לקראת פתיחת שבוע המסחר בוול סטריט, האנליסטים מנתחים
הקצב הרצחני של האירועים בארצות הברית לא נפסק. הקורונה, מלחמת הסחר, הפגנות והתפרעויות על רקע מתיחויות בין גזעיות בעשרות ערים ברחבי המדינה. ובכל זאת, למרות הכול, התמיכה בשווקים מצד הפד' מותירה את המדדים המובילים בוול סטריט בכיוון מעלה כבר שבועיים רצופים. האם זה יימשך? כל עוד לא יהיו שינויים מהותיים, כנראה, שבאופן אבסורדי, התשובה היא כן. "טראמפ לא שבר את הכלים מול סין" בסקירתם השבועית, כלכלני בנק הפועלים מציינים כי למרות הנתונים הכלכליים הגרועים שהציגה כלכלת ארצות הברית ולמרות ההתלהמות של הנשיא דונלד טראמפ נגד סין – טראמפ לא ביטל את הסכם הסחר ולא שינה בו דבר בינתיים; זה הוביל לאופטימיות בשווקים. אבל גם בארצות הברית כבר מבינים שהיציאה מהמשבר תהיה קשה משציפו לה. "אירופה וארה"ב יוצאות בהדרגה מהסגר, אך אף אחד לא באמת מאמין שהדברים ישובו לקדמותם בטווח הנראה לעין", כתבו בפועלים. "התחדשות המתיחות בין ארה"ב לבין סין, וסיר הלחץ החברתי בארה"ב שהתפוצץ השבוע עם הפגנות מחאה לאחר הריגתו של ג'ורג' פלויד בידי שוטר במיניאפוליס, הם חלק מהאפטר שוק של משבר הקורונה. "מנגד, שוקי המניות המשיכו לעלות בשבוע החולף, תחת ההשפעה של גידול מהיר במאזני הבנקים המרכזיים והיעדר אלטרנטיבות השקעה. ארה"ב לא צריכה מלחמת סחר בנוסף לקורונה. למרות הצהרות לוחמניות של נשיא ארה"ב כנגד סין, טראמפ לא הכריז על שינוי בשלב הראשון בהסכם הסחר עם סין מה שתרם גם כן לעליות בשוקי המניות בעולם", הוסיפו. ומה לגבי האינדיקטורים הכלכליים הגרועים? "האינדיקטורים לחודש אפריל מציגים תמונה קודרת לרבעון השני, כשהתוצר צפוי לרדת בשיעור שנתי של כ-40%. ביום שישי השבוע צפוי להתפרסם דוח התעסוקה החודשי למאי, וקונצנזוס התחזיות מצביע על שיעור אבטלה גבוה מאד של 20%", סיכמו בפועלים. "ה-S&P ימשיך להוביל על פני המדדים באסיה" הכלכלן הראשי של מיטב דש, אלכס ז'בז'ינסקי, טוען כי למרות התעלמותה של וול סטריט ממלחמת הסחר והמצב החמור בארצות הברית בגזרת הקורונה, המדדים במזרח עדיין בתשואת חסר ביחס לארצות הברית. "השווקים בסין עצמה ובאסיה בכלל, עם או בלי קשר להחרפת המתיחות, הציגו ביצועים נחותים משמעותית לעומת שוק המניות האמריקאי בחודש האחרון", כתב ז'בז'ינסקי. "למרות שהמצב הבריאותי והכלכלי ברוב המדינות באסיה טוב יותר מאשר בארה"ב, שוקי המניות שם מפגרים אחרי השוק האמריקאי. אנחנו לא בטוחים שזה יהיה המצב לאורך זמן. בשוק האירופאי והאמריקאי מסתמנת החלפת מנצחים על רקע פתיחת המשקים מהסגר. מדד S&P500 במשקל שווה עקף את S&P500 הרגיל ומדדי מניות ערך הציגו בשבוע האחרון ביצועים עודפים על פני מניות הצמיחה. "אנו צופים שהמגמה תמשיך בשבועות הקרובים עם הסרת הסגר וממשיכים להמליץ להגדיל חשיפה למניות של חברות מסורתיות יותר כגון מניות התעשייה והצריכה המחזורית. יחד עם זאת, אנו ממליצים להקטין סך החשיפה לאפיק המנייתי לבינונית-נמוכה", הוסיף. "הסגר מייצר מצב ייחודי שבו בהיעדר יכולת ורצון להוציא כספים בכלכלה הריאלית, הם מופנים לשווקים הפיננסיים ומדרבנים אותם במידה גדולה - כשיש דוגמאות בולטות לכך. הראשונה, מתחילת המשבר קרנות כספיות למשקיעים מוסדיים בארה"ב נהנו מזרימה של כטריליון דולר שהגדילה את היקפן בפרק זמן קצר ב-40%. כספים אלה השלימו את רכישות ה-FED בשוק האג"ח בהיקף של כ-2 טריליון דולר באותה התקופה. "השנייה, הכסף לקרנות הכספיות הגיע מניצול מסגרות אשראי הבנקאיות ע"י החברות שמשכו בפרק זמן קצר סכום עצום של כ-700 מיליארד דולר מהבנקים עם פרוץ המשבר. בנוסף, גיוסי החברות בשוק האג"ח הגיעו כבר מתחילת השנה לכ-1.2 טריליון דולר, סכום חסר תקדים בתקופה כל כך קצרה. "האשראים ברובם לא הלכו להשקעות, למיזוגים ורכישות או לרכישה עצמית של מניות, כפי שהיה בשנים האחרונות. חלקם מימנו הוצאות שוטפות של החברות בהיעדר הכנסות ממכירות וחלקם חזרו לשוק ההון, בין היתר לרכישת קרנות הנאמנות כספיות", סיכם. ה-QE של הפד' מצליח בניגוד לעבר – למה? הכלכלנים של בנק לאומי, אשר בראשם גיל בפמן, אומרים כי ההתפתחויות הדרמטיות מצד המדיניות הכלכלית בארה"ב כללו מספר מרכיבים יוצאי דופן, שבהן מגמה של הרחבה תקציבית אדירה, שעדיין לא הגיעה לכדי מיצוי, הפחתה מהירה של ריבית הפד' לאפס, תכנית רכישות על ידי הפד' בהיקף חסר תקדים מבחינת סוגי הנכסים הנרכשים והיקפי הרכישות ופעולות נוספות על ידי הפד' לשיפור תנאי האשראי לסקטור הפרטי. "תוך כדי הפעלת צעדים אלו, חלו שינויים משמעותיים במבנה עקום התשואות של ארה"ב, ובראשן התאפסות השיפוע השלילי שהיה בחלקו הקצר של העקום פער התשואות בין 3 חודשים לבין שנתיים לפדיון", כותב בפמן. "בתקופה שקדמה להפחתת הריבית בחודש מרץ 2020 ועליית מידת השיפוע בחלקו הבינוני-ארוך של העקום. מהלך ה-QE הנוכחי גדול ומהיר יותר מכל התוכניות ההיסטוריות של ה-QE האמריקני ומאז ה-13 במרץ 2020, הפד כבר רכש אג"ח ממשלת ארה"ב בהיקף של 1.6 טריליון דולר. "עם זאת, רכישות QE בהיקף חסר תקדים זה, לא רק שלא הביאו לצמצום שיפוע העקום, אלא שהעקום הלך ונהיה תלול, זאת אף ביחס למידת התלילות שנרשמה בכל התקופה שמאז ראשית 2019. ניתוח של פרקי QE קודמים מלמד ששיפוע העקום של 2-10 שנים לפדיון היה צריך לרדת במידה משמעותית לנוכח היקף הרכישות בסבב הנוכחי על ידי הפד. מדוע מבנה עקום התשואות מתנהג אחרת הפעם מאשר באירועי QE קודמים? לטענת בפמן, ראשית, הפעם מדובר בגירעונות תקציביים עצומים בהיקפם שלא נראו בעבר. כלומר, בעוד שתוכנית ה-QE המתמשכת הנוכחית היא חסרת תקדים בהיקפה, גם ההרחבות הפיסקליות חסרות תקדים. "ארה"ב עשויה להגיע לגירעון של כ-4.6 טריליון דולר השנה, יותר מ-20% תוצר, המחייב גידול עצום בהיצע אגירות החוב הממשלתיות האמריקאיות. בהתבסס על זה, היקפי הגיוס של ממשלת ארה"ב נטו – הנפקת האוצר בניכוי קניות הפד – צפויים לעלות במידה ניכרת בהמשך השנה", כתב. "יתרה מזאת, האוצר האמריקאי הפתיע את השוק בכך שכלל היקף הנפקה משמעותי לטווח הארוך כבר בהנפקות חודש מאי ובכלל זה היקף גדול של הנפקות באג"ח ל-10 ול-30 שנים וכן חידוש הנפקת איגרות החוב ל-20 שנים. היקפי ההנפקה נטו מפעילים לחץ כלפי מעלה על פרמיית הזמן של עקום התשואות. "להבדיל מתכניות QE קודמות, הדגש של הפד' בעת הנוכחית הוא על מתן נזילות מקסימלית למערכת, מה שהביא לכך שהפד' רוכש גם אג"ח קצרות ולא רק ארוכות כפי שהיה במהלכי QE קודמים. כלומר, הרכב הרכישות של הפד' בשנת 2020 הוא שונה מאוד מזה שיושם בעת המשבר הפיננסי הגלובלי. "בשנת 2020, רכישות הפד' של אג"ח ממשלת ארה"ב מצויות על פני כל עקום התשואות. שינוי זה של הרכב הרכישות, מבחינת גיול החוב הנרכש, מצביע על מניעים שונים מן העבר של הפד'. במהלך תכניות QE שבעבר, נראה שהפד' התמקד באג"ח ממשלת ארה"ב לטווח ארוך במטרה ברורה של דחיסת פרמיית הזמן הגלומה בעקום והשפעה על הפעילות הכלכלית הרגישה לשיעורי הריבית הארוכים. בשנת 2020, המוקד של הפד' היה לתקן את בעיות הנזילות הקשות בשוק האג"ח הממשלתי על ידי קליטת אג"ח לאורך כל עקום התשואות ולכן התוצאה הינה "דחיסה" קטנה יותר של פרמיית הזמן ושיפוע העקום. בצד המאקרו כלכלי הבסיסי הריאלי, האינדיקציות לירידה מתמשכת של ההשקעות הריאליות בארה"ב, בפרט בתחומי תוכנה וקנין רוחני, מתונות יחסית, וכנגד, החיסכון השלילי של הממשלה הולך ומתרחב, ירידת החיסכון של הסקטור העסקי כבר באה לידי ביטוי והעלייה בחיסכון של משקי הבית, נראית כזמנית וחולפת. פתיחת פער בין החיסכון לבין ההשקעה הריאלית בארה"ב צפויה להיות גורם מאקרו בעל משמעות לעליית תלילות העקום במהלך השנה הקרובה", סיכמו. אז מה יהיה לנו בשבוע הקרוב? ככל הנראה ה-S&P ימשיך לייצר תשואות טובות יותר מהמדדים המובילים בעולם, נתוני האבטלה והצריכה לא יורידו את המדדים, כשרק שבירת כלים מול סין תסמן את סוף האופטימיות בשווקים הפיננסיים.
- 3.שי 01/06/2020 16:51הגב לתגובה זוהשוק ימשיך לעלות...עד מתי העיוורון ימשך?
- 2.מוטי 01/06/2020 11:24הגב לתגובה זובגלל שהם עובדים עבור טראמפ? ארצות הברית מרוויחה משהו שאני לא מבין מההצפה הזאת? זה עונש לסינים?
- 1.מעניין מי ייתפס בנפילה (ל"ת)רמי 01/06/2020 08:29הגב לתגובה זו

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית
ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.
אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים
מניית אינטל מזנקת 33% לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20%
במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.
מהות העסקה
אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.
- ההשקעה המוצלחת של טראמפ: 5 מיליארד דולר בפחות מחודש
- אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.

אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה
ענקית השבבים הוותיקה מקבלת חבל הצלה מהמתחרה לשעבר - האם זה יספיק להחזיר אותה לגדולה?
היום, כאשר אינטל מצויה בשפל תדמיתי ופיננסי, נודע כי חברת אנבידיה תשקיע 5 מיליארד דולר באינטל ותשתף עמה פעולה בפיתוח שבבים חדשים לשוק השרתים, מרכזי הנתונים והמחשבים האישיים. העסקה כוללת רכישת מניות של אינטל במחיר של 23.28 דולר למניה, הנחה של 6.5% ממחיר הסגירה הקודם (הנחה של כ-30% ביחס למחיר החדש - אינטל מזנקת מעל 30%). זה הופך את אנבידיה לאחת מבעלי המניות הגדולים ביותר של אינטל, עם נתח של כ-4% מהחברה. להרחבה: אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית
עבור אנבידיה, מדובר במהלך שמעניק דריסת רגל משמעותית ביכולות הייצור של אינטל, לרבות בחטיבת ה-Foundry שסובלת מקשיים כרוניים. עבור אינטל, זו הזדמנות לקאמבק שכה נדרש. השותפות תאפשר פיתוח שבבים משולבים המשלבים את יכולות ה-AI של אנבידיה עם ארכיטקטורת ה-x86 המסורתית של אינטל. העסקה הזו מגיעה אחרי שלפני כחודש הממשל האמריקאי השקיע כ-9 מיליארד דולר בחברה.
מאחורי העסקה הזו מסתתר סיפור עמוק על אחת מחברות הטכנולוגיה החשובות בעולם, שעברה כברת דרך משמעותית מאז נוסדה. סיפור זה כולל ניצחונות טכנולוגיים היסטוריים, החמצות אסטרטגיות כואבות והתמודדות עם תחרות גלובלית עזה, בעיקר מצד יצרניות כמו TSMC, סמסונג ו-AMD. העסקה עם אנבידיה, עשויה להיות נקודת מפנה לאינטל. היא קיבלה הבעת אמון מהמובילה העולמית. עכשיו, נשאר "רק" להצדיק זאת.
1968: ההתחלה - מהפכה בזיכרון ובמיקרו-מעבדים
אינטל נוסדה ב-18 ביולי 1968 בקליפורניה על ידי רוברט נויס וגורדון מור, שני מדענים פורצי דרך שעזבו את חברת Fairchild Semiconductor, לצד המשקיע ארתור רוק. השם "Intel" הוא קיצור של "Integrated Electronics", ומשקף את החזון שלהם לייצר שבבים משולבים שיהפכו את הטכנולוגיה לזולה ונגישה יותר. בתחילת הדרך, התמקדה החברה בפיתוח זיכרונות מסוג SRAM ו-DRAM, שהיו חידוש טכנולוגי משמעותי בתעשייה. עיקר ההכנסות הגיעו ממכירת זיכרונות אלה, ששימשו במחשבים מוקדמים ובציוד תעשייתי.
- ההשקעה המוצלחת של טראמפ: 5 מיליארד דולר בפחות מחודש
- אינטל זינקה ב-23%, אנבידיה קפצה ב-3.5%; הנאסד״ק עלה ב-0.9%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כבר בראשית שנות ה-70 החלה פריצת הדרך המשמעותית הראשונה: המעבד הראשון בעולם, ה-Intel 4004, הושק בשנת 1971. המעבד, אשר פותח לבקשת יצרנית מחשבונים יפנית בשם Busicom, הכיל 2,300 טרנזיסטורים והיה בעל 4 ביט בלבד. הוא סימן את המעבר ההיסטורי מהעולם האנלוגי לדיגיטלי. הוא אפשר למחשבים לבצע חישובים מורכבים יותר במקום קטן וזול, והפך את אינטל לחלוצה בתחום המיקרו-מעבדים.