פרשת נשא: כולם שווים בחובות ובזכויות
פרשת השבוע נשא ממשיכה לעסוק בתיאור הקמת המחנה והשלמת הקמת המשכן, במסגרתו מתוארת הבאת הקןרבנות של נציגי השבטים למשכן. הקורבן, הוא למעשה הדרך של כל שבט לתרום את חלקו למאמץ הכללי. הדרך בה התורה מתארת את האירוע עשויה ללמד אותנו על האיזון הרצוי בין המעמדות והחלקים השונים בחברה.
באמצע הפרשה, לאחר סיום הקמת המשכן מגיעים נשיאי 12 השבטים כל אחד עם קורבן, "וַיָּבִיאוּ אֶת־קָרְבָּנָם לִפְנֵי יְהוָה שֵׁשׁ־עֶגְלֹת צָב וּשְׁנֵי עָשָׂר בָּקָר עֲגָלָה עַל־שְׁנֵי הַנְּשִׂאִים וְשׁוֹר לְאֶחָד וַיַּקְרִיבוּ אוֹתָם לִפְנֵי הַמִּשְׁכָּן". התורה לא מסתפקת בכך, ומתארת את קורבנו של כל נשיא ונשיא על אף שהקורבנות של כולם זהים.
מדוע אם כך נצרכה התורה להזכיר את קורבנו של כל נשיא ונשיא, ולא הסתפקה באמירה כוללת? נראה לי שהתשובה נעוצה דווקא בעובדה שהקורבן הוא זהה, בכך התורה נותנת מקום לכל שבט לתת את חלקו השווה במשכן ללא קשר לגודלו.
יתרה מכך, קורבנות הנשיאים הם למעשה הדרך של כל שבט לקחת חלק ולהשתתף בעבודת המשכן. העובדה שהקורבנות מתחלקים באופן שווה אמנם עלולה לייצר "חוסר צדק" בשל השוני בגודל השבטים. אך, מנגד היא יוצרת מצב בו כתוצאה מהשוויון השבטים הגדולים לא יכולים לנצל את גודלם בכדי לפגוע בקטנים, ובאותו אופן הקטנים לא נאלצים להישען על הגדולים.
- פרשת דברים: מערכת משפטית שמושתתת על צדק ושוויון
- פרשת מטות-מסעי: אינטרסים זרים לא על חשבון הציבור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החזק לא קובע והחלש לא מנצל
נראה לי, שהמסר העולה מכאן רלוונטי מאד לימינו בכלל, ולתקופה בה אנחנו נמצאים בפרט. מצד אחד, צריך לפעול ככל האפשר למנוע מצב בו החלשים נתמכים באופן חדד צדדי על החזקים, ומנגד למנוע מצב בו הקטנים או החלשים נרמסים תחת רגליהם של הגדולים והעשירים. נראה שהמסר שעולה מן הפרשה הוא החשיבות של השמירה על האיזון המתאים בנושא.
לצערנו, בתקופה האחרונה אנחנו עדים למצב בו התרחיש השני מתממש והעסקים הגדולים והחזקים נהנים מיחס עדיף וזוכים להטבות השכם והערב. מנגד, העסקים הקטנים והאזרחים במעמד הבינוני מוצאים עצמם כמעט ללא מענה על אף שבימים כתיקונם עמדו בכל המחויבויות שלהם כלפי המדינה.
- 8.לרון 03/06/2022 11:16הגב לתגובה זורעות חולות,דת, פוליטיקה,והקשר בין הון ושלטון בזה הסדר,וכלום ושום דבר לא ישתנה
- 7.לרון 03/06/2022 11:11הגב לתגובה זווהכללים חשובים מאין כמותם,במציאות......נתחיל מקין והבל מדוע נבראו כמות שנבראו?מי אחראי להווצרם?....אה נכון אותה ישות שהפליגה במתן ה"חוקים".תיקון הקילקול שנברא מלכתחילה.....סתירה כהלכה....
- 6.דין 07/08/2020 16:22הגב לתגובה זואם גם לפי התורה כולם שווים בחובות ובזכויות אז איך זה שהחרדים מסרבים לשרת במהלך הבדיקות לאומי ? זו גם זכות וגם חובה ! לא נוותר להם,הם לא באמת מאמינים ! רק במה שנוח להם
- לרון 03/06/2022 11:20הגב לתגובה זוכי חרדים למלא חובותיהם האזרחיות
- 5.בנימין 03/07/2020 11:26הגב לתגובה זוהכל צביעות
- 4.דירה=קורת גג 29/05/2020 17:55הגב לתגובה זודירה=קורת גג=צורך בסיסי של האדם
- לרון 03/06/2022 11:18הגב לתגובה זוממליץ לחפש כלל זהב זה בפרשת השבוע
- 3.כותב 29/05/2020 17:53הגב לתגובה זויישר כוח
- לרון 03/06/2022 11:19הגב לתגובה זועם קוץ ואליה בה,ל א ל ע נ י י ן
- 2.שאול 29/05/2020 12:53הגב לתגובה זוההון רוחץ ידיים עם השלטון והם מחלקים ביניהם את העוגה . השקופים משעממים וחמוצים . לא סופרים אותם . הסירחון מתחיל בבלפור ואני לא שמאלני .
- 1.דרור 29/05/2020 12:12הגב לתגובה זוהחזקים מתחזקים והחלשים נחלשים . ככה זה שהממשלה מושחתת ולא רואה את השקופים . ככה זה שמירי רגב פותחת פה ג'ורה והמנהיג מוחה כפיים .
- לרון 03/06/2022 11:13הגב לתגובה זולא מוחה,מוחה זה מתנגד לגב' רגב PROTEST והרי זו לא כוונתך

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה
כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים
רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.
מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות.
בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.
רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.
יגדיל את הצריכה הפרטית
הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.
- מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
- העלימו מאות מיליוני שקלים - וזה העונש שנגזר עליהם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

ג'ורג' חורש והראל ישלימו את רכישת השליטה בכאל לפי שווי של 3.75 מיליארד שקל
דירקטוריון בנק דיסקונט הכריע מי יזכה בשליטה בחברת כרטיסי האשראי כאל. על פי ההחלטה, השליטה תעבור לידי יוניון השקעות שבשליטת ג'ורג' חורש, יחד עם קבוצת הראל השקעות - 80% יוניון ו-20% הראל.
ההצעה של חורש והראל משקפת לכאל שווי של כ-3.75 מיליארד שקל, כך שדיסקונט, שמחזיק כיום ב-72% ממניות החברה, יקבל עבור מניותיו כ-2.7 מיליארד שקל. העסקה כוללת גם סעיפים ותוספות שיכולים להגדיל את התמורה בעתיד בהתאם לביצועי החברה. כעת יעבור המהלך לאישור רגולטורי - בנק ישראל ורשות התחרות יצטרכו לאשר את מתן היתר השליטה לרוכשים.
איש העסקים מוטי בן משה הציע הצעה גבוהה יותר, שהעניקה לכאל שווי של כ-4.1 מיליארד שקל ותמורה של כמעט 2.95 מיליארד שקל לדיסקונט. למרות זאת, דירקטוריון דיסקונט העדיף את הצעת חורש והראל, בעיקר לאור הערכתו שסיכויי קבלת היתר שליטה מצד הרגולטורים גבוהים יותר במקרה זה. כעת שוקלים בסביבתו של בן משה לנקוט בצעדים משפטיים בטענה שהבנק לא בחר בהצעה הכספית הגבוהה ביותר.
כאל היא לא הגדולה בענף, אבל היא רווחית מאוד - רווח בקצב של 320 מיליון שקל בשנה. כ-28% ממניות כאל מוחזקות בידי הבנק הבינלאומי, שלו זכות הצטרפות לעסקה. שאלת התנהלותו של הבינלאומי נותרה פתוחה. אם יבחר שלא למכור את חלקו, עלול להתעורר קושי רגולטורי סביב הגדרת כאל כבנק רזה, מה שעשוי להשפיע על אופי האישור שיינתן לעסקה.
- יוניון השקעות של ג'ורג' חורש זכתה בזכיינות דקטלון בישראל
- יוניון של ג'ורג' חורש מצטרפת למירוץ לרכישת כאל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך הנוכחי מסמן שינוי משמעותי במבנה השליטה בענף כרטיסי האשראי, ויוסיף תחרות מול ישראכרט ומקס. מעבר לכך, הכניסה של ג'ורג' חורש, אחד מהיזמים הפרטיים הבולטים בישראל, ביחד עם קבוצה מוסדית גדולה כמו הראל, עשויה לשנות את האסטרטגיה העסקית של כאל.