רשות התחרות מציבה תנאים להשלמת מיזוג מזרחי-אגוד
בהמשך לפסק דינו של בית הדין לתחרות מיום 28.11.19, שהחזיר שני נושאים הנוגעים למיזוג שבין בנק מזרחי טפחות 0.1% לבנק אגוד לבחינתה ולהחלטתה של הממונה על התחרות, הטילה היום הממונה תנאים לאישור המיזוג בנושא מתן אשראי בענף היהלומים והלימות ההון.
על פי הודעת רשות התחרות, בית הדין בהחלטתו, אימץ את עמדת הרשות ביחס לחשש התחרותי בענף מתן האשראי לתחום היהלומים כתוצאה מעסקת המיזוג, שלפיה ייווצר כוח שוק חד-צדדי בידי הבנק הממוזג בשל נתח השוק המצרפי הגבוה של הבנקים המתמזגים, לאור מיעוט המתחרים שחלקם צמצמו את היקף פעילותם וכן לאור מאפייניו הייחודיים של הענף. לפיכך, החזיר בית הדין את הנושא לבחינתה ולהחלטתה של הממונה.
אחד הצדדים יחויב למכור את פעילות האשראי ליהלומים
בעקבות זאת הממונה הורתה על מכירת פעילות האשראי ליהלומים של אחד מהצדדים למיזוג לצד שלישי, שאינו פעיל היום בענף, שיאושר על ידי הממונה מראש. התנאי מחייב כי הצדדים לא יבצעו את המיזוג עד שמכירת פעילות האשראי ליהלומים תושלם ("Fix it first").
מנגנון מסוג זה, המחייב את קיום התנאי במלואו טרם ביצוע המיזוג, הונהג במספר אישורי מיזוג מותנים אשר ניתנו על ידי הממונה בשנים האחרונות. הניסיון המצטבר של הרשות מלמד כי שימוש במנגנון זה נדרש כדי להבטיח את קיום התנאי במקום בו מוטלת חובת מכירה על הצדדים למיזוג.
- הפיצוי ל-340 עובדי בנק אגוד שיפוטרו במיזוג עם מזרחי: מיליון שקל
- תיק היהלומים של אגוד הולך לפנינסולה; נסללה הדרך למיזוג עם מזרחי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רף הלימות ההון המחמיר יעלה ל-24%
תנאי נוסף עוסק בתיקון הוראת ניהול בנקאי תקין 201. לפי נוסחה של הוראה זו כיום, חלות דרישות הלימות הון מחמירות יותר עבור בנקים אשר סך נכסיהם המאזניים שווים או עולים על 20% מסך הנכסים המאזניים במערכת. בדיקת המיזוג העלתה כי לאחר ביצוע עסקת המיזוג יגיע הבנק הממוזג לנתח שוק הקרוב ל-20%. הדבר מעלה חשש כי דרישת הלימות ההון תהיה תמריץ שלילי עבור הבנק הממוזג לצמוח, וכי הוא יבכר הגדלת רווחים באמצעות העלאת מחירים.
בשל כך, התנתה הממונה את ביצוע המיזוג בתיקון הוראת ניהול בנקאי תקין 201 כך שרף ההלימות המחמיר יחול כלפי בנקים בעלי סך נכסים מאזניים הגבוה מ-24%, חלף רף ה-20% הקיים היום. המפקחת על הבנקים הביעה נכונותה לשינוי ההוראה.
תנאי המיזוג ונימוקים בנוגע לשאלה האם ניתן להפיג את החששות התחרותיים שהתעוררו משני הנושאים האמורים באמצעות תנאי מיזוג, מפורסמים באתר רשות התחרות.
לקריאה נוספת:
איתי בן זאב. קרדיט: Xאקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
קרן מניקיי שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.
האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.
במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.
הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.
- בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים: בורסת ת"א מרחיבה את היצע מדדי המניות
- הבורסה פורחת, המחזורים מזנקים - האם ישראל בדרך להפוך לשוק יעד עולמי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזמנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?
