כריסטין לגארד
צילום: gettyimages

ה-ECB הכריז על תוכנית רכישות בהיקף של 750 מיליארד אירו

לאחר שהיה נדמה ביום המסחר האחרון כי משבר החובות באירופה מתחיל להתעורר, עם זינוק בתשואות של יוון ואיטליה, הבנק המרכזי מגיב במהירות עם תוכנית רכישות ענקית עד לסוף 2020. האם זה מה שיעצור את המפולת בשווקים?
עמית נעם טל | (6)

הבליץ' של הבנקים המרכזיים נמשך והפעם הבנק המרכזי באירופה (ECB) מפתיע את השווקים ומודיע על השקת תוכנית רכישות זמנית בהיקף של 750 מיליארד אירו. התוכנית מגיעה לאחר שביום המסחר האחרון נראה היה כי משבר החובות באירופה מתחיל להתעורר (לכתבה המלאה). 

התוכנית החדשה, Pandemic Emergency Purchase Programme או בקיצור PEPP צפויה להימשך עד לסוף 2020 והיא צפויה לכלול רכישות בשוקי האג"ח הממשלתיים ושוקי האג"ח הקונצרניים בדומה לתוכנית הרכישה האחרונות. 

תוכנית הנוכחית, ה-ECB צפוי לרכוש לראשונה גם אגרות חוב של יוון, שהחלו לזנק בימים האחרונים.בנוסף, התוכנית תכלול גם פיקדונות קצרי טווח של חברות (commercial paper), בדומה לתוכנית שהשיק הפד' מוקדם יותר השבוע. 

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    דירה=קורת גג 19/03/2020 17:49
    הגב לתגובה זו
    דירה=קורת גג=צורך בסיסי של האדם
  • 5.
    מנהל תיקים ותיק 19/03/2020 08:54
    הגב לתגובה זו
    130 מליארד דולר בקופה והוא נותן לעם ישראל במעמד הבינוני ומטה לפדות את חסכונותיו בנזיד עדשים לעשירים החדשים ונותן לספקולנטים של מטסעות להשתולל . בסיום הקדנציה יחזור ללמד בארה"ב ואנחנו נישאר פה עם כל ההרס .
  • 4.
    תחילת הסוף (ל"ת)
    רוני 19/03/2020 07:27
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    gnux 19/03/2020 07:22
    הגב לתגובה זו
    הבנק המרכזי ביפן. מגדיל את ההימור עוד ועוד. השיא של 1990 נראה רחוק מתמיד.
  • 2.
    דניאל 19/03/2020 06:50
    הגב לתגובה זו
    יפרצוף תחת , במקום לעזור לכלכלה , לחברות בקשיים, לעסקים קטנים ולמשקי בית , במקום לחלק מסכות ואלקוג'ל חינם, במקום להזרים כסף למעבדות שמחפשות טרופה, במקום לבצע סגר מלא ולהודיע שהפד והבנק האירופי המרכזי יממנו לפחות 70-75 אחוזים ממשכורות השוהים בבית הם מזרימים כסף לבורסות וממלאים את כיסי הספקולטים והמוסדיים (הבנקים) סוחרי הנגזרים שיום יום עושים מיליארדים. כולנו ראינו מה קורה היום בבורסות. יום עולים 7-10 אחוזים ויום מתרסקים 7-12 אחוזים, ממש בסירוגין , יום עולה ויום יורד, והספקולנטים יום קונים שורטים ויום קונים לונגים ומשלשלים מיליארדים לכיסיהם. במקום להזרים כסף לספקולנמטים צריך לתת לשווקים להתרסק ולהגיע לתחתית , וכשתהיה התייצבות בתחתית , כשהבורסות ילכו הצידה , יום עליה עד אחוז ויום ירידה עד אחוז , הכסף הרב שיצא והתיישב בפקדונות יחל להיכנס בחזרה והבורסות יטוסו מהר כמו שקורה בכל מפולת. הניסיון הפטאטי של הפד והבנקים המרכזיים לייצר תחתית מלאכותית לא יעבוד והיחידים שירוויחו מהזרמות הכסף יהיו הספקולנטים והמוסדיים כותבי הנגזרים שמנהלים את העליות והירידות המטורפות.
  • 1.
    כלכליסט 19/03/2020 06:47
    הגב לתגובה זו
    מעניין שמיטב המוחות הכלכלים טרם הפנימו כי כל המשבר הוא פסיכולוגי לגמרי , וכל יום וכל תכנית פומפוזיונית של מאות מילארדי דולרים מכניסים את המשקיעים לבור לחץ ופחד עמוק יותר, כל הכסף שנשפך בעולם פשוט מיותר -נקודה סימן קריאה!. צריך לומר לציבור בכל מדינה את האמת , כן יש מגפה, היא מעט יותר קטלנית ומדבקת משפעת רגילה, אך המוות ממנה נמוך בעשרות אחוזים מכל תאונות הדרכים /הסרטן/ובעצם כל מחלה באשר היא שלווה את האנושות שנים ... אם חשבו בהתחלה שההתאוששות תהיה מהירה כמו הנפילה, הממשלות והבנקים המרכזיים בעצמם גורמים מיום למיום למיתון עצום של טריוליוני דולרים שנשפכו על היסטריה מיותרת ומטופשת . ברגע אשר שתהיה וודאות יהיו עליות ... הכוונה לא לוודאות כלכלית בכלל זה כל העניין . הכוונה לוודאות רפואית ( בקיץ זה יעבור או יחלש / תמותה נמוכה בגורמי סיכון של הגיל השלישי ) עוצר שמוצר מחזירים את העולם עשרות שנים אחורה ...השוק רק חיכה לבועה שהיתה קיימת במשך עשור שתתפוצץ אז הנה נמצאה הסיבה המטופשת לפוצץ אותה , ולא אין שום קשר בין הקורונה לכך ... זה רק הטריגר . יקח שנים לתקן את הטעויות שמתרחשות מדי יום ביומו ... מיותר
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

ביטקוין ירידות
צילום: רוי שיינמן

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו

המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר

אדיר בן עמי |

ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc 1.99%  , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.


הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.


נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ. 


 כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר

מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.


מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.