כשחושבים על שוויץ, מדמיינים לרוב את הרי האלפים, נערות בלונדיניות ופרות באחו. מין תמונה שלווה כזו של פסטורליה טבולה בשוקולד איכותי. אבל האמת השוויצרית מתגלה דווקא בשני אספקטים אחרים, המראים הרבה יותר בברור על האופי הדקדקן, זה שאוהב להישאר לבד, שמתבדל מהעולם. הראשון זו עובדה שלא כולם יודעים.

כדי לשמר את הניטרליות ולשמור על העושר שלה, לשוויץ יש את אחד הצבאות החזקים ביבשת אירופה, עם חוק גיוס חובה לגברים - ממש כמו בישראל - רק ששם מותר להתגייס עד גיל 34 ובמקרים מסוימים להתנדב עד גיל 50. 

סקטור הבנקאות - מראה של האופי השוויצרי

אבל מה שבאמת מספר על האופי השוויצרי הם הבנקים. הבנקאות הפרטית וניהול עושר ליתר דיוק. לומר על השוויצרים שהם חרדים לפרטיותם באופיים, זו תהיה האנדרסטיימנט של המאה. הם לא חרדים לפרטיותם. הם קנאים לה בצורה שמזכירה את מצדה.

ככה מדיניות החוץ הניטרלית שלהם, ככה גם בביתם וכך גם בבנק עם לקוחותיהם. המדיניות הרשמית היא: בואו שימו כסף - אנחנו לא נשאל מה ולמה. בשל כך, מאות שנים הבנקים השוויצרים היו ועדיין ידועים כמקלטי הון ומס.

• תדיראן השקיעה 60 מיליון שקל בטכנולוגיית טיהור אוויר מזגנים עיליים
• ג'נרל מוטורס: ירידה של 35% בהכנסות הרבעון בסין אבל לא הכל שחור
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הטרנד הלך והעצים במהלך מלחמת העולם השנייה ולאחריה, אבל העדות הראשונה לסודיות הנוקשה הוא הסכם ז'נבה שנחתם בין הבנקים ב-1713. לעיתים בשל הסודיות המיתית כמעט, הבנקים נקלעו לתוצאות שאינן נראות טוב בעין הציבורית ואף חויבו ליותר שקיפות על ידי הרשויות הבינ"ל. בינתיים, המסורת השוויצרית לסודיות מנצחת. אבל יש בקיעים - רשויות המס העולמיות ובמיוחד בארה"ב דרשו וקיבלו מבנקים בשוויץ מידע על לקוחות - אי אפשר להיות סגור הרמטית מול רגולציה ומול החוק, כשבתווך היו בשנים האחרונות הדלפות של חשבונות בנק. אז עדיין יש סודיות בבנקים בשוויץ שעולה על מקומות אחרים, אך גם היא נסדקת.   

כיום קרדיט סוויס היא מנהלת העושר הגדולה בעולם, עם היקף נכסים מנוהלים של 792 מיליארד דולר. הכלכלה השוויצרית פחות או יותר נשענת על סקטור הבנקאות, כשב-2018 כל הבנקים השוויצריים ניהלו יחדיו 6.5 טריליון דולר של לקוחות מכל העולם.

ואיך הסגר השפיע על קרדיטס סוויס? גורמים בבנק אמרו כי דווקא אמצעי הריסון פתח ללקוחותיהם הרבה זמן והם חזרו לתיקים שלהם. כך שנוצר חיבור מחדש בין הבנק ללקוחותיו. כלומר העסקים מצוינים. 

• עלייתה ונפילתה של חלוצת הרובוטיקה הצרכנית והצבאית
• השווקים סוגרים שנה בעליות - מה קורה באסיה ובחוזים והאם האופוריה מוצדקת?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• "הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54%...

נוויל היל, בריטי, כלכלן ראשי ואופטימיסט

אחרי שדיברנו וחפרנו על שוויץ, נתחיל מזה שנוויל היל הוא בכלל בריטי שעובד ופועל ממטה קרדיט סוויס בלונדון. הוא המנהל והכלכלן הראשי של מחלקת ההשקעות, האסטרטגיה והמחקר של קרדיט סוויס אירופה מזה 9 שנים ועובד בבנק מאז 1999. לפני כן, עבד במשרד האוצר הבריטי. בקלות יכול היה לקריין עבור סרטי הטבע של ה-BBC. 

לרוב הוא מתראיין ל-CNBC או לבלומברג, לראשונה התראיין לכלי תקשורת ישראלי. על פיו, משקיעים ענקיים מקבלים החלטות בנוגע להיכן לשים את כספם. הוא מומחה לשווקים האירופאים וגם כלכלן מאקרו כך שיש לו זווית מעניינת לנוכח התפתחות המשבר הן על כלכלת אירופה החשובה ליצוא הישראלי והן על הכלכלה הגלובלית לנוכח הדעיכה של הגלובליזציה. 

באופן כללי הוא יודע מה מצפה לנו - אבל הוא חושב שההתאוששות תהיה מהירה יחסית. הוא אופטימי לגבי המחצית השנייה, למרות שהוא מודע לגל השני שעלול להיות חמור יותר ממה שחווינו עד כה. "אנחנו בדרך למיתון החמור והעמוק ביותר שידענו וחווינו. הרבעון השני שהחל, יהיה כנראה הגרוע ביותר שראינו בחיינו, יש לזה אימפקט שלילי מאוד חזק על הכלכלה", הוא אומר בשיחה מלונדון. 

"בזמן הקרוב אנחנו נמצאים במצב אקסטרים. זה אומר שההתאוששות תהיה שונה ובד"כ ההתאוששות לוקחת זמן, הפעם ההתאוששות לדעתי תהיה מהירה, כי לא יצטרכו תיקונים כלכליים שיתרחשו אחרי זה".

אבל ההתאוששות בטווח הארוך עלולה להיות קשה יותר

"לא הייתי עד כדי כך פסימיסטי. אם מדברים על צמיחה, אני מאמין שהיא תהיה בצורת V. השאלה היא מה יהיה בתמ"ג, וכאן נראה צניחה עצומה. נראה את התמ"ג בארה"ב ובאירופה יורד בין 7% ל-9%. זה המון. יקח שני רבעונים לצאת מזה ויקח לנו ארבעה רבעונים להתאושש לגמרי. 

במקרה הזה, נראה לי שנסכים שלא להסכים. על פניו, עם מחירי הנפט הקורסים והשוק שיעברו שווקים מתפתחים רבים - ייאלצו ממשלות רבות לבצע לא מעט תיקונים לנזקים ארוכי טווח שיגרמו הן בשל ירידה בדרישה, הן בשל קשיי התאוששות בעולם עם סחר בינ"ל קטן ועוד לא מעט בעיות שעלולות לצוץ כמו קריסות של מטבעות בשווקים מתפתחים. 

מה הכי מעודד אותך?

"אחד הדברים המעודדים זו התגובות של הממשלות והבנקים המרכזיים, שמנסים לגשר על המשבר. זה שהממשלות משתתפות במשכורת מאוד עוזר, קודם כל לשמור על העסקים באוויר וזה משאיר את העובדים בעבודה. 

"הבעיה בכלכלה והצמיחה היא שברגע שעובד מאבד את עבודתו, לוקח לו הרבה זמן למצוא עבודה - זה נכון גם לבעל העסק. כרגע מנסים למנוע את "המשבר בזוגיות". אנחנו יודעים שהממשלות הכריזו על תוכניות עצומות כדי למנוע את תהליך אבטלה המונית, זה מעודד, אבל אנחנו לא יודעים איך זה יצא לפועל. 

האם כבר אפשר לכמת את הסיכון ולבנות על פיו אסטרטגיית כניסה לשוק?

"שאלה מצוינת. לשווקים כרגע קשה להכניס את פקטור הסיכון. כי גם ככה מספיק קשה לדעת מה הכלכלנים רוצים כשהם מתווכחים בינם לבין עצמם, אבל עכשיו, כשהכלכלנים עושים תחזית על פי תחזית של מומחי בריאות, אתה יודע שאנחנו חיים בתקופה מוזרה ומאתגרת. הסכנה העיקרית כרגע היא שאנחנו עלולים למצוא את עצמנו בהסגר שוב בסתיו וזה יהיה מסוכן מאוד". 

אירופה חלשה בשנים האחרונות - למה?

"ישנם כמה דרכים להסתכל על זה. אחת הסיבות שאירופה הייתה במקום לא טוב, כי המודל האירופי של העשור האחרון היה של דרישה נמוכה וללא צמיחה אמיתית בשל שמרנות פיננסית שהובלה על ידי גרמניה. בשל כך, הצמיחה של אירופה נהייתה תלויה מאוד בייצוא. אחת ההשפעות החמורות שהביאה את אירופה למצב הזה הייתה מלחמת הסחר, שפגעה ביכולות היצוא. 

"באותה התקופה, קובעי המדיניות באירופה לא נתנו מספיק תמריצים לשוק, למרות שהייתה לו יכולת לצמוח די מהר. בגלל מדיניות הצנע, אירופה עברה די מהר מצמצום פיסקלי להרחבה כמעט ללא הגבלה. השלטונות בגרמניה אומרים לתושבים שלהם ולעסקים שהכסף אינו מהווה בעיה במשבר הזה. כששמעתי את שר האוצר הגרמני אומר שכסף אינו מהווה בעיה הייתי בשוק - זה כאילו אנחנו ביקום מקביל". 

מה זה אומר?

"אני מאמין שאירופה תראה שהשימוש בכסף ציבורי בצורה טובה, גם כדי לשפר מערכות בריאות אבל גם להתאושש מהשוק הכלכלי. יש כמה מהלכים שהמחוקקים האירופאים צריכים להמשיך. אחת זה לתמוך בתשתיות האירופאיות שלא נמצאות במצב מי יודע מה. 

"הצמיחה בכלכלה האירופית תהיה טובה לכולם וגם לעולם. כי ממצב של כמעט טפילי על כלכלת העולם, אירופה יכולה להביא לשינוי. הסכנה היא שאירופה תחזור לסורה של שמרנות כלכלית, ואם זה המקרה ואירופה תאט את כלכלתה שוב, זה יהפוך את התוצאה עבור הכלכלה האירופית ללא טובה בטווח הארוך". 

למה זה קורה?

"אחת מהבעיות המרכזיות של גוש האירו זה שיש בנק מרכזי לאירופה אבל אין משרד אוצר אירופי. המשבר הזה חייב לייצר שינוי פוליטי וארכיטקטוני, כדי לייצר רפורמה שתהפוך אותה דומה יותר לארה"ב מבחינת המבנה. האיחוד הוא כאילו סופר פאוור. אבל בגלל המבנה הלקוי שלו, הוא לא מסוגל להביא את כל כובד משקלו לזירה הגלובלית". 

אילו סקטורים יעידו שאנחנו חוזרים לתלם?

"הסקטור התעשייתי יהיה אינדיקטור מצוין. הם יחזרו יחסית מהר לפעילות כלכלית, הרבה יותר מבתי קפה או קולנוע. הסקטור היצרני יתאושש הכי מהיר. גם מדדי ה-PMI יהיו אינדיקטורים מצוינים".

מה אתה צופה לשווקים הגלובליים בטווח הארוך?

"נמשיך בטרנד של ירידה מגלובליזציה. למדנו כמה דברים במשבר. כמו למשל שהממשלות מאוד חזקות אם הן רוצות. הממשלות גורמות לנו להישאר בבית. הכוח שלהן הוא גדול ממה שידענו. נקווה שהם יפנימו.

"דבר נוסף הוא הלקח ממלחמת הסחר. נניח התלות של המערב בסין לקבלת תרופות. עכשיו נשאלת השאלה, מה אם בעתיד נהיה במלחמה איתם? זה מחייב שינויים. לדעתי יהיה טרנד של החזרת הייצור המקומי והאזורי. 

"הטרנד של גלובליזציה שהיה לנו במשך 20 שנה, אפשר לשווקים להרוויח. עכשיו נראה את העלויות חוזרות לתעשייה. מישהו יצטרך לשלם על זה וכנראה נהיה עדים לעליות במחירים. זה יכול להוביל לשינוי ולנפילה בכלכלה וזה גם יהיה מעניין לראות את זה". 

זה יכול לסייע למדינות לצאת מהמשבר

"נכון. נראה חזרה לתיעוש מקומי. זה אומר שיהיו יותר עלויות ליצרנים. נעבור למערך של ייצור אזורי עם יותר מפעלים קטנים ופחות מפעלים גדולים". 

סקטור הספנות עלול לחטוף מכה לטווח הארוך בגלל זה?