איטליה פצצה
צילום: iStock

הקורונה היא לא סתם מלחמה - היא מלחמת עולם

העולם לא חווה משבר כל כך מקיף וחריף מאז מלחמת העולם השנייה; בזמן שהכלכלנים מנסים לתמחר את הסיכון, יש סיכוי שהוא מתומחר לא נכון - אז...אל תרגעו, למרות שהכל יהיה בסדר 
ארז ליבנה | (5)

גם אם כל מי שאומר שהתגובה לנגיף הקורונה מוגזמת צודק, כנראה שעצם האמירה רק מגבירה את עוצמת התגובה הנגדית. כמו במריבה בין בני זוג. כשמישהו אומר לצד השני להירגע, לרוב זה רק יותר מוציא מהכלים ומחריף את התגובה.

אז כשאומרים לכולם להירגע, כולם נהיים היסטריים. למה? כי כשהכול בסדר, אף אחד לא צריך לומר שהכול בסדר, פשוט יודעים. יש דאגות, ברמה האישית והלאומית, אבל הכל בסדר במאזן הכללי. רק כשמשהו לא בסדר, באים ומנסים להרגיע אותנו.

בניגוד למשברים אחרים המשפיעים על הכלכלה, הקורונה הוא עניין עמוק יותר. מפחיד יותר. נוגע בעצבים החשופים של כל מה שחי - המוות. זה גם מסביר את הנהירה לרשתות המזון ואת הפדיונות ההמוניים בבורסה. הפחד שולט. 

כי היום, זה לא משנה אם אתה יהודי, מוסלמי, נוצרי, פלסטיני, ישראלי, מצרי וכן הלאה וכן הלאה. כולם חשופים. לאנושות קם יריב משותף. יריב שלא מבדיל בין דם לדם, בין צבע עור או מוצא גיאוגרפי. יש נגיף שמאיים על כולם. 

אולי לא בצורה שווה על כל הגילאים, אבל לקריסת מערכת הבריאות תהיה השפעה על כולנו. הנגיף גם יכול להיעלם ולחזור. אבל ההשפעות שלו כבר אמיתיות מאוד. מי שלא חושב ככה, שילך לשאול את דוד פתאל או את יצחק תשובה מה שלומם בימים דוביים אלה. 

החלשים נופלים קודם

אחרי ששאלנו את תשובה ופתאל, נעבור לשכנינו. מבטיח לכם ששם רע. אולי מאוד. יש חשש שמצרים כבר בדרך למיתון. בפעם האחרונה שהיה שם בלגן קיבלנו את האחים המוסלמים. לבנון מזמן פושטת רגל, שמתחננת לקרן המטבע העולמית להלוואה. 

גם איראן נפגעה קשה מהנגיף. גנרל בכיר במשמרות המהפכה מת שם השבוע. הפרלמנט הושבת ואת הקברים ההמוניים רואים מהחלל. מלחמת המחירים מחלישה את סעודיה, שהתחזיות להמשך התכווצות סקטור הנפט, הכריח אותה לבצע הנפקה לארמקו, כדי להזרים כספים לקופה המתדלדלת של מנהיגת קרטל אופ"ק. 

קיראו עוד ב"בארץ"

אנחנו כרגע בעין סערה. אנחנו לא יודעים לאן היא מובילה אותנו. מה שבטוח הוא דבר אחד - הסערה שרירה וקיימת. המדינות החלשות, כטבעם של החלשים, תפגענה קודם. יש סבירות גבוהה שהאפקטים של המשבר, או לפחות חלקן, יובילו לחוסר שקט אזרחי במדינות או אפילו יובילו לפרוץ סכסוכים בין מדינות. אי אפשר לדעת באמת. ההסתברות פשוט גדלה. וזה, איך אומרים, לא טוב ליהודים, לפחות כמו מצב המשק.

מלחמה רגילה או מלחמת עולם?

ואם נרחיב את היריעה למעגל שני ושלישי, גם אסיה, סין, אפריקה, אירופה, ארצות הברית ודרום אמריקה נפגעו. כולם בבעיה. בראיון כאן פרופ' רפי אלדור אמר שאנחנו לא יודעים לכמת את הסכנה, על בסיס מודל השוואה למלחמה - כלומר האם זו מלחמה קצרת מועד או ארוכת טווח. 

אולי צריך להסתכל על זה בממדים אחרים. אולי אלדור והכלכלנים האחרים טועים. אולי זו לא מלחמה רגילה. כי מאז 1945, לא היו כל כך הרבה מדינות במשבר כמו היום. אולי זו מלחמת עולם - שעדיין לא ברור אם היא קצרת מועד, או בעלת משך בינוני עד ארוך. 

על פניו זה גם הגיוני. הרי בסוף, השוק הגלובלי חטף מכה הגונה, עכשיו כשאירופה וארצות הברית מתחילות לקבל את המהלומה. זה אומר שרמת הסכנה עולה. זה גם אומר שהמעטנו בה עד עכשיו. זה אגב, מצריך היערכות משקית מסוג אחר. 

המשבר הכלכלי הזה, שככל שיימשך, עתיד להילמד עוד שנים רבות באקדמיות במדעי המדינה, הבריאות והכלכלה, ויעסיק גם מדינות וחברות גלובליות. זה אחד מאותם אירועים שיהוו סמנים לאירועים עתידיים. לכשייגמר המשבר, יופקו ממנו לקחים חשובים בכל רמות הרגולציה, הסחר והיכולת של מערכות הבריאות להתמודד עם אירוע שכזה. 

אבל מה שבטוח זה שאירוע הקורונה הוא בסדר גודל של מלחמת עולם. כולם נפגעו. כבר למעלה מ-130 מדינות ליתר דיוק. גם אם תהיה מדינה שהנגיף לא ייכנס בשעריה, האם זה לא אומר שההאטה הכלל עולמית הזו לא תפגע בה? אין ואקום בכלכלה העולמית - וכל מדינה ומדינה נכנסת למלחמה שלה. 

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    עמי 19/03/2020 06:20
    הגב לתגובה זו
    תייכף נתעורר לאמת חבל שלא בחרנו בציר הרחמים
  • 4.
    מרק 18/03/2020 13:44
    הגב לתגובה זו
    התגובה להיסטריה עשתה נזק כלכלי עצום שיקח זמן לתקן. הרבה זמן. השווקים הפיננסים מנופחים ומצאו סיבה לרוקן אויר . לא גרדנו את התחתית, אבל כבר עשור אנחנו גורפים הרבה כסף, אז יש מספיק שומן
  • 3.
    עומר 18/03/2020 13:29
    הגב לתגובה זו
    במקרה הגרוע ימותו 3% מאוכלוסיית העולם. דילול אוכלוסין הוא דווקא דבר חיובי. האנושות לא תעלם. העולם ייצא מחוזק מתמיד והכלכחה תמשיך במלוא עצמתה
  • 2.
    ירון 18/03/2020 12:45
    הגב לתגובה זו
    התחלת לדבר על מלחמת עולם (סך הכול שפעת קלה) אז זה בדיוק הזמן להתחיל לקנות מניות
  • 1.
    דניאל 18/03/2020 12:38
    הגב לתגובה זו
    במלחמת העולם השניה מתו עשרות מיליוני אנשים!!! כמה שנים לפני מתו עשרות מיליונים מהשפעת הספרדית ועוד כמה שנים לפניעשרות מיליונים ממלחמת העולם הראשונה איפה הקורונה ואיפה זה? מתו עד כה בעולם פחות אנשים ממה שמתים בשנה מתאונות דרכים בישראל מתים בשנה כ 300 בתאונות עד כה מתו 0 מקורונה צריך להזהר אבל מספיק להכניס אנשים להסטריה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).