ניר חצב
ניר חצב
הצפת ערך

בריינסווי מציגה ביצועים עסקיים מצוינים אז למה היא נסחרת בשווי כל כך נמוך?

המתחרה הגדולה נפלה ב-90%; גופי ההשקעה הגדולים לא מסתכלים על בריינסווי הקטנה; ובעסקים - למרות ההתפתחויות החשובות, מדובר עדיין במערכת שנבלעת בין פתרונות של הגופים הגדולים 

ניר חצב | (6)
נושאים בכתבה בריינסוויי

חברת בריינסוויי 0.64%  מוכרת היטב למשקיעים הישראליים, ובמיוחד לכאלו המתעניינים בתחומים של ביוטכנולוגיה וציוד רפואי. בריינסווי היא חברה וותיקה יחסית שהוקמה ב-2003, ונסחרת בבורסה בתל אביב מאז 2007 ובנאסד"ק מאז אפריל 2019. למרות התקדמות עסקית לא מבוטלת בשנים האחרונות, בריינסווי עדיין מתקשה לממש, ולו חלק קטן, מהפוטנציאל שלה. בסקירה זו אנסה להסביר למה.

שינוי מהותי בדרך הטיפול הקיימת

בריינסווי משווקת ציוד רפואי המטפל במספר הפרעות פסיכיאטריות-נוירולוגיות בעזרת טכנולוגיה של גרייה מוחית מגנטית עמוקה (Deep TMS). המוצר של החברה הוא קסדה, שמולבשת על ראש המטופל ומבצעת בו את הגירוי העצבי, כשטיפול ממוצע אורך כ-20 דקות. החברה מחזיקה באישורי FDA לטיפול ב-2 אינדיקציות - הפרעה דיכאונית קשה (MDD) והפרעה טורדנית כפייתית (OCD), ונמצאת בתהליך קבלת אישור לאינדיקציה שלישית של הפסקת עישון.

עיקר המכירות של בריינסווי הם של מערכות לטיפול ב-MDD, כאשר השקת הטיפול ב-OCD התבצעה לפני כשנתיים. החברה מבצעת ניסויים קליניים לבחינת המוצר במספר אינדיקציות נוספות וביניהן התמכרות למשככי כאבים אופיודיים, טרשת נפוצה, טיפול משקם לאחר שבץ ועוד. בפברואר האחרון החברה דיווחה כי הניסוי לבחינת טיפול בהפרעה פוסט-טראומתית לא עמד ביעדיו.

בריינסווי מוכרת את המוצר שלה באחד מבין 3 מודלים – רכישה ישירה, ליסינג ל-3-5 שנים ושימוש פר טיפול (עם תשלום שנתי מינימאלי). בפועל, כ-50% ממכירות החברה הם במודל של ליסינג, מה שמספק יכולת חיזוי גבוהה לפעילות העתידית, שכ-40% נוספים מגיעים ממודל של מכירה ישירה.

על פניו, המוצר של בריינסווי מציג שינוי מהותי בטיפול הקיים בחולים עם הפרעות נויולוגיות-נפשיות. הטיפולים הקיימים בחולים הקשים הם לרוב טיפולים תרופתיים אגרסיביים, שמלויים בתופעות לוואי לא פשוטות. המוצר של בריינסווי הוא Second Line Treatment בטיפול ב-MDD, ומיועד למטופלים שלא חוו שיפור לאחר שימוש בתרופות אנטי-דיכאוניות. אם מסתכלים למשל על הניסוי הגדול שביצעה בריינסווי לטיפול ב-MDD, נמצא כי כ-33% מהחולים חוו שיפור משמעותי לפי מבחן לבחינת רמת דכאון שנקרא HDRS-21, וכ-38% חוו שיפור מסויים, של לפחות 50% לפי מבחן זה. לא פחות חשוב מכך, לא נרשמו תופעות לוואי מהותיות במטופלים שטופלו במערכת ה-TMS של בריינסווי.

גם השווקים שאליהם פונה החברה הם גדולים ומשמעותיים, כאשר שוק ה-MDD לדוגמה מוערך בכ-8 מיליארד בשנה בארה"ב בלבד. שוק ה-OCD מוערך בכ-10% משוק ה-MDD, ובצבר הפיתוחים של החברה יש כמה אינדיקציות שפונות לשוקי ענק, דוגמת שוק הפסקת העישון, שמוערך על ידי החברה בכ-38 מיליון איש בארה"ב בלבד.

ברמה העסקית, בריינסווי מציגה תוצאות מרשימות בשנים האחרונות. בין השנים 2017-2019 היא יותר מהכפילה את ההכנסות שלה ובמקביל, שיעורי הרווחיות הגולמית שלה עלו מ-76.7% ב-2017 ל-77.8% ב-2019 - שיעורי רווחיות מרשימים מאוד לחברת ציוד רפואי. בשורת הרווח בריינסווי עדיין מפסידה כסף, עם הפסד נקי של כ-10 מיליון דולר ב-2019.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

למה השוק מתעלם מהמומנטום העסקי?

בריינסווי נרשמה למסחר בארה"ב בחודש אפריל 2019 וכיום היא נסחרת כיום בשווי שוק של כ-75 מיליון דולר, עם קופת מזומנים של כ-22 מיליון דולר במזומן וללא חוב. תחזיות השוק הנוכחיות הן להכנסות של 23 מיליון דולר בשנת 2020 ושל 32 מיליון דולר בשנת 2021. כלומר, החברה נסחרת כיום במכפיל מכירות מנוטרל מזומן של 2.3 ל-2020 ו-1.7 ל-2021. כשמסתכלים על שוק הציוד הרפואי העולמי, רואים שונות גבוהה במכפילים, כשחברות מסוימות זוכות למכפילי מכירות של 10 ומעלה, ואחרות של 3-4. חברת ציוד רפואי שנסחרת במכפיל מכירות עתידי של מתחת ל-2 היא מקרה נדיר. אם מסתכלים על סיפור ההצלחה הגדול ביותר שיצא משוק הציוד הרפואי בארץ, מזור רובוטיקה, רואים שהיא נסחרה במכפילי הכנסות של 10 ומעלה עוד לפני ההסכם הראשוני עם מדטרוניק, כשלבסוף עסקת הרכישה בוצעה לפי מכפיל מכירות עתידי של יותר מ-15.

בניסיון להבין למה בריינסווי נסחרת ברמות תמחור נמוכות יחסית, אני יכול להצביע על מספר גורמים מרכזיים. תחילה, סיבה מרכזית היא נושא התחרות. קיימות מספר חברות אחרות שמשווקות מוצרי רפואיים שמבצעים גירוי עצבי מוחי (TMS), כשהמרכזית ביניהן היא חברת Neuronetics האמריקאית, ביחד עם חברות אחרות כמו Magventure, Magstim, Deymed ועוד. Neuronetics ספציפית היא סיפור מעניין מאוד. החברה גייסה כ-100 מיליון דולר בהנפקה ראשונית בחודש יולי 2018, ומאז מנייתה איבדה יותר מ-90% (!) מערכה. Neuronetics נסחרת כיום בשווי שוק של כ-40 מיליון דולר בלבד, זאת למרות שב-2019 מכרה בכ-62 מיליון דולר, כלומר בערך פי 3 מבריינסווי. חשוב לציין כי בניגוד לבריינסווי, Neuronetics היא חברה ממונפת. הירידה במניית Neuronetics מיוחסת להאטה בקצב הצמיחה במכירות, לירידה בשיעורי הרווחיות והעמקת ההפסד הנקי. סביר מאוד להניח שהביצועים העסקיים החלשים של Neuronetics תרמו לסנטימנט החלש כלפי שוק ה-TMS, מה שהשפיע לרעה גם על מניית בריינסווי.

סיבה נוספת קשורה לכך שבריינסויי היא שחקנית בשוק הציוד הרפואי העולמי, שהוא שוק מורכב מאוד, הנשלט על ידי חברות גדולות. חברות אלו מחזיקות ב"צבא" של אנשי מכירות ובמערכות קשרים נרחבות עם חברות הביטוח ובתי החולים, ולכן, הרבה יותר קל להן לחדור לשוק עם מוצרים חדשים, גם אם קיימים בשוק מוצרים אחרים באיכות לא פחות גבוהה. שוב ניתן להתייחס לחברת מזור רובוטיקה, ש"נבלעה" לבסוף על ידי חברת מדטרוניק, ברגע שהצליחה להוכיח שהמערכת שלה מספקת באמת פתרון ייחודי שלא היה קיים בשוק. במקרה של בריינסווי, היא גם צריכה להתחרות בחברות אחרות שמציעות פתרונות דומים, וגם בחברות הפארמה, שמציעות פתרונות תרופתיים להפרעות פסיכאטריות-נוירולוגיות.

לבסוף, סיבה נוספת לשווי הנמוך יחסית שמקבלת בריינסווי מהשוק, היא שהחברה סובלת מהבעיה שממנה סובלות חברות ביוטכנולוגיה וציוד רפואי ישראליות רבות – היא קטנה מדי ולא מצליחה למשוך מספיק עניין ותשומת לב. כמו במקרה של אנטרה ביו (עליה כתבתי בשבוע שעבר), שוויה של בריינסווי מונע ממרבית קרנות השקעה הגדולות, שמתמחות בתחומים אלו, בכלל להתעניין בה.

לסיכום, בריינסווי משווקת מוצר שמשנה פרדיגמות טיפול ישנות, אך לא מציג חדשנות יוצאת דופן ולכן, הוא אחד מיני מספר מוצרים דומים שנמצאים בשוק. למרות התוצאות העסקיות הטובות בשנים האחרונות,השווי הנוכחי של בריינסווי מלמד על הערכה שפוטנציאל הצמיחה שלה מוגבל, בהתחשב במצב התחרותי המאתגר בשוק ה-TMS.

הכותב הוא מייסד ושותף מנהל בקרן הגידור Tree Garden Capital.

המידע המוצג בסקירה זו מהווה מידע כללי והינו חומר מסייע בלבד ואין לראות בו כמידע עובדתי או שלם וממצה של כל ההיבטים הכרוכים בהשקעה בני"ע, וכן אין לראות במידע האמור כהמלצה או כתחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא או לרכישת נייר הערך. האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק השקעות ו/או ייעוץ מס בידי מי שמוסמך לכך, המתחשבים בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. 

 

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    דייג 06/06/2020 13:12
    הגב לתגובה זו
    כבר יותר משנה אוספים שם את כל המניות תוך כדי ירידה, מניה עם פוטנצייאל גבוה וניהול כושל,
  • 5.
    קסדי 05/06/2020 09:21
    הגב לתגובה זו
    4 מנכלים ב-5 שנים אומר הכל.
  • 4.
    חברה טובה עם פוטנציאל (ל"ת)
    לורי 04/06/2020 16:32
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    ההתווויה של הפסקת עישון יכולה להגדיל את הפעילות מאוד (ל"ת)
    ניצה 04/06/2020 14:47
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    הכותב לא מתייחס לפגיעה העסקית מהקורונה (ל"ת)
    מכפיל 04/06/2020 13:11
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    איש זקן 04/06/2020 12:45
    הגב לתגובה זו
    תעשו טובה ענקית ופשוט אל...יש מליון מניות אחרות.הנייר הזה מחק אנשים רק שתדעו.אני לעולם לא אתקרב לנייר פח שכזה שמחק אנשים.אני מחפש שותפים טובים לא זבלים...הבנתם...
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

קרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית

התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר להשקיע בהן

עופר הבר |
נושאים בכתבה איירבוס בואינג

בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.

התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.

פילוסופיה מול פילוסופיה

בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית:
שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.

איירבוס מייצגת גישה מהפכנית:
הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.

איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.