מחפשי עבודה אבטלה מובטלים
צילום: שירות התעסוקה
בלעדי

הסעיף הקטן שמשפיע על החל"תניקים בגדול

בוועד עובדי סלקום טוענים כי חישוב השכר לעובדים שיצאו לחל"ת איננו נכון. הוועד פנה ליועצי מס והתברר שעובדים רבים נפגעו בגלל סעיף קטן 
ארז ליבנה | (6)

נתחיל מהסוף. הכול בסיפור הזה הוא חוקי. כשר למהדרין. אף אחד לא עבר על החוק. אף אחד לא גנב. אבל בסיפור הזה יש מאות אלפי עובדים שיצאו לחל"ת והשכר שלהם נפגע הרבה מעבר למה שהוא אמור להיפגע בגלל סעיף אחד קטן. בסיפור הזה יש מספר  חברות גדולות שאחראיות על הפקת תלושי השכר של הגופים הגדולים. גופים אלו פועלים ע"פ הנחיות מס הכנסה ומסתבר שהנחיות אלו פוגעות במאות אלפי עובדים שהוצאו לחל"ת. וועד העובדים בסלקום מפנה את האשמה כלפי החברות אך האמת היא שהאשמה הגדולה היא רשות המסים.    

הבעיה של עובדי סלקום

בוועד עובדי סלקום, טוענים כי חברת חילן המספקת שירותי מחשוב פיננסיים לגופים הגדולים במדינה, הסתירה סעיף שהפך מאות אלפי עובדים שהוצאו לחל"ת מעובדים חודשיים לעובדים יומיים. חשוב לציין שעם חשיפת הבעיה, במס הכנסה דרשו שייעשה דרך המעסיקים תיאום מס לעובדים שיחזרו כך שהם לא ייפגעו, ועדיין יש עובדים רבים - במינימום מעל 100 אלף, וייתכן שמעל 200 אלף איש, שלא יחזרו. מי ידאג להם?  

לטענת יועצת המס, גיתית שלומי - שמכהנת גם כמ"מ יו"ר לשכת יועצי המס - ואשר נשכרה על ידי סלקום כדי להעניק חוות דעת בנושא - המשמעויות לכך למאות אלפי ישראלים, היא עצומה ופגעה להם בשורה התחתונה דווקא בשעה שהם היו צריכים את הכסף יותר מכל. 

איך הכול התחיל?

בתחילת אפריל, עיניה של עובדת בסלקום חשכו. במקום לקבל בתלוש המשכורת 4,500 שקל על חצי חודש שעבדה, היא קיבלה 2,700 שקל נטו בלבד. בסלקום פנו לחילן כדי לברר את פשר העניין.  בינתיים, היו לפחות עוד שני מקרים דומים בחברה שצפו - לאחר שהעובדים, שהיו תלויים בכסף הזה שנעלם, לא הבינו למה קיבלו פחות. 

מה התברר? שבמערכת של חילן ומסתבר שכך גם לשכת השכר השנייה בגודלה - מלם תים, ישנם שני מנגנונים הפוגעים בעובדים שיצאו לחל"ת. הראשון הוא החישוב על פי יחידות מס שמחלק את החודש ל-21 יחידות מס. מעבר לחל"ת, מבטל אוטומטית חלק מהזכויות הסוציאליות המגיעות לעובדים, מאחר והמערכת "מניחה" שלעובדים יש מקור הכנסה אחר. 

השני הוא שכל מי שמוגדר כיוצא לחל"ת הופך אוטומטית לעובד יומי. בחברות שידעו על כך מראש ונערכו, הם גם יכלו לשנות את ההגדרה ולמנוע פגיעה. אבל חלק ניכר מהחברות לא ידעו על השינוי החוקי. בסלקום אומרים כי חילן אפילו לא שלחה התראה מסודרת לחברות - אתם יודעים, ההמצאה הזו שנקראת מייל - כדי שהחברות יוכלו להתמודד עם הבעיה באופן מסודר ולמנוע את הפגיעה בעובדים. אבל האם חילן אחראית על השכר נטו של העובדים? חילן היא בסופו של דבר לשכת שכר שקיבלה אישור ממס הכנסה להכין תלושים לפי החוק וההנחיות. חילן ומלם תים פירשו את היציאה לחל"ת כפי שהן עושות במשך עשרות שנים ובאישור של מס הכנסה והכל בהינתן פרשנות מלפני עשרות שנים. האחריות שלהם היא קטנה ואפילו טכנית לעומת האחריות של רשות מס הכנסה ובמיוחד של מנהלי סלקום. 

מחלקת כספים של עשרות עובדים בסלקום לא יודעת שתהיה בעיה עם השכר של היוצאים לחל"ת? האמת יכול להיות. זה סעיף קטן שלא צץ בימים שבשגרה. מה שחשוב זה שהטעות תתוקן, והיא תתוקן לאלו שיחזרו לעבודה. חשוב שרשות המסים תפעיל תיאום מס אוטומטי לאלו שלא יחזרו כדי שהם לא ייפגעו   

קיראו עוד ב"בארץ"

הסעיף הקטן שמשפיע בגדול

לסעיף הקטנטן הזה יש השפעה לא רק על הזכויות בפועל של העובדים, אלא גם פגיעה בזכויות הרציפות של הפנסיה. "המשמעות היא שכל מי שהפך לעובד יומי, בעצם קפץ מדרגת מס, כך שלדוגמא רק המס על הרכב הפך ברגע מ-20% ל-31%", אומרת שלומי. 

"גם בלי רכב, לחלק מהעובדים מדובר בפגיעה של בין 1,700 שקל לבין 1,800 שקל. בתקופה כזו, זה משמעותי מאוד להרבה מאוד אנשים והכסף הזה הוא ההבדל בין לסגור את החודש לבין לא לסגור אותו, או להחליט מה קונים בסופר ועל מה מוותרים", הוסיפה.

"עכשיו, זו לא גזרת גורל, מדובר בפרשנות של חילן ביחס לעמדה של רשות המסים, ונכון שהכול בסדר והכול חוקי, אבל אצל המתחרות שלה זה לא קרה בכלל. יותר מזה, פניתי אליהם בתחילת אפריל כדי לבדוק מה קרה. במשך שבועיים הם מרחו וטרטרו אותי, עד שהם נתנו לי תשובות וגם אז הם ניסו להתחמק ממני. ניהלנו איתם לא מעט שיחות טלפון, אבל זה היה כמו להילחם בטחנות רוח".

פגיעה במשכורת של לפחות 100,000 עובדים

החישוב שעשתה שלומי מראה עד כמה הפגיעה הייתה קשה לחלק מהעובדים. עובד ששכרו בפברואר היה 15 אלף שקל - כולל שווי רכב של כ-3,000 שקל - כך ששכרו נטו היה כ-9,000 שקל, קיבל בחודש מרץ בו עבד מחצית מהחודש 2,700 שקל נטו בלבד, במקום 4,500 שקל נטו. 2,700 שקל, בתקופה של פחד וחוסר ודאות תעסוקתי והתחייבויות - המון התחייבויות - זה קשה.  

בדיקה עצמאית של ביזפורטל מול רואי חשבון ויועצי מס בכירים, העלתה כי השינוי פגע בשורה תחתונה של לפחות 100,000 ישראלים בתקופת הסגר, כלומר בין אמצע מרץ עד סוף אפריל. כלומר אם ניקח ממוצע של 1,750 שקל פגיעה בעובד, מדובר ב-175 מיליון שקל לחודש מארס בלבד. אותם בכירים גם העריכו שבעוד חצי שנה נראה גל של תביעות  לתיאום מס בשל כך.

"לזמן יש חשיבות מכרעת בכל הנושא", מוסיפה שלומי, "מה שחילן עשו זה שהם בעצם גלגלו את ההוצאות האלה לעובדים בטווח הזמן המיידי, כדי לגלגל את 'החוב' הזה חצי שנה קדימה. חילן יכלה להתמודד עם ההשלכות, יש אנשים שלא יכולים והם צריכים את הכסף עכשיו".

 גורמים בכירים בחילן מסרו בתגובה: "הבעיה  של סלקום היא לא עם חילן אלא עם מס הכנסה. חילן מישמת את תקנות המס כפי שנקבעים ע"י רשות המסים, ככל שרשות המיסים תנחה ליישם אחרת את התקנה ניישם זאת באופן מיידי.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    זו ישראל. מדינה של תחמנים, רמאים. ככה אנו נראים! (ל"ת)
    צרי 30/05/2020 09:56
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    ברור 30/05/2020 00:45
    הגב לתגובה זו
    שמה נתנו לכל אחד ששילם מס - 1200 דולר במתנה. ואצלנו?
  • 4.
    חן 29/05/2020 18:25
    הגב לתגובה זו
    במקום שחילן תעבוד עבורהחברות המעסיקות היא עובדת עבור מס הכנסה .
  • 3.
    מדינה של גנבים (ל"ת)
    אזרח 29/05/2020 16:00
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    שירה 29/05/2020 14:46
    הגב לתגובה זו
    חילן פעלה בכל המשבר באופן סופר מקצועי ועזרה לארגונים לטפל בעובדים שיצאו לחלת.
  • 1.
    ron 29/05/2020 13:28
    הגב לתגובה זו
    עצוב
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).