מחירי האג"ח הצמודות לא משקפים את הקפיצה ברמת האינפלציה - הם צריכים לעלות
מאז המחאה החברתית שפרצה בשנת 2011 רמת האינפלציה בישראל נמוכה ברמה היסטורית. באופן מסורתי, האינפלציה בישראל מתאפיינת בעונתיות - בחודשי האביב מרץ-מאי ובחודשי הסתיו ספטמבר- אוקטובר האינפלציה חיובית ובשאר חודשי השנה האינפלציה שלילית או אפסית. נתוני האינפלציה בשנים שלאחר משבר האשראי של 2008 כ-3% לשנה.
משבר הקורונה שינה את כללי המשחק. הזינוק באבטלה והעצירה בכלכלה הביאו הובילו לירידה חדה במחירי האנרגיה התקשורת והתחבורה. כעת, כאשר המשק חוזר לעבודה הביקוש למוצרים מתחיל לעלות ואיתו גם המחירים שכאמור נמצאים בשפל.
עלויות מימון גבוהות לאג"ח שהנפיקה ישראל בתקופת המשבר
על מנת להתגבר על המשבר, ממשלות מגדילות את התקציבים ונדרשות לממן גירעון נוסף. עומק החובות בחלק ניכר מן המדינות המפותחות גבוה מן התוצר, וניתן לציין את החוב של ממשלת ארה"ב שכיום עומד על כ- 120% ביחס לתוצר. החוב של ממשלת ישראל עלה באופן משמעותי בחודשיים האחרונים בעקבות הנפקת אגרות החוב של הממשלה בחו"ל יחד עם עלויות מימון גבוהות יחסית. החוב של ממשלת ישראל עלה מכ-60% תוצר לכ-75%, וזאת במידה שלא תתרחש התדרדרות נוספת במצב המשק.
לממשלות יש מספר דרכים מרכזיות על מנת לממן את הגירעון ולהחזיר את החוב, ואנו מעריכים כי הממשלות יפעלו במספר חזיתות:
פיחות המטבע - פיחות במטבע המקומי מביא לאינפלציה אשר בתורה שוחקת את החוב הממשלתי הפנימי. עליית מחירי הסחורות והייבוא מטיבים גם עם היצואנים ושומרים על כושר התחרות של המשק הישראלי. לכן, צפוי שנמשיך לראות את בנק ישראל רוכש מט"ח בשוק.
- המבחן של בריטניה: תשואות האג"ח בבריטניה מזנקות לשיא מאז 1998
- שוק הריפו מתייבש: גיוסי החוב של האוצר האמריקאי שואבים את הנזילות מהמערכת הבנקאית; מה זה אומר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עידוד הצמיחה - המהלך החשוב ביותר כרגע שהממשלה יכולה לעשות הוא להחזיר את המשק למסלול צמיחה, כל עוד שיעור הגידול הצפוי בתוצר גבוה מעלות מימון החוב כדאי לממשלה להזרים עוד כספים לכלכלה על מנת שזו תחזור לפסי הצמיחה, המחיר של אבטלה גבוהה גבוה יותר מהעלייה בחוב הכללי.
העלאת מיסים - בשלב הראשון הממשלה והבנקים ינסו לעזור למגזר העסקי ככל שניתן בעזרת הגדלת הגרעון והפחתת הריבית הממשלתית. לאחר התייצבות התעסוקה והחזרה לצמיחה צפוי שתתממש האפשרות של עליה במיסים ישירים או עקיפים על מנת להחזיר את החוב בקצב גבוה יותר.
מתן אשראי - בניגוד לשנים האחרונות בהן בנק ישראל פעל לצמצום הסיכון באשראי, כעת, בנק ישראל מעודד את הבנקים ומפחית את יחסי הכיסוי על מנת לאפשר לבנקים להמשיך ולהלוות. לאחרונה, בנק ישראל נזף בבנקים המסחריים כי לא נתנו מספיק אשראי. האשראי במשק משול לשמן שבגלגלי המנוע אתו אנו מנסים להניע. כאשר העננה האפורה של המשבר תחלוף והבנקים יחזרו לעבוד בצורה מלאה נראה גם מתן אשראי גבוה יותר לציבור ולחברות.
- אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
- אהרון פרנקל מגדיל שוב את אחזקתו בתמר פטרוליום – נותר ללא מתחרים בקרב על השליטה אחרי שרק אתמול ר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את...
דה-גלובליזציה תורמת לעליית המחירים
משבר הקורונה גרם לכלכלות להאיץ את השינוי לכיוון של משקים סגורים הנשענים יותר על תוצרת מקומית. תהליך הגלובליזציה שהחל בשנות ה-90' והביא "להשטחת העולם" ובין היתר לאינפלציה נמוכה עומד בפני שינוי כיוון. מלחמת הסחר שהחלה לפני כשנתיים וחשבנו שהסתיימה עם הסכם מקבלת תפנית חדה, האשמה של הסינים במשבר הקורונה ובחינת ההסכמות שהושגו במסגרת ההסכם דוחפים כעת את העולם בקצב מהיר יותר למציאת פתרונות מקומיים והחזרת התעשיות קרוב לבית. העלייה במכסים ומעבר חד לדה-גלובליזציה יביאו בסופו של דבר לעלייה במחירים ולעלייה באינפלציה.
מחירי האג"ח הצמודות לא משקפים את הסיכון להתפרצות אינפלציונית
האינפלציה שכבר ירדה בצורה ניכרת בחודשים האחרונים כבר מגולמת במחירי העקומים. מכאן יש למדוד את ההשפעה הצפויה קדימה ולכן לאחר ירידה משמעותית, צפויה התאוששות בצורת V לאינפלציה, שכן המחירים הנמוכים כבר נמדדו, כך למשל מחירי הנפט החלו לעלות בעשרות אחוזים בחודש האחרון. הגדלת הרכיב הצמוד בתיק היא למעשה רכישה ביטוח נגד הסיכון האינפלציוני, רק שבניגוד לפוליסת ביטוח "רגילה" במקרה זה האינפלציה הגלומה בשווקים נמוכה ולא מתמחרת את הסיכון, התוצאה היא שהפרמיה נמוכה, וכך לדוגמא באגרות החוב הצמודות למדד המחירים שהונפקו לאחרונה לא קיימת הצמדה שלילית ולכן מגנות על המשקיעים גם אם במידה והאינפלציה תמשיך לרדת.
חגי קייזר מחברת אפסילון
האמור בכתבה אינו מהווה המלצת השקעה ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ/שיווק השקעות או ייעוץ/שיווק פנסיוני המתחשב בצרכיו ובנתוניו של כל אדם. חברות בקבוצת אפסילון מחזיקות או עשויות להחזיק בניירות הערך או בנכסים הפיננסיים המוזכרים בסקירה. אין במידע על תשואת עבר כדי להוות אינדיקציה לתשואה שתושג בעתיד.
- 11.דרור 25/05/2020 13:51הגב לתגובה זולא הייתה אינפלציה ואין אינפלציה אז מה בדיוק אתה רוצה לומר? איך מחירי האג"}ח ישקפו את מה שאין?
- 10.מני 25/05/2020 10:29הגב לתגובה זוהעדפתי ריבית גבוהה יותר מאשר מריבית עם מדד ואם תהיה אינפלציה אני מרוויח בטוח
- 9.ברבור 25/05/2020 08:56הגב לתגובה זושימשיכו לחפש אותה...
- 8.באג"ח קונצרני שווה להשקיע שינפיקו ב% 4 או 5% (ל"ת)דן 25/05/2020 06:53הגב לתגובה זו
- 7.באיזה אגרות ממשלתיות יש בדיוק רצפת הצמדה?? (ל"ת)24/05/2020 23:38הגב לתגובה זו
- 6.אחד 24/05/2020 21:29הגב לתגובה זוזה תרגיל שנעשה בארה"ב ובסופו של דבר יתפוצץ לו בפנים . המניפולציה הזאת מונעת מחוסכים להתגונן נגד האינפלציה. מה שאני עשיתי קניתי גילונים, שהם אגח מדינה עם ריבית משתנה. כיום לא נותנים כלום אבל בהמשך כאשר האינפלציה תזנק הם יהיו מגן סביר כנגדה.
- אחד 25/05/2020 10:39הגב לתגובה זואם האינפלציה תנסק הגילון יגיב באיחור משמעותי
- 5.הפרשנים 24/05/2020 19:41הגב לתגובה זומעניין כמה כסף מכספו האישי של הפרשן נותב באופן שונה עקב תחזיתו ? שבטח תתממש או שלא
- 4.לא שווה לקנות אג"ח עד שיהיו 4% או 5% (ל"ת)דן 24/05/2020 18:54הגב לתגובה זו
- 3.אמיר 24/05/2020 18:22הגב לתגובה זובוא נראה מה ילד יום
- 2.יפה 24/05/2020 17:58הגב לתגובה זוכיף לקרוא סוך סוף ניתוח משולל דיבור מהפוזיציה.
- 1.שי 24/05/2020 17:56הגב לתגובה זומכאן לדעתי אפשר רק לעלות. אל אחת כמה וכמה שבנק ישראל מעוניין כרגע להעלות את האינפלציה.

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?