הרבה נכתב על הנתק בין וול-סטריט לבין הנתונים הריאליים. בחודש שעבר הבורסה טיפסה, ולא חשוב שכל אחד מנתוני המאקרו שהתפרסמו היה גרוע יותר מהתחזיות, וזה ממשיך גם החודש. לעתים נראה שהקשר בין המדדים בבורסה והנתונים הוא בכלל קשר הפוך: ככל שהנתונים יותר גרועים, כך המשקיעים בבורסה מצפים שהבנק המרכזי יגדיל את התמיכה אפילו יותר, ולכן ככל שהמצב יותר גרוע, הבורסה עולה יותר מהר.

פחות נכתב על המשמעות של העלייה בבורסות לאי-השוויון בארה"ב. לבנק המרכזי אין ברירה כשהוא מחזיק את הריבית נמוכה ועושה כל מה שהוא יכול כדי לדחוף אשראי למשק. גם אין לו ברירה כשהוא מנתב חלק גדול מהאשראי לבורסה, כי משם מגיע הכסף לחברות הבינוניות-גדולות. בבנק המרכזי יודעים שאם החברות האלו יתחילו לפשוט רגל, הן עלולות לקחת אתן חברות נוספות וגם כמה בנקים, ואז יהיה קשה מאוד למנוע מיתון שימשיך יותר משנה-שנתיים.

אבל כשהבורסה עולה, אי השוויון בארה"ב מזנק. קשה לדעת איזה אחוז מהאוכלוסייה בארה"ב מושקע בבורסה. אבל לפי סקרים אמינים, בין 25% ל- 45% מהאוכלוסייה בארה"ב אינה חשופה לבורסה בכלל. לפי מחקר של פרופסור וולף מאוניברסיטת ניו-יורק, כ- 84% מהמניות שמוחזקות ע"י אזרחים אמריקאיים, מוחזקות על ידי העשירון העליון. עוד כ- 9% מוחזקות על ידי העשירון התשיעי. רק 7% מוחזקות על ידי כל השאר.

כך שכשהבורסה מזנקת בזמן שבו יש אבטלה גבוהה, הפער בין אלו שיש להם ואלו שאין להם, נעשה גדול במיוחד. לפי דו"ח של הבנק המרכזי שהתפרסם בשבוע שעבר, כ- 40% מבעלי ההכנסות הנמוכות בארה"ב מובטלים. מן הסתם, אלו לא אנשים שנהנים מהעליות בבורסה. לפי אותו סקר של הבנק המרכזי, עוד לפני המשבר, כ-30% אחוזים מהאוכלוסייה האמריקאית התקשו לכסות את כל ההוצאות שלהם. עכשיו המצב כנראה יותר גרוע. בנוסף, בזמן שהחברות בבורסה ובעלי המניות שלהם, נהנים מהריבית הנמוכה ומהזרמות הכספים של הבנק המרכזי, לאנשים שמתקשים לגמור את החודש זה לא ממש עוזר.

• גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
• ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

עוד לפני משבר הקורונה, בין 30% ל- 40% מהבקשות לאשראי של משקי בית עם הכנסה של פחות מ- 100 אלף בחודש נדחו או אושרו חלקית. בזמן המשבר, כשבנקים בורחים להשקעות בטוחות, לאנשים האלה אפילו יותר קשה לקבל אשראי, ולא חשוב כמה נמוך הבנק המרכזי מחזיק את הריבית שלו.

אז נכון שהזרמות הכספים של הבנק המרכזי מאפשרות לממשל לתמוך גם באנשים שלא נהנים מהעלייה של הבורסה. כשהממשל הזרים 1000 דולרים לכל בוגר, למשל, הכסף הגיע מהבנק המרכזי. אבל עדיין, רוב הכסף שהבנק מזרים, תורם בעיקר לתחושת העושר של אנשים שממילא חיו טוב גם קודם.

לזה יש כמה השלכות. חלקן מההשלכות הן כלכליות. הרבה נכתב, למשל, על הסיבות שבגללן העליות בבורסה מאז 2008 אינן מביאות לגידול משמעותי בצריכה בארה"ב. אבל אם רוב העלייה בבורסה מגדיל בעיקר את המאזנים של אנשים שממילא יש להם, למה שהם יגדילו את הצריכה? התוצאה היא שהבנק המרכזי מזרים המון כסף כדי לעודד אנשים לעשות קניות ולהניע את הכלכלה, אבל במקום שזה יגיע לאנשים שצריכים את הכסף בשביל לצרוך, אלו שיש להם שומרים עוד כסף בתוכניות חסכון.

• קרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית
• רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

חלק אחר של ההשלכות הן פוליטיות. קולגה אמריקאי סיפר לי לפני שבוע, שברשתות החברתיות יש תמונה שמראה את העליות החדות שהיו בבורסה באפריל, כשמתחת רשום מספר המובטלים. זאת תמונה שמביעה הרבה כעס. השאלה היא, אל מי המצביעים יפנו את הכעס.

ד"ר אביחי שניר

המכללה האקדמית נתניה ובית ההשקעות אינפיניטי