בנקים"הרבעון הבא בבנקים צפוי להיות הרבה יותר טוב"
לאחר תוצאות הרבעון הראשון החלשות של הבנקים, ליאור שילה, אנליסט בנקים, IBI בית השקעות, סבור כי הרבעון השני צפוי להיראות טוב בהרבה. בין היתר בשל ההתאוששות בשווקים, והצמיחה ביתרות האשראי. מנגד, הורדות הריבית צפויות לשחוק את המרווחים.
לדברי שילה, "סה"כ הרבעון היה מאוד חלש, כצפוי, עם תשואה להון של 2.4%. במהלך הרבעון בלטו מזרחי, בינלאומי ודיסקונט במונחי תשואה להון. אם כי בינלאומי ומזרחי נהנו מסעיפים חד פעמיים שתרמו לשורה התחתונה כמו הכנסה ממיסים ורישום הכנסה ממבטחים".
"הרבעון הבא צפוי להיות הרבה יותר טוב מהרבעון הנוכחי כתוצאה מהעלייה בשווקים הפיננסיים עד כה, מדד יותר גבוה מהרבעון הראשון, פעילות גבוהה בשווקי ההון ותרומה של הצמיחה הגבוהה ביתרות האשראי. מנגד, צפויה השפעה של הורדות הריבית השקלית והדולרית שתישחק מעט את המרווחים".
גידול בהפרשה להפסדי אשראי
בסיכום הרבעון הראשון של 2020 ההפרשה להפסדי אשראי הסתכמה בכ-2.8 מיליארד שקל (1.03% מתיק האשראי), לעומת 1.4 מיליארד שקל ברבעון הקודם (0.55% מתיק האשראי), ו-350 מיליון שקל ברבעון המקביל (0.14% מתיק האשראי). הקפיצה בהפרשות להפסדי אשראי הייתה ברובה קבוצתית.
- הבנקים יקרים? IBI סבורים שיש עוד 22% אפסייד
- אקזיט לאלקטרה נדל״ן: החברה ו־IBI מממשות נכס בארה״ב תמורת 114 מ׳ דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדברי שילה "ההפרשה הקבוצתית היא בעצם ההערכה של הבנקים להיקף ההפסדים הצפוי קדימה בענפים מסויימים, כלומר זו הדרך של הבנקים ליצור רזרבה עבור הסתברות להפסדים עתידיים. להקדים תרופה למכה. ההפרשה הקבוצתית הסתכמה בשיעור של כ-80% מסך ההפרשה. בהקשר זה נציין כי בנק לאומי ביצע את שיעור ההפרשה הקבוצתית הגבוה ביותר, כ-90% מסך ההפרשה, מה שמעיד על הגישה השמרנית של הבנק".
בבית ההשקעות מסבירים כי, הגורם השני לפגיעה נבע מהירידות שנראו בשווקים בסיכום הרבעון הראשון. סעיף הכנסות המימון שאינן מריבית הענפי התכווץ בכ-90% ביחס לרבעון המקביל. סעיף זה נפגע הכי הרבה בבנק לאומי שהציג הפסד של 660 מיליון שקל בעיקר כתוצאה מירידה בתיק המניות, פעילות הנגזרים והפרשי השער נטו. מצד שני, בנק דיסקונט הציג קפיצה משמעותית בסעיף זה כתוצאה ממימוש גבוה של אגרות חוב במהלך הרבעון וכן מפעילות בנגזרים והפרשי שער נטו.
סעיף הכנסות הריבית נטו צמח ב-1.8% ברמה ענפית. בהקשר זה מציינים בבית ההשקעות כי "עקב הורדת הריבית הדולרית והשקלית נצפה שבהמשך נראה שחיקה מסויימת בשיעור הצמיחה בייחוד בבנק לאומי ובנק דיסקונט. מצד שני, הצמיחה ביתרות האשראי האגרסיבית שנראתה במהלך חודשי המשבר צפויה לפצות על שחיקה זו. בנוסף, עליית הסיכון הענפית צפויה לגרור לעלייה בשיעור הריבית וכפועל יוצא לפתיחת מרווחים".
- אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
- אהרון פרנקל מגדיל שוב את אחזקתו בתמר פטרוליום – נותר ללא מתחרים בקרב על השליטה אחרי שרק אתמול ר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את...
יחס הלימות ההון התכווץ תיק האשראי צמח
יחס הלימות ההון של הבנקים נותר גבוה מעל הדרישה הרגולטורית במרבית הבנקים, אך עודפי ההון התכווצו בכ-20% ביחס לרבעון הקודם, בו למעשה הופחתה הדרישה הרגולטורית. כעת עודפי ההון עומדים על קרוב ל-19 מיליארד שקל. "הרבה מזה נובע מהעלייה המהירה בנכסי הסיכון במהלך הרבעון. כנגזרת מהפחתת הדרישות הרגולטוריות ועקב אימוץ המלצת בנק ישראל, כל הבנקים לא חילקו דיבידנדים במהלך הרבעון כאשר הבנקים בעלי יתרות ההון הגבוהות צפויים לחזור לחלק לקראת סוף השנה/תחילת שנה הבאה".
- 3.יואל 08/06/2020 20:17הגב לתגובה זורק הבהלה הלחץ מכרו בהפסד מה שכן שלק אחר אסו כסף קנו בזול מכרו בעליה קטנה או ביותר עם אתה לא מבין בשוק אל תכנס ..
- 2.אמיר 08/06/2020 14:52הגב לתגובה זוב 30 אחוז ומטה מהשיא
- 1.עד לפני שבועיים הכתבות היו פסימיים על השוק ושהשורו 08/06/2020 14:04הגב לתגובה זועד לפני שבועיים הכתבות היו פסימיים על השוק ושהשורות טס אתם יוצאים עם הודעה חיובית
איתי בן זאב. קרדיט: Xאקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
קרן מניקיי שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.
האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.
במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.
הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.
- בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים: בורסת ת"א מרחיבה את היצע מדדי המניות
- הבורסה פורחת, המחזורים מזנקים - האם ישראל בדרך להפוך לשוק יעד עולמי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזמנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?
