מייקל סטרובק, מנהל ההשקעות הראשי, קרדיט סוויס
צילום: קרדיט סוויס

"כדאי להתחיל להסתכל מעבר לקורונה כשמשקיעים בשווקים הפיננסיים"

במה כדאי להשקיע, איך תשפיע מלחמת הסחר ומה המשמעות של הסיוע של הבנקים המרכזיים? מנהל ההשקעות הראשי של קרדיט סוויס, מייקל סטרובק, מספק מספר תובנות למשקיעים בזמן המגפה העולמית
מייקל סטרובק | (3)

התפרצות מגיפת COVID-19 הייתה רגע מכונן בעולם. היא שינתה את אורח החיים, הגדירה מחדש את הערכים והעקרונות שלנו ומה שעשוי היה להיות החזון שלנו לעתיד. החברות, העסקים והכלכלות שלנו, המחוברים זה בזה ברחבי העולם, הושפעו באופן דרמטי, חלקם השתבשו או נהרסו על הסף, בגלל האמצעים הייחודיים שננקטו על מנת לעצור את התפשטות נגיף הקורונה החדש.

 

לפי דעתי, מספר מקרי המוות היומי, מקרי ההדבקה החדשים וכלל העדכונים סביב הנגיף שמציפים את המסכים שלנו, מצליחים לזרוע פחד וחרדה רבה. האנושות תתגבר על השלב האפל הזה ותסתגל למציאות החדשה, שבה נלמד לחיות לצד הנגיף. אז מהי הגישה הנכונה להשקעות הון בסביבה כזו, ומה למדנו מהתקופה הזו בהיסטוריה?

במבט לאחור לחודשים פברואר ומארס, כאשר מגיפת COVID-19 החלה להשפיע בצורה משמעותית על השווקים הפיננסיים ועל הכלכלה, לא ידענו הרבה על הנגיף מלבד התמונות המדאיגות של חדרי מיון מוצפים בחולים ושל רחובות שוממים בסין ובאיטליה.

במשך שבועות רבים לא היה ברור מה תהיה ההשפעה של המחלה וכמה זמן ימשך הסגר הכלכלי. חלק מההערכות היו מטרידות ביותר וחוסר הוודאות היה ניכר. מרבית התחזיות התבררו כשגויות, במיוחד בדבר התפשטות הנגיף עצמו, שלא היה בשום מקום קטלני ומסוכן לאוכלוסייה הרחבה כמו שחזו המודלים הראשוניים.

היום אנו יודעים גם הרבה יותר, במיוחד ביחס לאופן בו המגיפה עשויה להשפיע על הצמיחה הכלכלית העולמית, ועל התגובה של מקבלי ההחלטות לגביה. בעיני זהו זמן טוב לבחון את המצב ולהציג כמה מסקנות מפתח עבור המשקיעים ככל שיותר ויותר מדינות מקלות על מגבלות הסגר.

לא להיבהל ולא לשנות את יעדי ההשקעה באמצע המשבר

בסופו של דבר, כל משבר מסתיים ותהליך השקעה ממושמע הוא המפתח לזיהוי התזמון הנכון לפעולה. כשהמשבר החל להשפיע על השווקים הפיננסיים, לא היה הרבה זמן לתגובה. מדד S&P 500, למשל, איבד יותר מ- 30% רק ב-23 ימי מסחר. 

במקום למהר לבצע עסקאות בשיא המשבר והסערה בשוק, במקום פאניקה, דגלנו במדיניות סבלנית, תוך התמקדות, בטווח הארוך, ובנתונים הפונדומנטליים של השווקים הפיננסיים והכלכלה.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

 

כיו"ר ועדת ההשקעות, בשל המדיניות והתגובות הנוקשות מאוד בצד המוניטרי והפיסקלי שהוכרזו בסוף חודש מרץ, יחד עם חברי ועדת ההשקעות, החלטתי בביטחון רב יותר להכיל את הנפילה הכלכלית מהמשבר בתור התכווצות חדה אך זמנית, והחלטנו לנקוט בצעדים ראשונים בהעלאת הפוזיציות במניות ובאשראי.

 

החלטה זו השתלמה יפה, שכן השווקים כבר התאוששו ביותר ממחצית מההפסדים הקודמים. למשל, הנאסד"ק קרוב שוב לשיאו בכל הזמנים - סקטור הטכנולוגיה שדגלנו בו והמלצנו בחום להשקיע בו בתור המרוויח הגדול במשבר הנוכחי.

המסקנה העיקרית שלי היא שתקופות של לחץ בשוק יכולות להיות כואבות, אך בזמנים יוצאי דופן כמו אלה, דווקא הגישה המחושבת אך שגרתית, בשילוב תהליכי השקעה מבוססים, צוותי מומחים ואסטרטגיות מגוונות, הם אלה המניבים את מירב הערך לבנייה או לשימור ההון לטווח הארוך.

 

למתן את החרדה

אנשים מסתגלים מהר יותר משנהוג לחשוב. כמה חודשים אל תוך המגיפה ובמידה מסוימת כבר התרגלנו ל"נורמלי החדש". ריחוק חברתי, עבודה ולמידה מהבית ושטיפת ידיים הוכחו כיעילות בהאטת התפשטות המחלה. בדיקות והשימוש הנרחב באמצעי מעקב עוזרים גם הם לצמצם ולפקח על מספר מקרי ההדבקה החדשים. בקיצור, אנו לומדים לחיות לצד הנגיף.

מה המסקנה? עכשיו זה הזמן למתן את החרדה מהנגיף ולנתק אותה מקבלת החלטות השקעה. התעדכנות אובססיבית בעלייה או בירידה במספר ההדבקות לא תועיל לאסטרטגיית ההשקעה בשלב זה.

במקום זאת, התמקדו בנתונים הכלכליים ובמעשיהם של קובעי ההחלטות, התמידו במסלול שבחרתם וקבלו החלטות על סמך ראיות ועובדות. השווקים צופים את פני העתיד: הם התקדמו מעבר לחדשות הכלכליות הרעות ופרצו קדימה בחדות מאז השפל וסביר להניח שלא יגיעו אליו שוב. אל תחכו שיעשו זאת - זו עלולה להיות טעות יקרה.

 

יש סיבה לאופטימיות

מקבלי ההחלטות, שראו מהר מאוד את ההשלכות הכלכליות בעקבות התפרצות נגיף 19- COVID, ידעו לפעול במיידי. כשהתברר כי הסגר יביא מהר מאוד למיתון עולמי, ממשלות ובנקים מרכזיים ברחבי העולם נקטו בצעדים חסרי תקדים.

 

הם הבהירו באופן חד משמעי שהם מוכנים "ללכת על כל הקופה" בכל אמצעי התמיכה שלהם במטרה לשמור על משקי בית וחברות נזילים במהלך המשבר ולמנוע נזק מבני לכלכלה הריאלית.

 

המסקנה העיקרית מכך היא שיש לצפות לאמצעי תמיכה נוספים במקרה שהמצב מתדרדר. אמצעים כאלה מפחיתים משמעותית את הסיכוי להאטה כלכלית ממושכת. לא מומלץ למשקיעים לעמוד מנגד לגלי התמיכה המוניטארית. תחשבו פעמיים לפני שאתם פועלים, אתם לא בהכרח יודעים משהו שמקבלי החלטות בממשלות הגדולות לא יודעים.

 

לומדים מהעבר, מביטים אל העתיד

תתחילו לחשוב קדימה. כעת כשיותר ויותר מדינות יוצאות מהסגר ואנשים מסתגלים לחיים החדשים והסיכונים שהותירה התפרצות המגפה, תשומת הלב חוזרת לתחומים קודמים שדעכו למאחורי הקלעים בעיצומו של המשבר.

 

המתחים בין סין וארה"ב בנושאי סחר וכעת גם נגיף הקורונה, השפעות גיאו-פוליטיות והנהגת הטכנולוגיה עברו שוב לחזית העניינים, מה שמפעיל תנודתיות מסוימת בשוק. נראה גם שהמשא-ומתן בין בריטניה והאיחוד האירופי בענייני הסכמי הסחר שלאחר ההתנתקות לא מתקדם כפי ששני הצדדים קיוו ומתחים גיאו-פוליטים במזרח התיכון יכולים להוות בעיה במהלך החודשים הקרובים לצד ההפרעות בשוקי הנפט.

 

השקעה טובה כרוכה בקבלת העליות והמורדות של הסיכונים הללו בשוק. המשבר הזה יצר שיבושים שמציעים הזדמנות גדולה למשקיעים החכמים והזהירים. אני משוכנע שאנו רואים- וראינו- חלק מההזדמנויות הדרמתיות ביותר להשקעות בזמננו.

 

המסקנה העיקרית בנושא זה, היא שכדאי להתחיל להסתכל מעבר ל-19-COVID כשאתם משקיעים בשווקים הפיננסיים, חשבו במקום זאת על המגמות שהמגפה יצרה או חיזקה. 

 

לסיכום, אני מאמין שגישה אקטיבית להשקעות היא הדרך לנווט בסביבה החדשה שנוצרה. הלקוחות צריכים להשקיע את עושרם בתחומים בהם הם מאמינים, רואים את מירב השפעה על הלך העולם, או כאלה שלפחות מציאים תמונה ברורה לאופן שבו העושר יכול להתפתח.

 

כתמיד, משבר כזה נוטה להתפרץ משום מקום ולהשפיע על סקטורים ספציפיים בצורה שונה ובלתי צפויה. בעיניי, צריך לדעת לנוע בין מגזרים ואזורים, גם בזמן הקשה ביותר במשבר או עם תחילת ההתאוששות, כדי לשמר את הרעב ללקיחת סיכונים בתוך תיק ההשקעות, בשוק משתנה ודינאמי.

 

זה לדעתי, מה שיעשה את כל ההבדל מבחינת ביצועים בטווח הבינוני-ארוך. כך אנחנו ניווטנו בתוך המשבר הנוכחי, שהוא רק אחד מבין האיומים הרבים על האנושות, שאנו כבני אדם נאלץ להתמודד איתם.

הכותב הינו מייקל סטרובק, מנהל ההשקעות הראשי של בנק קרדיט סוויס

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אלון 04/06/2020 08:33
    הגב לתגובה זו
    הכתבה מתאימה לאלו שלא שאינם סוחרים יומיים אלא משקיעים לטווח בינוני - ארוך לא היה משבר אחד ב 20 שנים האחרונות שלא יצרתי תשואות פנומינאליות. החוכמה הברורה ביותר, לקנות והרבה בשיא ההיסטריה, לא להכנס ללחץ ולנשום עמוק לשנה-שנתיים. ואז להבין שמה שהיה הוא שיהיה ... במשברים האחרונים יצרתי תשואות של כ 300% בשנתיים. ממתין בערגה לכל משבר, רצוי גדול
  • אתה ממש אמין... (ל"ת)
    פופטיץ 04/06/2020 10:12
    הגב לתגובה זו
  • ציון במשפט תפדה 04/06/2020 10:11
    הגב לתגובה זו
    לקנות במשבר הוא חלק ראשון של החכמה,מתי אתה מחליט שהרווח מספק אותך ולא מתאהב בפוזיציה,זה החלק השני של החכמה.
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

שי אהרונוביץ מנהל רשות המסים
צילום: יעל צור
פרשנות

רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?

רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא? 

עינת דואני |
נושאים בכתבה חברת ארנק

פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%. 

רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.     

לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת  יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.

נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה. 

מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס

מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).