גם אם כל מי שאומר שהתגובה לנגיף הקורונה מוגזמת צודק, כנראה שעצם האמירה רק מגבירה את עוצמת התגובה הנגדית. כמו במריבה בין בני זוג. כשמישהו אומר לצד השני להירגע, לרוב זה רק יותר מוציא מהכלים ומחריף את התגובה.

אז כשאומרים לכולם להירגע, כולם נהיים היסטריים. למה? כי כשהכול בסדר, אף אחד לא צריך לומר שהכול בסדר, פשוט יודעים. יש דאגות, ברמה האישית והלאומית, אבל הכל בסדר במאזן הכללי. רק כשמשהו לא בסדר, באים ומנסים להרגיע אותנו.

בניגוד למשברים אחרים המשפיעים על הכלכלה, הקורונה הוא עניין עמוק יותר. מפחיד יותר. נוגע בעצבים החשופים של כל מה שחי - המוות. זה גם מסביר את הנהירה לרשתות המזון ואת הפדיונות ההמוניים בבורסה. הפחד שולט. 

כי היום, זה לא משנה אם אתה יהודי, מוסלמי, נוצרי, פלסטיני, ישראלי, מצרי וכן הלאה וכן הלאה. כולם חשופים. לאנושות קם יריב משותף. יריב שלא מבדיל בין דם לדם, בין צבע עור או מוצא גיאוגרפי. יש נגיף שמאיים על כולם. 

• תדיראן השקיעה 60 מיליון שקל בטכנולוגיית טיהור אוויר מזגנים עיליים
• ג'נרל מוטורס: ירידה של 35% בהכנסות הרבעון בסין אבל לא הכל שחור
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אולי לא בצורה שווה על כל הגילאים, אבל לקריסת מערכת הבריאות תהיה השפעה על כולנו. הנגיף גם יכול להיעלם ולחזור. אבל ההשפעות שלו כבר אמיתיות מאוד. מי שלא חושב ככה, שילך לשאול את דוד פתאל או את יצחק תשובה מה שלומם בימים דוביים אלה. 

החלשים נופלים קודם

אחרי ששאלנו את תשובה ופתאל, נעבור לשכנינו. מבטיח לכם ששם רע. אולי מאוד. יש חשש שמצרים כבר בדרך למיתון. בפעם האחרונה שהיה שם בלגן קיבלנו את האחים המוסלמים. לבנון מזמן פושטת רגל, שמתחננת לקרן המטבע העולמית להלוואה. 

גם איראן נפגעה קשה מהנגיף. גנרל בכיר במשמרות המהפכה מת שם השבוע. הפרלמנט הושבת ואת הקברים ההמוניים רואים מהחלל. מלחמת המחירים מחלישה את סעודיה, שהתחזיות להמשך התכווצות סקטור הנפט, הכריח אותה לבצע הנפקה לארמקו, כדי להזרים כספים לקופה המתדלדלת של מנהיגת קרטל אופ"ק. 

• רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?
• מה 68% אומר על צעירי ישראל?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים -...

אנחנו כרגע בעין סערה. אנחנו לא יודעים לאן היא מובילה אותנו. מה שבטוח הוא דבר אחד - הסערה שרירה וקיימת. המדינות החלשות, כטבעם של החלשים, תפגענה קודם. יש סבירות גבוהה שהאפקטים של המשבר, או לפחות חלקן, יובילו לחוסר שקט אזרחי במדינות או אפילו יובילו לפרוץ סכסוכים בין מדינות. אי אפשר לדעת באמת. ההסתברות פשוט גדלה. וזה, איך אומרים, לא טוב ליהודים, לפחות כמו מצב המשק.

מלחמה רגילה או מלחמת עולם?

ואם נרחיב את היריעה למעגל שני ושלישי, גם אסיה, סין, אפריקה, אירופה, ארצות הברית ודרום אמריקה נפגעו. כולם בבעיה. בראיון כאן פרופ' רפי אלדור אמר שאנחנו לא יודעים לכמת את הסכנה, על בסיס מודל השוואה למלחמה - כלומר האם זו מלחמה קצרת מועד או ארוכת טווח. 

אולי צריך להסתכל על זה בממדים אחרים. אולי אלדור והכלכלנים האחרים טועים. אולי זו לא מלחמה רגילה. כי מאז 1945, לא היו כל כך הרבה מדינות במשבר כמו היום. אולי זו מלחמת עולם - שעדיין לא ברור אם היא קצרת מועד, או בעלת משך בינוני עד ארוך. 

על פניו זה גם הגיוני. הרי בסוף, השוק הגלובלי חטף מכה הגונה, עכשיו כשאירופה וארצות הברית מתחילות לקבל את המהלומה. זה אומר שרמת הסכנה עולה. זה גם אומר שהמעטנו בה עד עכשיו. זה אגב, מצריך היערכות משקית מסוג אחר. 

המשבר הכלכלי הזה, שככל שיימשך, עתיד להילמד עוד שנים רבות באקדמיות במדעי המדינה, הבריאות והכלכלה, ויעסיק גם מדינות וחברות גלובליות. זה אחד מאותם אירועים שיהוו סמנים לאירועים עתידיים. לכשייגמר המשבר, יופקו ממנו לקחים חשובים בכל רמות הרגולציה, הסחר והיכולת של מערכות הבריאות להתמודד עם אירוע שכזה. 

אבל מה שבטוח זה שאירוע הקורונה הוא בסדר גודל של מלחמת עולם. כולם נפגעו. כבר למעלה מ-130 מדינות ליתר דיוק. גם אם תהיה מדינה שהנגיף לא ייכנס בשעריה, האם זה לא אומר שההאטה הכלל עולמית הזו לא תפגע בה? אין ואקום בכלכלה העולמית - וכל מדינה ומדינה נכנסת למלחמה שלה.