פרשת בהר בחוקתי: עולם בלי רבית, ועם תספורת כל שבע שנים
פרשת השבוע מציבה את העולם הכלכלי הרצוי, שנועד לצמצם את הפערים וליצור שוויון הזדמנויות לכולם; איך אפשר ליישם את זה במערכת הקפיטליסטית שלנו?
תדמיינו לרגע עולם, בו המושג ריבית לא קיים כלל או לכל הפחות הוא אסור בתכלית האיסור. נוסף על זה, כל שבע שנים יבוטלו כל החובות של הלווים כלפי המלווים, של כולם לא רק של טייקונים. במקרה בו אדם נאלץ למכור את ביתו בשל קשיים כלכליים, הוא יוכל להשיב אותו בכל זמן באמצעות החזרת סכום המכירה. אם כל זה לא מספיק, אז בכל חמישים שנה כל הנדל"ן שנרכש במהלך השנים הללו חוזר אל הבעלים המקורי שלהם.
נשמע מופרך ודמיוני - נכון? אבל זו המציאות שמציב הפרק הראשון בפרשת השבוע. הפרק, עוסק בנושאים כלכליים רבים, ובניהם - השבת הנחלות לבעליהן ושחרור העבדים בשנת היובל (כל 50 שנה). לאלו מצטרף איסור נשך האוסר על השטת ריבית על לווים מכל סוג. בנוסף, מוזכרים גם דיני העבדים הקובעים הגבלות על העסקתם, ודיני שנת השמיטה (השנה השביעית) בה לא עובדים את הקרקע.
בכדי להבין את הדינים הללו, ננסה לעמוד בקצרה על טעמיהם. באשר להשבת הנחלות כותבת התורה, "כִּי לִי הָאָרֶץ כִּי גֵרִים וְתוֹשָׁבִים אַתֶּם עִמָּדִי", כלומר הנחלות כולן שייכות לקב"ה ועל כן הסחר בהם מותנה. בהקשר זה חשוב לזכור שמדובר במצב בו לכל אדם יש נחלה משלו אותה הוא קיבל כחלק מהשתייכות לשבט מסוים. הטעם לאיסור הריבית נסוב סביב סוגיית הערבות ההדדית והדאגה לחלש, "וְכִי־יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָטָה יָדוֹ עִמָּךְ וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ גֵּר וְתוֹשָׁב וָחַי עִמָּךְ".
צמצום פערים ודאגה לחלש
אם כך, נראה שהחוט המקשר בין כל הדינים הללו הוא הרצון לשמור על חברה שיוונית במידת האפשר, כזו הדואגת לזה שנפל או הסתבך. התורה מנסה להחליש במידת האפשר את העיסוק המתמיד ברכוש ובכסף, ובניסיון לייצר רווח במיוחד אם הדבר נעשה על חשבון האחר.
- פרשת במדבר: להיות עשיר או מלך?
- פרשת אמור: מנהיגי ציבור הם בראש וראשונה - משרתי ציבור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאורך הדורות עסקו רבים במטרה להבין ולהורות כיצד ליישם חוקים אלו הלכה למעשה. כיום, ברור של ניתן ליישם חוקים אלו ככתבם במערכת הכלכלית שסביבנו, אבל בהחלט אפשר לפעול ברוח הדברים, ולראות כיצד אנחנו פועלים ליצרית חברה הוגנת ולצמצום הפערים. דוגמא לכך, ניתן למצוא במספר עמותות בארץ המעניקות הלוואות בלא ריבית, לכל מי שזקוק, או עמותות הדואגות להשמת עובדים ולשוויון חברתי.
הפרשה מעמידה בפנינו מראה, ביחס להתנהלות הכלכלית שלנו כיום, כחברה וכיחידים. ומזמינה אותנו לשאול את עצמנו שאלות קשות. דוגמאות לשאלות שיכולות לצוף, ניתן למצוא בכל מקום, במישור הפוליטי, הכלכלי והאישי.
מכיוון שבהקשר הפוליטי, דשו רבות בשאלות הללו בתקופה האחרונה, ניקח לדוגמא את המערכת הבנקאית: כיצד נוצר מצב בו בעל נכסים זוכה לדחיות בתשלומי הלוואה, ואדם אחר נאלץ לשלם על כל חריגה קטנה? האם הריבית שניתנת ללווים באמת מתמחרת את הסיכון שלהם או שמא יש דין אחר לבעלי ממון וקשרים?.
- מה 68% אומר על צעירי ישראל?
- בין חידוש הקווים למרוקו לבסיס החדש של וייז אייר - תמורות בענף התיירות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים -...
מלבד אלו גם במרחב האישי, ניתן ליישם מעט מרוח הדברים של הפרשה. טוב יהיה אם כל אחד יחשוב מה ביכולתו לעשות במרחב האישי בכדי לצמצם את הפערים ככל הניתן. כך, במיוחד בימים אלו, חשוב לעשות ניסיון להרוויח מה שפחות על חשבונו של אדם או עסק שנקלע לצרות. לצד זאת, הפרשה שבה ומדגישה את החשיבות שבסיוע אקטיבי לאלו שזקוקים לכך, בכדי לעמוד על הרגלים.
- 11.8 17/05/2020 10:29הגב לתגובה זוהשיטה שמתוארת בתורה התאימה לעם של חקלאים זעירים, בעלי חלקות אדמה שעברו בירושה. מוסד ההלוואה באותה תקופה היה מוסד של צדקה, לא של השקעה. ברור שאין זה מתאים לכלכלה המודרנית. עם זאת, הייתי שמח למערכות כלכליות מודרניות שונות מאלה שיש לנו היום. ההלוואות סוחטות את לשד הלווה, ומאפשרות לרדוף אותו, לעכל את משכורתו, וכו'. זה מצב לא בריא. הייתי מעדיף שהלוואות תינתנה רק כנגד שיעבוד נכסים, מוגדרים מראש. ויותר מכך, הייתי מעדיף שהקמת חברה בע"מ תהיה קלה מאוד מבחינה ביורוקרטית, כך שרק נכסים ששייכים לחברה יהיו משועבדים להלוואה. המלווה (הבנק) ידע מראש מה השיעבוד. חוק פשיטת הרגל של איילת שקד הוא צעד בכיוון הנכון. הוא מכריח את הבנקים להבין שהלוואה נותנים כנגד שיעבוד נכסים, ולא על סמך רדיפה עתידית ואחיזת חנק של הלווה, שבסוף יפרע על ידי נדבות מאחים, דודים וסבתות. הייתי גם מעדיף שבמקום הלוואות לעסקים זעירים תהיינה קרנות השקעה. מעין קרנות נאמנות לעסקים זעירים, כך שהמשקיעים ישאו גם בסיכון אך גם ברווח. הדברים רחוקים מאוד מההתנהלות המודרנית בימינו, וכן אפשר לקבל השראה מפרשת השבוע. השראה, אך לא מתכון לביצוע.
- 10.דודי 17/05/2020 02:16הגב לתגובה זומותר להלוות עם ריבית לגוי, יהודי ליהודי יש איסור ריבית.
- 9.שלמה 16/05/2020 23:08הגב לתגובה זושנכסי הנדלן שהיו חוזרים מדובר על כפרים ערים קטנות ושדות ככה שלכל יהודי היה חלק בארץ בערים שהיו מוקפות חומשה שכנראה היוו ערי מסחר היה ניתן לקנות בית דירה \חנות \משרד לצמיתות כמבואר בפסוקים בכל אופן כתיבה יפה
- 8.משקיע 16/05/2020 21:55הגב לתגובה זולצמצם פערים בשכר על ידי שינויי מס, להעניק הלוואות מדינה ללא ריבית לזוגות צעירים ומשפרי דיור עם ילדים, לפתוח את השוק לייבוא מזון כדי שהמחירים פה יהיו נורמאליים ולבסוף כן אפשר לבטל חובות לאנשים שהסתבכו בריבית דריבית עם הבנקים וכל מיני גופי הלוואה מושחתים במשך שנים ולתת להם לצאת לחופשי
- 7.כולם נוכלים 16/05/2020 14:25הגב לתגובה זומדינה אוכלת יושביה כל בעל מכולת נהיה נוגס וכעת בקנינונים המחירים גבוהים מתמיד. האמת היא שאזרחי ישראל רובם טיפשים שלא בודקים מחירים ושמים פתק בקלפי לפי מה שסתא שלהם הצביעה
- 6.אמנון 15/05/2020 18:02הגב לתגובה זובנוסף הקורונה מתה בארץ הקודש . ברוך השם
- הנביא 16/05/2020 15:23הגב לתגובה זושמקשרים אלמנטים דתיים עם גיבוביי שטויות בצל הקורונה
- 5.ינון 15/05/2020 17:19הגב לתגובה זותודה רבה לביזפורטל
- 4.אתנחתה רוחנית נפלאה (ל"ת)שי 15/05/2020 12:37הגב לתגובה זו
- 3.שמעון 15/05/2020 10:58הגב לתגובה זושכחתם לציין בשביל שה תקנו פרוזבול(שטר המלווה ) שזה נותן ללווה חובה להחזיר את הכסף אפילו אחר 7 שנים שאנשים ימשיכו להלוות זה לזה
- 2.י 15/05/2020 10:48הגב לתגובה זושטיקוניים ילוו כסף מהעם ואז יעשו תיספורת.. אבל המוח הקפיטליסטי ממציא אין סוף דרכים לגזול כסף מהעניים...
- ירון 15/05/2020 18:50הגב לתגובה זוהלכו ל"מספרה" בעצמם ראה איוב קוהלת וכו'
- 1.דנה 15/05/2020 08:49הגב לתגובה זוהכל ניתן בהשאלה ובאופן זמני מבורא הכל יכול שהכל שלו!!
- סיר וצלחת 15/05/2020 18:51הגב לתגובה זושלוש בעיות בעולמנו דת פוליטיקה והקשר בין הון ושלטון ותו לא
- איציק 16/05/2020 16:37לבצע בו הנשמה מפה לפה .

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

הממשלה אישרה תכנית לפיתוח מטרופולין באר שבע בכמיליארד שקלים
בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל
בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל. ההחלטה גובשה במסגרת עבודת מטה של משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר ועתידה לתמוך בהעתקת מחנות צה״ל לנגב, לשפר את התשתיות, איכות החיים וההזדמנויות עבור תושבי הנגב, המשרתים ומשפחותיהם.
ההחלטה מהווה אבן יסוד לשינוי היסטורי שעתיד לעצב את פני הנגב לדורות הבאים. ההחלטה כוללת השקעה של כמיליארד שקלים ומתמקדת בארבעה תחומים מרכזיים: צמיחה כלכלית, פיתוח תשתיות תחבורה, שיפור איכות החיים והביטחון האישי, וחינוך והון אנושי. בתחום הצמיחה הכלכלית, יושקעו כ-200 מיליון שקל בפיתוח האקו-סיסטם הקיים בין האקדמיה, התעשייה והצבא. במסגרת זו יוקם מרכז מו"פ דואלי יישומי בשיתוף מפא"ת, ייפותחו תחומי החדשנות והסייבר, יושקעו משאבים בתעסוקה ותיירות ופיתוח העיר העתיקה כמוקד תיירות ומגורי צעירים.
בתחום התחבורה, יושקעו תקציבים משמעותיים בפיתוח תשתיות תחבורה מתקדמות, לרבות תכנון והקמה של רכבת קלה בבאר שבע, הכוללת תוואי לבית החולים החדש שיוקם בעיר, בהתאם לצרכי עיר מטרופולינית ותיתן מענה לגידול הדמוגרפי הצפוי. בתחום איכות החיים והביטחון האישי, יושקעו כ-500 מיליון שקלים בשיפור ביטחון הפרט, לרבות הקמת תחנת משטרה חדשה, הרחבת משל"ט דרום, פיתוח תשתיות טכנולוגיות מתקדמות להתמודדות עם אתגרי המרחב.
בנוסף, יושקעו משאבים בתחום הבריאות בדגש על הגדלת מספר הפסיכולוגים ומקצועות הפרא-רפואיים, וכן בהתחדשות עירונית, תרבות וספורט, כולל תכנון מכון ווינגייט בבאר שבע והקמת מבני ציבור בעיר. בתחום החינוך וההון האנושי, יושקעו כ-120 מיליון שקלים בפיתוח החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, ובהשכלה הגבוהה, תוך דגש על מקצועות טכנולוגיים, קידום מצוינות והקמת מרכז רשותי למקצועות ה-STEM.
- אושרה תוכנית ההתחדשות בבאר שבע: פוטנציאל לכ-17 אלף דירות חדשות
- אנבידיה משלשת את מרכז הפיתוח בבאר שבע: מאות משרות חדשות בדרום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש הממשלה בנימין נתניהו: ״אנחנו מביאים היום לממשלה תוכנית סיוע גדולה לבאר שבע, בסך של למעלה ממיליארד שקל. זה כולל חיזוק בתחומים רבים שהם חשובים לאזרחי באר שבע: רכבת קלה, עזרה בסייבר, במו"פ, בפיתוח, בפרנסה. הפעולות שלנו יביאו לחיזוק של כל אזור הנגב. זה תואם את התוכנית שאני מוביל מזה שנים, יחד עם חבריי לממשלות ישראל, לחזק את הדרום על ידי השילוב המוצלח של תשתיות ממשלתיות ועידוד הסקטור הפרטי״.
