ביל גייטס: "זה שיש לי 104 מיליארד דולר מעיד על הפערים בחברה"

האיש השני העשיר ביותר בעולם טוען כי הוא קיבל תגמול לא פרופורציונאלי על העבודה שעשה, בעוד שאחרים נאבקים להסתדר בחיים; הפתרון לדבריו - מיסוי על העשירים, כולל אותו
נועם בראל | (4)

ביל גייטס, האדם השני בעושרו בעולם, עם שווי נטו נוכחי של 108.8 מיליארד דולר, טוען כי עושרו הוא ההוכחה לכך שהכלכלה אינה הוגנת ולכך שקיימים פערים עצומים ולא מוצדקים בחברה בארה"ב.

"המרחק בין ההכנסות בחציון העליון לבין ההכנסות בחציון התחתון בארצות הברית גדול בהרבה מכפי שהיה לפני 50 שנה", אמר גייטס, כשהוא מתייחס לאי שוויון ההכנסה האמריקני, שנמצא ברמה הגבוהה ביותר מזה עשרות שנים, לפי מדד ג'יני של לשכת האוכלוסין בארה"ב.

לדבריו של גייטס, "אנשים בודדים נמצאים בסופו של דבר עם רוב ההכנסה  - אני אישית קיבלתי תגמול לא פרופורציונאלי על העבודה שעשיתי - בעוד שרבים אחרים שעובדים קשה מאוד, נאבקים להסתדר בחייהם".

כדי לפתור את הבעיה אמר גייטס כי על ממשלת ארה"ב להעלות מיסים על בעלי ההון. לדבריו, "אני בעד מערכת מיסוי שבה, אם יש לך יותר כסף, אתה משלם אחוז גבוה יותר של מיסים. אני חושב שעשירים צריכים לשלם יותר ממה שהם משלמים כרגע, וזה כולל את מלינדה ואותי".

עוד הוסיף גייטס כי צריך להיות מס רווח הון גבוה יותר, שישפיע באופן לא פרופורציונאלי על בעלי ההון. אף אחד מהעשירים בעולם לא עשה את הונם רק באמצעות עבודה כשכיר, ומסיבה זו גייטס סבור כי הממשלה "צריכה להעביר יותר מנטל המס להון" ולא לעבודה.

"אני לא רואה שום סיבה להעדיף עושר על פני עבודה כפי שאנחנו עושים כיום", אמר. זו "הראיה הברורה ביותר שהמערכת אינה הוגנת", לדבריו.

בהמשך דבריו אמר גייטס כי "מערכת שושלתית בה אתה יכול להעביר עושר עצום לילדיך אינה טובה לאף אחד; הדור הבא לא בסופו של דבר לא עם אותו תמריץ לעבוד קשה ולתרום לכלכלה".

גייטס ציין כי זו אחת הסיבות לכך שהוא הקים את קרן הצדקה The Giving Beledge עם וורן באפט (שאמר גם הוא כי העשירים צריכים לשלם מיסים גבוהים יותר). הקרן מזמינה מיליארדרים להתחייב למסור את מרבית כספם לצדקה. גייטס ובאפט שניהם התחייבו לעשות כך.

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    watership 05/01/2020 19:59
    הגב לתגובה זו
    ומהארגון הצדקה הוא מרוויח ללא ספק. שיחלק את כל כספו ויירד למעמד ביניים
  • אנונימי 07/01/2020 11:38
    הגב לתגובה זו
    הבן אדם עשה את כל הכסף שלו מעבודה קשה, תראו את הסרט עליו, הוא הפך את העולם למה שהוא היום מבחינה טכנולוגית , הוא תורם מליארדים לפיתוח מדינות עולם שלישי ולשיפור העולם מבחינה אקולוגית, בקיצור הוא עושה המון עם הכסף אבל את/ה חושבים שהוא צריך להפטר ממנו בשביל אנשים שמוכנים לקחת הלוואה כדי לקנות בגדי מותגים ואייפון איקס
  • 2.
    רות 05/01/2020 13:30
    הגב לתגובה זו
    במקום אצל פוליטיקאים (בלי קשר לנתניהו בבקשה)
  • 1.
    רון 05/01/2020 12:11
    הגב לתגובה זו
    העולם מאשר אצל כמה אנשים במעמד ביניים שיקנו בזה אייפון 11
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.