הנחושת ירדה ב-30% בחודשיים - זה צריך להדאיג אתכם...
כמו הזהב, לנחושת יש משמעות סימבולית רק בשל כמות הזמן שהסחורה הזו קיימת בשווקים. הממצאים הראשונים של השימוש במתכת מראים שבני אדם החלו להשתמש בה כבר לפני 5,000 שנה. כלומר הרבה לפני שהייתה את המערכת הכלכלית המודרנית, נחושת כבר הייתה סחורה אמיתית ותעשייה משגשגת, אפילו כאן בישראל - עיינו ערך פארק תמנע.
אז לא פלא שגם הזהב וגם הנחושת הם שני ברומטרים לכלכלה העולמית. הערך שלהן היה אמיתי עוד לפני שמישהו בכלל חשב על המילה בורסה. עכשיו, בשל השפעות הקורונה על הכלכלה עולמית בכלל וכלכלת המערב בפרט, מחירי הנחושת, הנסחרים בבורסת המתכות של לונדון (סימול: LME) מחירי הנחושת מתרסקים ומגיעים לנמוך של יותר מ-4 שנים.
נחושת נמדדת במחיר של טון מטרי (ט"מ) והיא נסחרת בחוזים עתידיים ל-3 חודשים קדימה. באמצע ינואר עמד מחיר הסחורה על 6,340 דולר לט"מ. היום, הסחורה נעה סביב 4,548 דולר לט"מ. בנמוך היומי היא גירדה את ה-4,370 דולר.
למה הנחושת ברומטר?
בשל ריבוי השימושים בה וחשיבותה לכלכלה העולמית, "השם" שיצא לנחושת כברומטר, אומר שהיא זוכה למעקב צמוד של כלכלני המאקרו והסחורות, האנליסטים ויתר הגורמים העוקבים אחרי הטרנדים של השווקים הגלובליים. בניגוד למניות או לאג"ח, שהשווי שלהם משתנה על פי תפיסות של חברה או סקטור, את הסחורות ניתן לכמת. באמת, בידיים שלנו. למלא בהן מכולות, ספינות, מטוסים ומשאיות.
- תדיראן השקיעה 60 מיליון שקל בטכנולוגיית טיהור אוויר מזגנים עיליים
- ג'נרל מוטורס: ירידה של 35% בהכנסות הרבעון בסין אבל לא הכל שחור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הצריכה העולמית בכל שלב מעידה על דרישה, דרישה שגדלה, מייצרת יותר פעילות. יותר פעילות אומר שהשווקים חוזרים לאיתנותם. בינתיים, בשל המלחמה של המערב בנגיף וסגירות שערים היסטוריות בין מדינות, שמורידה את הפעילות הגלובלית בעשרות אחוזים, הנתונים מראים שאנחנו בכיוון ההפוך.
כיום, הנחושת חשובה למגזר הטכנולוגיה, הרכב והתשתיות. בדרך כלל במיתון, סקטור הבנייה נעצר וכך הדרישה לנחושת יורדת משמעותית ואיתה גם המחיר של הסחורה. אנשים גם צורכים פחות מכשירי חשמל ורכבים, מה שיכול להפעיל עוד לחץ על הסחורה.
מדד הנחושת/זהב ואיך הוא קשור לאג"ח ממשלתי אמריקאי
מדד הנחושת/זהב, בעצם מודד ומשווה בין מחיר אונקיה של שתי המתכות, מאחר וכורים את הזהב והנחושת בצורה דומה ולשתיהן עלויות ייצור דומות. באופן מעניין מאוד, חוקר הסחורות של סיטיבנק, מקס לייטן אומר ל-CNBC, שבזמנים של רווחה כלכלית מרוויחים על הנחושת ובזמנים שמד הפחד גבוה, כמו התאוששות ממיתון, מרוויחים על הזהב.
- ג’יי.פי מורגן: בועת ה-AI היא סיכון גדול יותר לשווקים מהמתיחות הגיאופוליטית
- לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום
"מה שיש הוא פקטור של צמיחה במרווח הנחושת, נגד פחד במרווחי הזהב. אז עושים ביניהם יחס (Ratio), זה בצורה בסיסית אומר שהיחס יורד בשל צמיחה נמוכה ומד פחד גבוה ועולה כשיש שגשוג", אומר לייטן.
בשל יחס השוק לאג"ח של ממשלת ארצות הברית כאל השקעת מפלט, כמו הזהב והדולר למשל, יש יחס היסטורי בין מדד הנחושת לאג"ח של משרד האוצר האמריקאי ולכן גם יש את מדד נחושת/אג"ח. "העובדה שהתשואות על האג"ח ירדו יותר מיחס נחושת/אג"ח, מרמז שפקטור הפחד בשוק הפחד הוא גדול יותר מבשווקי הנחושת והזהב", הוסיף.
נחושת ומלחמת המחירים בנפט
הנחושת קשורה גם לנפט בשל העלייה בצריכה בזמנים של שגשוג כלכלי. בנוסף, מחיר הנפט משפיע על המרווחים לכל אורך הליך הפקת הנחושת. העובדה שהנפט צנח הרבה יותר ממחיר הנחושת, מעיד שעלות ההפקה תרד והמחיר של הנחושת ימשיך לרדת.
"לאורך זמן, עלות הייצור למפיקי הנחושת תרד בשל מחירי הנפט, זה ילחץ את מחיר הנחושת לרדת", אומר לייטן. "אם מרווח העלויות הייצור נופל, המרווח של היצרן גדל על מחיר נחושת שטוח ואין סיבה אמיתית שהיצרנים יקבלו מרווח חזק יותר, זה יחייב אותם בסוף להוריד את מחירי הנחושת".
- 2.יובל הממוקד 23/03/2020 21:04הגב לתגובה זוזה הכל. נראה לי קצת מוקדם לשחרר כותרות מפוצצות בעניין
- 1.מתכת הכסף ירד 35% בשבוע סין משחררת סחורה בזול כנראה (ל"ת)זהב לאן? 19/03/2020 14:11הגב לתגובה זו
הואנג וליפ בו טאןאנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית
ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.
אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים
מניית אינטל מזנקת 33% לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20%
במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.
מהות העסקה
אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.
- ההשקעה המוצלחת של טראמפ: 5 מיליארד דולר בפחות מחודש
- אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.
צילום: Brett Sayles, Pexelsלא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט
כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה
בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט".
סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.
קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית.
- נוקיה מקימה מחלקת בינה מלאכותית ומגייסת מאינטל
- וישראל מובילה עולמית בשימוש ב-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.
