השור מוול סטריט
צילום: Istock

70 שנה: זה מה שקורה במדדי וול סטריט אחרי שנה של עליות חדות

זו הייתה שנה חזקה במיוחד לשווקי המניות, וכיאה לכך, היא גורמת למשקיעים לתהות האם אחרי העלייה תגיע הירידה; הסטטיסטיקה מעניינת
נועם בראל | (20)
נושאים בכתבה ארה"ב שוק ההון

זו הייתה שנה חזקה במיוחד לשווקי המניות, וכיאה לכך, היא גורמת למשקיעים לתהות האם העלייה העוצמתית הזו תתורגם דווקא לירידה בשנת 2020. אם מסתכלים על הסטטיסטיקה אודות 70 השנים האחרונות, סביר להניח שהשנה הבאה תניב עליות נאות, ואפילו חדות.

מניתוח נתוני השוק של מדד הדאו ג'ונס משנת 1950, עולה כי המדד נוטה לטפס ב-75% מהזמן, עם תשואה ממוצעת של כ-8.9% בשנה, כאשר הוא מסיים את השנה הקודמת עם תשואה של לפחות 20%. נכון להיום, הדאו ג'ונס עלה ב -22% בשנת 2019.

עבור המדדים S&P 500 והנאסד"ק, העלייה נוטה להיות אפילו גבוהה יותר. מדד ה-S&P 500 נוטה לרשום עלייה שנתית ממוצעת של כ-11.2% כאשר הוא מסיים את השנה הקודמת עם עלייה של לפחות 20% ונוטה לטפס ב-83% מהזמן. עד כה רשם המדד עלייה שנתית של 28.5%, כשנותרו פחות משבועיים בשנה הקלנדרית.

מדד הנאסד"ק מטפס בכ-14.2% בממוצע, ועולה כ-78% מהזמן, כאשר הוא רושם תשואה של לפחות 30% בשנה הקודמת. המדד עלה השנה עד כה ב-34.5%.

אז נכון, תוצאות העבר אינן בהכרח אינדיקציה לתשואות עתידיות, אולם הנתונים הסטטיסטיים האחרונים על ביצועי שוק המניות היו מדויקים למדי. הנתונים הקודמים מחודש אוקטובור הצביעו על כך שהדאו ג'ונס וה-S&P 500 ימשיכו לעלות לפחות עוד 5% בממוצע בחודשיים הקרובים. מדד ה-S&P 500 עלה ב-6.1% מסוף אוקטובר, הדאו טיפס בכ-5.2% והנאסד"ק זינק ב-7.63% באותה תקופה.

תגובות לכתבה(20):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 15.
    יקרקרק 24/12/2019 10:12
    הגב לתגובה זו
    הקביעות האלה שמבוססות על סטטיסטיקות מהעבר שקולות למצב שאתה מחשב כמה פעמים יצא אדום ברולטה בשעה האחרונה כדי לדעת אם להמר על השחור.
  • 14.
    והעדר תמיד אוכל אותה,זהירות מתבקשת בתקופה הקרובה (ל"ת)
    יואל 23/12/2019 14:15
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    חח 23/12/2019 12:13
    הגב לתגובה זו
    כשהפחד נגמר משחילים לטפשים
  • 12.
    מאוד מעניין . (ל"ת)
    אנונימי 23/12/2019 11:47
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    גורביץ לכנסת 23/12/2019 11:45
    הגב לתגובה זו
    חדי העין יוכלו לראות שהשיפוט של הירח מותאם לקורלציה של עקום התשואות.מי שיסתכל טוב טוב יראה שכל הכתבים בביזפורטל הם תת רמה.וחוץ מניצולים כלכלים הם עושים הכל
  • 10.
    נתי 23/12/2019 11:19
    הגב לתגובה זו
    כאשר מצפים בתיקשורת לעליות אז היו ירידות. כך היה ל היפך. תנהגו בזהירות
  • 9.
    משה 23/12/2019 10:52
    הגב לתגובה זו
    צריך להבין שכל עוד טראמפ בשלטון שוק המניות שם יהיה חיובי ואותו מצב פה אבל אם כחול לבן יעלו פה תהיה סימפוניה אחרת כי הגופים שהעלו השקיעו הון עתק לשם כך וירצו תמורה לכספם ולכן על המשקיעים להתכונן לזה והמבין יבין
  • עיניים פקוחות 23/12/2019 12:22
    הגב לתגובה זו
    ככל שכחול לבן יצליחו יותר כך הכלכלה תתפתח יותר. במקום שתקציבים יופנו אל סקטורים שתרומתם לכלכלה פחותה (חרדים והתנחלויות), ישאר כסף לבריאות, חינוך וכד'. במקום שהכסף יגיע לשוק דרך קצבאות, תמיכות ועבודות ציבוריות, הוא יגיע ויצמיח את העסקים והעובדים וזו הדרך הנכונה והיחידה לטווח ארוך לכלכלה בריאה ומתפתחת.
  • 8.
    אמיר 23/12/2019 10:40
    הגב לתגובה זו
    עד שיתפוצץ כמו תמיד
  • 7.
    יוס 23/12/2019 10:22
    הגב לתגובה זו
    מומלץ לעקוב/ הנני עובד בית ההשקעות
  • . 23/12/2019 10:57
    הגב לתגובה זו
    אני וכל הגדולים מוכנים עם זרנוקי מים אדירים לכבות את האש שכלל אינה קיימת ואם כן היא הולכת לחרוך תחתיות.
  • 6.
    2020- להשקיע בחברות שמיצרות וזלין עם ריח מתוק (ל"ת)
    מאיר 23/12/2019 09:33
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אסי 23/12/2019 09:24
    הגב לתגובה זו
    אז מה באמת קורה בשנים שאחרי שנים של עליות חדות בוול סטריט? לא מצאתי אות אחת בגוף הכתבה שעונה ולו ברמז על השאלה הזאת.
  • 4.
    מתווך 23/12/2019 09:21
    הגב לתגובה זו
    חברים, דירה זו השקעה בטוחה ללא סיכון. בד"כ הדירה עולה כמעט 10% בשנה.....200 אלף שח על דירת 2 מיליון בת"א !!!
  • שמואל 23/12/2019 12:45
    הגב לתגובה זו
    אני מוכן לרכוש דרכך 2 דירות היום אם אתה מתחייב ל- 10% תשואה ל- 10 השנים הבאות. מה שנקרא באנגלית Put your money where your mouth is
  • אבי 23/12/2019 12:02
    הגב לתגובה זו
    איפה דירה עולה . ב- 10% בשנה? תפסיק להאכיל לקרדות
  • 3.
    שימי 23/12/2019 08:47
    הגב לתגובה זו
    הגרעון בדרך ל 5% מכל התוצר.
  • 2.
    כל הסטטיטיקות האלה הם בולשיט אחד גדול (ל"ת)
    משקיע 23/12/2019 08:21
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    הכל תלוי בפד 23/12/2019 07:58
    הגב לתגובה זו
    ואם לא ....
  • המזרימים גוססים (ל"ת)
    היי 23/12/2019 10:59
    הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.