זכויות עדיפות נוספות, ולכן נכון לתת להם תוספת מימוש נמוכה יותר למניה המשקפת זכויות פחותות יותר ממניית בכורה.

שנית, הפרשנות המקובלת היא שאופציות מהוות תשלום משלים לשכר כדי למשוך 'טאלנטים' שהיו יכולים לעבוד בארגונים גלובליים שמשלמים יותר. העובד הגיע לחברה מתוך ציפייה שמרכיב השכר ההוני יפצה אותו, על הסיכון שהוא לוקח בקבלת שכר נמוך יותר משוויו בשוק לאורך תקופה של שנים. לכן, לדעתי, אין מקום להשית מחירי מימוש גבוהים על העובדים, שכתוצאה מכך עשויים לסכל את יכולתם לממש את אותה הטבה בדיוק בגינה הם החליטו לתת מכישוריהם לחברה ולעלות את שוויה.

אם אתם מנהלים בחייכם האישיים משא ומתן על גובה השכירות, על מחיר הרכב, או על מחיר האינטרנט בדירה, וודאי שאתם צריכים לנהל גם משא ומתן על גובה תוספת המימוש אופציה "מחוץ לכסף", כלומר שמחיר המימוש גבוה ממחיר המניה, שקול לכך שקיבלתם רכב מהעבודה, לאחר עבודה קשה ומאומצת של שנים, אך אתם לא יכולים למלא בו דלק (או לחבר אותו לחשמל במידה שהוא חשמלי).

חשוב לומר שחברות שמעסיקות עובדים אמריקאים מחויבות לקבוע את מחיר המימוש לאופציה כלפי אותם אמריקאים על בסיס הערכת שווי חיצונית (ולא פחות מהמחיר שנקבע בה). חברות אלו לעתים שואפות שמקבלי האופציות הישראלים יקבלו תוספת מימוש למניה זהה לאמריקאים ולא נמוכה יותר (למרות שמתאפשר להם חוקית להבדיל בין העובדים). במקרה כזה ייתכן שתהיה מגבלה רחבה יותר למחיר שיוכלו לתת במשא ומתן, ולעתים ההנחות על מחיר מנית הבכורה בהערכות שווי כאלו לא עולות על 30-40%. להערכת השווי המדוברת קוראים הערכת 409a (מכוח סעיף החוק הרלוונטי בארה"ב המחייב אותה) ותוכלו להתעניין במשא ומתן אם יש כזו הערכת שווי אם תרגישו שזה מתאפשר לכם.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

חלקכם בחברה וכדאיות מימוש האופציות –בדרך כלל חברות היי-טק מקצות בין 8-12 אחוזים מהחברה לתוכנית האופציות לכל העובדים. זה לא אומר שהחברה בהכרח תקצנה פרטנית את כל האופציות שיש ברשותה לפי תוכנית האופציות, אלא שזהו סך מאגר האופציות שהם שמים בצד לתגמול עובדים. בהסכם האופציות שתקבלו יופיעו לרוב מספר האופציות שיבשילו במלואן לאחר תקופת ההבשלה קבועה מראש. עולה השאלה, איך תדעו מהו חלקכם הצפוי בחברה כשתגיעו למועד הנכסף (מבלי להתייחס לדילולים בדרך)?

ראשית, תשאלו. ישנם מעסיקים שישמחו לשתף עם העובדים את המידע כדי לסייע לכם לבחור דווקא בהם מבין מספר חברות שונות שמציעות לכם גם מרכיב תגמול הוני. שנית, אתם יכולים להיכנס לאתר של רשם החברות ולרכוש עבור 10 שקלים נסח חברה מלא המונה את כל בעלי המניות בחברה ואת מספר המניות שמוחזקות על ידם. אתם לא תמצאו שם אופציות שהחברה העניקה לכם ולצדדים שלישיים, אבל תוכלו לדעת את סך מספר המניות המוקצות של החברה, ואם תוסיפו, בחישוב גס, עוד 10 אחוזים נוספים כדי לתת ביטוי לאופציות שכנראה נשמרות לעובדים ולנותני שירותים (חלוקת מספר המניות שהוקצו ב-90%), תוכלו לאמוד את חלקכם בחברה, כמעט בדילול מלא (מונח שמתייחס לחלקכם היחסי לו כל בעלי הזכויות ההוניות בחברה יממשו את זכיותיהם).

מה עוד תוכלו  לחשב דרך הכלי הנגיש והפשוט הזה? את מחיר המניה של החברה בסיבוב האחרון ובהתאם את טווח השווי הכלכלי הפוטנציאלי של האופציות שהוענקו לכם. למשל, אם פורסם בעיתונות שהחברה גייסה לאחרונה ממשקיע מיליון דולר, ובנסח מופיע שאותו משקיע קיבל מאה אלף מניות, אתם עכשיו יודעים שמחיר המניה שנקבע בסיבוב האחרון עומד על כ-10 דולר (בדילול מלא). אז נכון, ככל הנראה מדובר על משקיע שקיבל מניות בכורה עם זכויות מועדפות ששוויין גבוה יותר ממניות רגילות, שהן אלו שמוקצות למייסדים ולעובדים, אבל בהחלט תקבלו תמונה כללית לגבי כדאיות המימוש והשווי הכלכלי של התגמול ההוני. אם האופציה "בתוך הכסף" ובנוסף אתם גם צופים עתיד מזהיר לחברה, אז אולי יש עדיפות מבחינתכם לממש את האופציות. שימו לב שלאור הקורונה ומשבר הביקוש בסקטורים מסוימים שהיא הביאה עמה, יכול להיות שמחיר המניה שנקבע בסיבוב האחרון כבר לא משקף את מצב הדברים ופה הערכתם האם המשבר העולמי חיזק את עסקי החברה או החליש אותה חשובה שבעתיים.  

דרך אגב, אם תזמינו מרשם החברות את תקנון החברה (שימו לב שחברות רבות לא מספיקות לעדכן את הרשם בתקנון למרות שזוהי חובה שלהן), תוכלו  למצוא בו את המחיר למניה של מניות הבכורה האחרונות שנמכרו, באופן הזה תוכלו לחשב את השווי הכלכלי הפוטנציאלי של ההחזקה שלכם, לפני מס, בצורה הבאה: 

(מחיר מניה - מחיר מימוש) * מספר המניות שאוכל למכור אם אממש את כל האופציות שהבשילו.

 

כמובן שחישוב זה לוקח בחשבון שכאשר אירוע מזכה (אקזיט), כל המשקיעים קיבלו את כספם בהתאם להסכמי ההשקעה ונותר מספיק לבעלי המניות הרגילות. לצערי, לא תמיד זה  המקרה ולכן חשוב לשקול גם היבט זה בקבלת ההחלטה לממש את האופציות.

 

 

תקופת ההבשלה - במילים הכי פשוטות הבשלה אומרת שהזכות לממש את האופציה למניה נתונה לכם. עד שאופציה לא הבשילה, אין לכם בעצם את הזכות לממש אותה למניה. אף אחד לא רוצה לתת מתנות חינם לטרמפיסטים שלא באמת תרמו, לאורך זמן, את כישוריהם לחברה וסייעו בהעלאת שוויה. לכן מקובל לתת אופציות שיבשילו לאורך זמן. כלומר, במקום להעניק לכם את כל האופציות ביום הראשון לעבודתכם בחברה, החברה תעניק לכם אותן לאורך זמן ובטווחי זמן קבועים מראש. מקובל בשוק להעניק את האופציות כך ש-25% מהן יבשילו לאחר שנת העבודה הראשונה בחברה (CLIFF), ולאחר מכן 6.25% מסך האופציות שקיבלתם יבשילו אחת לרבעון במשך שלוש השנים הבאות. תקופת ההבשלה מתחילה ממועד תחילת ההבשלה, כפי שנקבע בהסכם האופציות.

ראשית, בהחלט ניתן, אם כי פחות מקובל יש לומר, לנהל משא ומתן על תקופת ההבשלה ולבקש לקצרה. ככל שהחברה צעירה יותר, והתפקיד שאתם נושאים הוא בכיר יותר, יש לכם חלק גדול יותר בהנעת החברה קדימה ולכן תוכלו בהחלט לבקש תקופת הבשלה כוללת הנמוכה מארבע שנים. שנית, שימו לב למועד תחילת ההבשלה. לא ניתן להעניק אופציות לעובדים לפי סעיף 102 לפני שהתוכנית אושרה במס הכנסה, אך בהחלט ניתן לקבוע את תחילת מועד ההבשלה קודם לכך, ביום עבודתו הראשון של העובד.

בהקשר זה אדגיש דבר נוסף - לאורך תקופת עבודתכם בחברה מקובל להעניק לכם אופציות נוספות על אלו שהוענקו לכם בתחילת מועד העסקתכם בחברה. הרציונל לחלוקות אלה הוא למנוע שחיקת המוטיבציה שלכם לעבוד בחברה ולמנוע דילול אגרסיבי מדי של חלקכם ביחסי המלווה באופן טבעי בסבבי השקעה. שימו לב שבהסכמי אופציות עוקבים, לטעמי, אין רציונל ליישום מועד CLIFF, אותה שנה ראשונה לעבודתכם בה הוכחתם שאתם ראויים לקבל אופציות בחברה. הנהלת החברה כבר מכירה אתכם, יודעת את  תרומתכם, ורוצה להמשיך להעסיק אתכם ולכן בקשו להוריד מהסכמי אופציה עוקבים תקופת מבחן נוספת.

 

אקסלרציה- סעיף האקסלרציה אומר שבמידה והחברה מגיעה לאירוע  מזכה – רכישה או הנפקה, בתקופת עבודתכם בחברה, אז כל האופציות שטרם הבשילו לעובד יבשילו במלואן באופן אוטומטי, כאילו העובד עבד בחברה למשך כל תקופת ההבשלה, והעובד יהיה זכאי לממש את חלקן או כולן, לפי בחירתו. לרוב החברות משאירות לעצמן את שיקול הדעת האם לבצע אקסלרציה לעובדים או לא במועד קרות האירוע, אך לטעמי בהחלט ניתן לבקש אקסלרציה מראש כדי להבטיח שאם החברה תצליח, אתם תהנו מההצלחה במלואה, במובנה הכלכלי. חשוב לציין שככלל, תנאי זה ניתן לעובדי המפתח של החברה וזאת  בעיקר כדי למנוע נטישה של עובדים מפתח - עד האירוע המזכה, ולעיתים גם אחריו.

 

פקיעת האופציות - אני מניח שחשבתם שאם הגעתם לרגע המיוחל, והאופציה  (זכות) שלכם הבשילה, היא שלכם לעד. איך אומרים? אז זהו שלא. תבקשו מהמעסיק לדעת כמה זמן יש להם ממועד עזיבת החברה להודיע לחברה על מימוש האופציות לפני פקיעתן. כלומר, נגיד שקיבלתם 100 אופציות בהבשלה לארבע שנים ועזבתם את מקום העבודה לאחר שנתיים - או אז, הבשילו לכם 50 אופציות שאותן תוכלו לבחור לממש תוך תקופה קבועה מראש אחרת האופציות יפקעו ויחזרו לפול האופציות של החברה. זכרו, אופציה זו רק זכות ולא חובה, וכידוע, זכויות צריכים לבחור לממש, ולצורך בחירה זו תינתן לכם, ברוב המקרים, תקופה של 90 ימים ממועד עזיבת החברה להודיע על מימוש האופציות, והעברת תשלום תוספת המימוש בגינן.

אם לא עשיתם כן עד תום התקופה, איבדתם את הזכות והיא תפקע. כאמור, בחלק מהמקרים, החברה עדיין תהיה חברה פרטית והמניות שתקבלו במידה ותממשו את האופציות יהיו נכס שלא ניתן לסחור בו ולכן התקופה הזו חשובה לחישוב האם האופציות "בתוך הכסף" (מחיר מימוש נמוך ממחיר המניה) או "מחוץ לכסף" (מחיר מימוש גבוה ממחיר המניה) ואת הציפייה שלכם לצמיחת החברה וליכולתה להגיע לאירוע מזכה – רכישה או הנפקה, כאמור. בתור אלו שמקבלים את האופציה, האינטרס שלכם תמיד יהיה דחיית מועד המימוש בתקווה שהזמן יוריד את אי הודאות הכרוכה, באופן טבעי, בכדאיות מימוש האופציה.

 

לסיכום, השלכות המגיפה הביאה אותנו לצמתי החלטה שלא תמיד חשבנו שנהיה בהם בעת הזו, ואני מקווה שבעזרת הכלים במאמר זה תוכלו לקבל החלטה מושכלת יותר בנוגע למימוש או אי מימוש האופציות שקיבלתם. בהסתכלות קדימה אל עבר העבודה הבאה שלכם, זכרו שמבחינת פוטנציאל כלכלי, חשוב יותר לשאת ולתת לגבי אי אלו מהמרכיבים בהסכם האופציות המוזכרים פה מאשר עוד 200 שקל בכרטיס התן ביס (וזה בא מאדם עם תשוקה רבה לאוכל).

 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    רוצה לעזוב 02/09/2021 10:48
    הגב לתגובה זו
    אם עזבתי חברה לפני אקזיט ומימשתי אופציות שכבר הבשילו, מה יהיה אחוז המס שאצטרך לשלם כשהחברה תמכר ואוכל למכור את המניות? תודה
  • 2.
    יופי של כתבה. חשוב ואינפורמטיבי. (ל"ת)
    ענת ברנשטיין-רייך 05/07/2020 00:39
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    חבל שלא קראתי את הכתבה לפני שחתמתי :( (ל"ת)
    עובד הייטק 30/06/2020 17:44
    הגב לתגובה זו
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסף

ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%

ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה

תמיר חכמוף |

ג’י סיטי ג'י סיטי 2.06%  , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה,  פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.

בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO"עם השפעה זניחה על המינוףג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.

מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.

מה המספרים מספרים

מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch)  עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.

כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.

יפתח רון טל
צילום: ישראל הדרי

ה"תכנית אסטרטגית" של אוגווינד נחשפת: הנפקה בדיסקאונט למנהלים

אחרי זינוק ביותר מ-50% בעקבות ההבטחות והראיון על "פרק חדש" אוגווינד מודיעה על הנפקה פרטית בדיסקאונט של 30% ובדילול של 42% בהון - המשקיעים הקטנים נשארים בחוץ, וההנהלה "מביעה אמון בחברה" במחיר מבצע; אישור הגיוס תלוי בבעלי המניות - אל תהיו פרייארים!

נושאים בכתבה אוגווינד

מתחילת נובמבר אוגווינד זינקה יותר כ-57%, בעקבות הבאזז סביב ה“תוכנית האסטרטגית” וגם ההבטחות שהיו"ר יפתח רון-טל והמנכ"ל טל רז נתנו לנו שעכשיו זו כבר לא חברת מו״פ, אלא “שחקן אנרגיה יזמי באירופה”. אבל היום מתברר מה באמת מסתתר מאחורי כל ההצהרות האחרונות, דבר שעצוב לומר היה כתוב על הקיר לכל אורך הדרך - גיוס הון בדיסקאונט למקורבים ולבעלי עניין, כשהציבור נשאר בחוץ. כשפורסמה התכנית ניתחנו אותה - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד? כבר בחודש הקודם כתבנו לכם שהחברה לא באמת מתקדמת לשלב מסחרי, אלא מכינה את הקרקע לגיוס הון נוסף. כבר אז כתבנו שאוגווינד מנסה לצייר חזון על התרחבות לאירופה, אבל בפועל זה איתות לשוק שהיא צריכה כסף כדי לשרוד. והנה זה הגיע.

אוגווינד הודיעה כי ועדת הביקורת אישרה הנפקה פרטית של 14.3 מיליון מניות במחיר של 3.5 שקלים למניה יחד עם 14.3 מיליון אופציות במחיר מימוש של 5 שקלים עד סוף 2028. אם לוקחים בחשבון את כל האופציות, זה משקף דילול של כמעט 42% מההון. בשוק המניה נסחרת סביב 4.96 שקלים, כך שהמשתתפים בהנפקה יקבלו את המניות בכ-30% הנחה למחיר המניה בשוק ערב ההנפקה, ובחישוב אפקטיבי קרוב ל-2 שקלים למניה, כלומר דיסקאונט של יותר מ-50%.

בזמן שהמשקיעים הקטנים רכשו מניות בשערים גבוהים, בזמן שהמשקיעים הסכימו לתת לאוגווינד שאכזבה לא פעם ולא פעמיים - צ'אנס נוסף. אוגווינד חוזרת על הדפוס, ההנהלה תקבל אופציות ומניות במחירי רצפה. ואם זה לא מספיק, החברה גם מודיעה על כוונה לגייס עד 30 מיליון שקל נוספים ממוסדיים באותם תנאים שפירטנו.

לפי ההודעה לבורסה זה עדיין לא סופי ותלוי באישור האסיפה הכללית של בעלי המניות. לכאורה זה בקשה מוגזמת מהמשקיעים שקנו מניות במחיר מלא. להנהלה לא מגיעה כזאת מתנה לפני שיש בכלל הכנסות משמעותיות שלא לדבר על רווחים, כשכל מה שנראה הוא שהתכנית האסטרטגית בסופו של דבר מדללת את המשקיעים בחיר נמוך. 

מה שהובטח ומה שבאמת קרה

כשדיברנו עם ההנהלה בתחילת החודש, גם אנחנו רצינו להאמין. רצינו לחשוב שאולי הפעם באמת יש שינוי אמיתי, שאוגווינד עברה שלב. הם דיברו על “פרק חדש באירופה”, על פרויקטים של מאות מיליוני אירו, על מימון מוסדי חכם ועל שלב מסחרי שמתחיל סוף-סוף לקרום עור וגידים - יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”