תרופות
צילום: Kendal/ Unsplash

גמידה סל נכנסת לשוק של הגדולים - הצלחה בפיתוח תרופה אונקולוגית

נתונים טובים בשלב השלישי בניסוי של גמידה סל לטיפול במחלות אונקולוגיות - כלל ביוטכנולוגיה ואלביט מדיקל מחזיקות בגמידה
ניצן כהן |
נושאים בכתבה תרופות

נתונים טובים בשלב השלישי בניסוי של גמידה סל לטיפול במחלות אונקולוגיות. לאור ההצלחה של גמידה הנסחרת בוול סטריט בשווי של כ-150 מיליון דולר, היא תתחיל בתהליך הגשת הבקשה לאישור הפיתוח ל-FDA כבר ברבעון הרביעי של השנה. משיחות עם מקורבים לחברה עולה כי התרופה פונה לשוק של מאות רבות של מילוני דולרים ואף קרוב למיליארד דולר. מחיר התרופה אגב אמור להיות סדר גודל של 200-300 אלף דולר בשנה. ההשקה צפויה להיות יחסית מהירה - על פי מקורבים לחברה זה צפוי ברבעון הראשון או השני של 2021. עם זאת, בהודעה הרשמית החברה מציינת שההשקה תהיה במהלך 2021

עדכון 17:30: מניית החברה עולה בוול סטריט ב-33%, וזאת לאחר שלפני הפתיחה המניה זינקה בקרוב ל-100%)

מדובר בפיתוח omidubicel שמשמש לטיפול בתאי מערכת הדם. מנתוני החברה עולה כי תוצאות הניסוי הדגימו כי הזמן החציוני הנדרש עד לקליטה של תאי דם נויטרופילים (תאי דם לבנים במערכת החיסון)  – יעד הניסוי המרכזי – היה 12 ימים עבור מטופלים שקיבלו באופן אקראי omidubicel, לעומת 22 ימים בחולים שעברו השתלה סטנדרטית של תאי דם טבורי.  

ההצלחה של גמידה היא גם ההצלחה של כלל ביוטכנולוגיה ואלביט מדיקל. כלל ביוטכנו 3.53% מחזיקה ב-9% מגמידה (הרחבה כאן - על הערכים החבויים בכלל ביוטכנולוגיה) ואלביט מדיקל טכנ 0% מחזיקה ב-7% ממניות החברה. 

עוד כותבת החברה כי, קליטת תאי דם נויטרופילים הינה המדד למהירות בה תאי הגזע שהמטופל מקבל בהשתלה מתחילים לייצר תאים חדשים ובריאים.  קליטה מהירה של נויטרופילים קשורה בהפחתת זיהומים ובקיצור זמן האשפוז בבית החולים.

למרות פוטנציאל הריפוי של השתלת מח עצם, ההערכה היא שיותר מ-40% מהחולים הזקוקים להשתלה בארה"ב אינם מגיעים כלל להשתלה מסיבות שונות, בהן מחסור בתורמים מתאימים. גם בעבור חולים אשר כן זוכים להשתלה, הטיפול לא תמיד אפקטיבי ועלול להוביל לסיבוכים משמעותיים, בעלי השפעה דרמטית על איכות חייהם. omidubicel מיועד לתת מענה למגבלות הקיימות כיום בתחום השתלות מח עצם באמצעות מתן מנה מועשרת של תאי גזע, תוך שמירה על המאפיינים הטיפוליים התפקודיים של התאים.

הפיתוח של החברה ה-omidubicel הוא למעשה מוצר השתלת מח העצם שקיבל מעמד של טיפול פורץ דרך ממינהל המזון והתרופות האמריקני (FDA), ובעל פוטנציאל להיות הטיפול הראשון להשתלת מח עצם שיזכה לאישור ה-FDA.

המוצר של גמידה ניתן במסגרת טיפול בחולי סרטן הדם שהכוונה שלו לחסל את מערכת החיסון של המטופל, ושיקום שלה מחדש באמצעות מח עצם שהתקבל מתרומה - כאן בעצם נכנסת גמידה לתמונה. הבעיה בתרומה כזו היא התגובה  של הגוף. יש מצבים שמערכת החיסון החזקה והבריאה שהגיעה מתרומה, תוקפת את גופו של חולה הסרטן כי היא מזהה אותו כגוף זר. מדובר בתופעה שנקראית "מחלת השתל נגד מהאכסן (החולה)", והוא סיכון משמעותי - על פי הודעת החברה, כ-40% מן החולים הזקוקים להשתלה, אינם מקבלים אותה מסיבה זו.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הסיכון יורד כאשר ישנה תאימות חיסונית בין החולה לתורם - קיימת אפשרות להשתמש  במאגרי תרומת מח העצם, אך עדיין מטופלים רבים נותרים ללא תרומה. אפשרות אחרת היא להשתיל תאים מדם טבורי. הבעיה שהכמות קטנה. מה עושים? המוצר של גמידה מספק פתרון - דם טבורי שיש בו תאים רבים יותר בצפיפות מספקת.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיים כצמן מייסד ומנכ"ל קבוצת ג'י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן מייסד ומנכ"ל קבוצת ג'י סיטי צילום:שלומי יוסף

הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים

הסיבה האמיתית לנפילה בג'י סיטי והאם יהיה קאמבק?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה חיים כצמן

במובנים רבים אין שום סיבה עסקית לנפילה במניית ג'י סיטי. החברה עשתה מהלך עסקי נכון מבחינת הדוח רווח והפסד - רוכשת את השליטה בסיטיקון במחיר נמוך מההון. ההשקעה צפויה להניב תשואה טובה מהמימון שילקח. במקביל יהיה גם רווח חשבונאי. הכל דבש. בעלי המניות אמורים לשמוח, אבל סיבה אחת גדולה גרמה לנפילה - גרידיות / תאוות בצע. 

זה טבע אנושי, אי אפשר להתנגד לזה, אפילו חיים כצמן מהיזמים הוותיקים, המנוסים, המתוחכמים, נופל בזה כל פעם מחדש. כצמן רוצה להרוויח, והוא צודק, אבל אחרי ששנים רבות הוא משדר לשוק שהוא מוריד את המינוף, שהוא ממוקד בצמצום הפעילות למען הורדת חוב, שהוא עושה הכל כדי לשפר את היחסים הפיננסים, שהוא לא פוזל לצדדים לעשות עסקאות, אלא ממוקד בתוכנית, הוא מועד. כנראה שיזמים לא יכולים לשבת בשקט שהם רואים עסקה טובה. כצמן לא לבד יש הנהלה גדולה ואיכותית בחברה, אבל משהו השתבש שם בעסקה האחרונה.

הם רכשו מניות בסיטיקון בידיעה שהם עולים מעל 50% וצריכים להציע לכל בעלי המניות לקנות. למה הם צריכים את זה? אחרי מימוש עשרות נכסים והנפקת הפעילות בברזיל ואחרי שאגרות החוב שהיו בתשואת זבל ירדו לתשואות נמוכות, הם התפתו או פשוט טעו. כל אחת מהאפשרויות רעה לשוק. הוא מבין שהחברה עם כל גודלה וכל הנהלה, וכל הבלמים על חיים כצמן, יכולה בכל נקודת זמן להפתיע. 

השוק ובעיקר חברת הדירוג, מעלות, הופתעו. הם לא אוהבים להיות מופתעים. הירידות במניה והירידה באג"ח מייצרים דינמיקה שלילית ובעצם קובעים מציאות בשטח - הירידה באג"ח והעלייה בתשואה האפקטיבית לכ-10% היא התוצאה הכי קשה באירוע הזה והיא עלולה להקשות על גיוסי המשך (גלגולי חוב). אם הנהלה לא יודעת שהמהלך שלה עלול להוביל לתוצאה כזו, אז יש בעיה. היא לא קוראת ולא מבינה את השוק. 

היא מנסה לתקן. יש הנפקה של חברה בת שאמורה להכניס כסף ולהקטין את המינוף, אבל השוק מפנים שצריך להגדיל את פרמיית הסיכון בניירות ערך של כצמן - יכולה להיות הפתעה, ולכן מראש נדרוש ריבית גבוה יותר. כלומר, גם אם עכשיו חוזרים למינוף הרגיל, אגרות החוב לא יחזרו לחלוטין למצב הרגיל. הם יבטאו אלמנט של הפתעה-סיכון עתידי.

ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמן
דוחות

מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"

יצרנית השבבים עקפה את תחזיות השוק עם רווח מתואם של 55 סנט למניה לעומת צפי של 54 סנט והכנסות של 395.7 מיליון דולר מול צפי ל- 394.9 מליון דולר;  מעלה תחזית לרבעון הרביעי ב-5% להכנסות של כ-440 מיליון דולר - המניה מגיבה בעליות - מה אמר  אלוונגר המנכ"ל בשיחת הועידה?
מנדי הניג |
נושאים בכתבה טאואר

טאואר סמיקונדקטור טאואר 13.62%   יצרנית השבבים האנלוגיים ממגדל העמק, מפרסמת את תוצאותיה לרבעון השלישי ומציגה ביצועים חזקים בקצת מהציפיות, לצד תחזית שיא לרבעון הרביעי. הכנסות החברה רשמו גידול של 6%  ל-395.7 מיליון דולר ועלייה של כ-15% ברווח הנקי ל-54 מיליון דולר לעומת הרבעון הקודם. החברה מספקת תחזית שיא לרבעון הרביעי, עם צפי להכנסות של 440 מיליון דולר.

טאואר מייצרת שבבים שממירים אותות מהעולם הפיזי (כמו אור, קול או טמפרטורה) לאותות חשמליים שניתן לעבד דיגיטלית. היא פועלת כ-"foundry", כלומר מפעל שמייצר שבבים לפי תכנון של חברות אחרות, ולא מפתחת מוצרים סופיים בעצמה.

טאואר מתמחה בטכנולוגיות מתקדמות המשמשות מגוון תעשיות: שבבים לניהול הספק המשולבים במכשירים אלקטרוניים ומערכות רכב, חיישני תמונה למצלמות תעשייתיות, רפואיות וביטחוניות, שבבים לתקשורת אלחוטית ו־RF למכשירי מובייל, וכן רכיבים אופטיים מתקדמים מבוססי טכנולוגיות SiGe ו-SiPho המשמשים להעברת נתונים במהירות גבוהה במרכזי נתונים וברשתות תקשורת. לטאואר מפעלי ייצור בישראל, בארצות הברית וביפן, והיא מספקת ללקוחותיה שירותים מקיפים הכוללים פיתוח תהליכי ייצור, העברת טכנולוגיה ואופטימיזציה לייצור סדרתי. לקוחותיה העיקריים הם חברות שבבים, יצרניות רכיבים אלקטרוניים וחברות טכנולוגיה בתחומי התעשייה, הרכב, התקשורת, הרפואה והביטחון.

תוצאות הרבעון השלישי

ההכנסות ברבעון הסתכמו ב-395.7 מיליון דולר, עלייה של 6% לעומת הרבעון הקודם ושל כ-7% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. התוצאה מעט מעל תחזית השוק שעמדה על 394.98 מיליון דולר. הרווח הגולמי עלה ל-93 מיליון דולר לעומת 80 מיליון דולר ברבעון השני, והרווח הנקי הסתכם ב-54 מיליון דולר. הרווח המדולל למניה לפי כללי GAAP עמד על 0.47 דולר, בעוד שהרווח המתואם (Non-GAAP) עמד על 0.55 דולר - גבוה מהתחזית שעמדה על 0.54 דולר.

תזרים המזומנים מפעילות שוטפת ברבעון עמד על 139 מיליון דולר, לעומת 123 מיליון דולר ברבעון הקודם, וההשקעות נטו ברכוש קבוע הסתכמו ב-103 מיליון דולר.