הבורסה קורסת - מה לעשות עם הכסף?
הבורסה בתל אביב נופלת, בהמשך לצניחות בכל העולם הפעם האחרונה שהן ירדו בחדות כזאת היתה ב-2008. האם אנחנו בדרך למפולת ענקית ולמשבר כלכלי חריף? ייתכן שכן. הקורונה היא אי וודאות שהשווקים הפיננסים לא יודעים לטפל בה, לא יודעים לכמת אותה.
אז מה עושים?
>>>הציבור מפסיד המון כסף, אבל ממש עכשיו נולדים המיליונרים החדשים
>>>בסיומו של מחזור הירידות, נהיה במקום טוב יותר מאשר בתחילת המשבר
- הסכנה הגדולה - משבר נזילות, האם השווקים קרובים לשם?
- החוזים עברו מירידות של כ-2% לעליות קלות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
>>>כשתגובת השווקים כל כך אלימה, התגובה למעלה תהיה קיצונית
אף אחד לא נביא, אף אחד לא יודע מה נכון לעשות. במצב כזה גם אין מומחים. זה כאוס מוחלט. הדבר היחיד שיש לנו לעשות זה להסתמך על ההיסטוריה. ההיסטוריה מלמדת כמה דברים:
מניות הן השקעה טובה לטווח ארוך. מה זה השקעה טובה? הן מספקות תשואה עודפת על פני ההשקעות הסולדיות. זה לא תמיד נכון – יש מקומות, למשל יפן, שאצלה זה לא עובד.
- אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
- אהרון פרנקל מגדיל שוב את אחזקתו בתמר פטרוליום – נותר ללא מתחרים בקרב על השליטה אחרי שרק אתמול ר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את...
אי אפשר לתזמן את השוק. אתם לא באמת יודעים אם הוא ימשיך לרדת או יחזור לעליות. ולכן – אם המניות מספקות תשואה עודפת ולא ניתן לתזמן, אז משקיעים לטווח ארוך לכאורה לא אמורים להתרגש. כן, קל להגיד קשה לבצע. אבל הרבה טוענים עכשיו שבסוף הסייקל האיום הזה, השווקים יהיו במקום טוב יותר.
הכי חשוב – תבינו עד כמה אתם מסוגלים להפסיד. אם אתם לא מסוגלים ואם אתם משקיעים לטווח קצר, מלכתחילה לא הייתם צריכים להיות במניות. אז עשו חושבים מחדש.
בלי קשר לקורונה – כלל הברזל בשווקים הוא התנהגות מחזורית – אי אפשר רק לעלות. השווקים זינקו במשך עשור, והגיע זמן לתיקון. השווקים, חייבים לומר זאת – הגיעו במקומות מסויים לניפוח. שהם שם, מחפשים תירוצים לירידות. קורונה היא אולי...תירוץ. הקורונה יוצרת משבר, כולנו תקווה שיעבור במהרה, ויש סיכויים לכך – גופי המחקר מפתחים חיסונים ותרופות; הקיץ אמור להפחית את קצב ההדבקה. אז נכון – הלחץ מהקורונה הוא הבעיה הגדולה והלחץ בפני עצמו מחולל משבר כלכלי. אבל הקורונה לא לבד.
המערכת הכלכלית לא עובדת נכון כבר כמה שנים – הממשל האמריקי מזרים טריליונים לשוק האג"ח והמניות רק כדי להחזיק אותם גבוה. הריבית אפסית כבר עשור – דבר שמנוגד לחוקי הכלכלהנ שלמדנו באוניברסיטה. ככה אי אפשר לנהל כלכלה לאוןרך זמן. אז אולי הקורונה היא רק הטריגר שהזכיר לשווקים שהם בעצם...מנופחים. ובכל זאת – לא משנה (כמעט) באיזה נקודת זמן נכנסת לשוק, לאורך 10 שנים ומעלה הרווחתם. כלומר, גם אם נקודת הכניסה היא לכאורה במחיר גבוה, בעתיד יסתבר שהיא נקודת כניסה נוחה.כל זה בהנחה שההיסטוריה תחזור על עצמה – ככה זה היה תמיד.
- 6.אליעזר 11/03/2020 11:11הגב לתגובה זואיש לא יודע ומצד שני בתי ההשקעות לא מעוניינים בבריחה החוצה, ממה יחיו? אין מנוס אלא לשבת על הגדר. ההגיון אומר שהקורונה עשתה נזק, אין תקציב חברות יקלעו לקשיים תזרימיים, יהיו פיטורין,ענף התיירות יקרוס ויגרור אחריו הרבה הרבה נגזרות, אז על סמך מה מניחים שהשוק יתאושש. ריבית נמוכה לא מהווה ערובה לשוק הון. ואם הפרטיים ימשכו חסכונות ויפרעו אגחים בסיטונות מה יקרה לריבית?
- 5.כתבה חסרת תוכן וטעם. סתם מלל (ל"ת)איל 10/03/2020 18:30הגב לתגובה זו
- 4.עדי 10/03/2020 02:15הגב לתגובה זול 1 אבל מה שהם טוענים שהבורסה מתקנת את עצמה השאלה כמה קור קוח וסובלני אתה ועד כמה ההשקע שלך לטווח ארוך
- 3.כיל נמוכה היום מלפני 13 שנים היתה יותר (ל"ת)אליהו 10/03/2020 00:33הגב לתגובה זו
- 2.מנהל השקעות 09/03/2020 19:01הגב לתגובה זוהסיבה - בנקים ומוסדות ציבוריים משתמשים בזה כעוגן. הם ייקנו אגח גם את התשואה שלילית במקצת. למה? כי הם מחויבים לבטחונות איכותיים ע"פ חוק. וזה הכי איכותי שיש.
- 1.פיני 09/03/2020 17:28הגב לתגובה זובגדול והמליץ לי לפני שבוע לא לצאת מהשוק,מסקנה אין לו מושג מהחיים שלו ,הייתי יוצא ונכנס במינוס 20 ויותר ,כעת הפסד של שלוש שנים אם הייתי מוכר בתחילת המשבר רווח נקי ,אין שום " יועץ " שמבין משהו יותר מכל אדם ברחוב
- זה אתה טעית שהקשבת לאנשים שמדברים מפוזיציה (ל"ת)חיים מדמי ניהול 09/03/2020 19:02הגב לתגובה זו

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
קרן מניקיי שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.
האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.
במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.
הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.
- בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים: בורסת ת"א מרחיבה את היצע מדדי המניות
- הבורסה פורחת, המחזורים מזנקים - האם ישראל בדרך להפוך לשוק יעד עולמי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?