בישראל הנורמלית, שבה הייתה מכהנת כעת ממשלה נבחרת, תקציב המדינה לשנת 2020 היה מאושר לפני כחודש. המרוויחים והמפסידים מאופן חלוקת העוגה, היו כרגיל מקטרים על כך והשיירה הייתה עוברת, כבכל שנה.

אלא שישראל נתונה מזה זמן במשבר פוליטי ובהיעדר תקציב מאושר לשנת 2020 המתקרבת, צפויה ישראל, החל מעוד חודש להתנהל בהתאם לתקציב 2019, אשר יותאם למדד המחירים לצרכן. העוגה, בהתעלם מצרכי השנה הבאה עלינו לטובה, תחולק כפי שחולקה בשנה שעברה. משבר זה החל כבר לתת את אותותיו על הכלכלה הישראלית ובפרט על ענף ההיי-טק, עליו גאוותה של מדינת ישראל.

בתחילת נובמבר הודיעה רשות החדשנות למאות חברות היי-טק כי בשל עיכובים שונים בהעברת התקציבים לרשות ישנה פגיעה ביכולתה של הרשות לעמוד בהתחייבויותיה לחברות להעברת תשלומים שהובטחו להן. התקציב אשר עוכב עמד על כ-200 מיליון שקל, עד לאישור שהתקבל בוועדת הכספים של הכנסת לאשר העברה של כ-400 מיליון שקל לרשות החדשנות.

החברות כבר החלו לפטר עובדים

בטרם התקבל האישור הודיעו מספר חברות על פיטורים בשל אי קבלת התקציבים. כמו כן, התעוררו חששות בקרב יזמים מהסתמכות על תקציבי רשות החדשנות למימוש תכניותיהם העסקיות כמו גם מהתקשרות בהסכמים עם חממות טכנולוגיות והסתמכות על השקעותיהן, המבוססות בחלקן הגדול על מענקי רשות החדשנות.

• הלמ"ס: מספר השכירים בתחום ההיי-טק ממשיך לרדת
• איך למרות פיטורי הענק בהי-טק שוק העבודה ממשיך להיות כל כך חזק?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תקציב רשות החדשנות עומד על כ-1.6 מיליארד שקל ובהינתן הקיצוצים הנרחבים הצפויים בתקציב המדינה, צפוי להיות בין הסעיפים הראשונים שיקוצצו. קיצוצים אלו יאפשרו לבחון מחדש את הוצאותיה של מדינת ישראל, לרבות הוצאותיה באמצעות רשות החדשנות שמטרתה עידוד יזמות טכנולוגית ומיצובה של ישראל כמובילה עולמית בחדשנות וביזמות.

אמנם השבוע אושר תקציב חלקי המאפשר לסטארטאפים אלו מעט אוויר לנשימה אך זהו בגדר פלסטר בלבד לפצע מדמם שכן לפנינו עוד תקופה ארוכה בה צפויה מדינת ישראל להתנהל ללא תקציב מאושר ובחוסר ודאות. משבר כדוגמת המשבר שנפתר באופן זמני הבוקר צפוי לחזור על עצמו בטווח הקרוב. ברגע ההכרעה, קשה יהיה לתעדף את ההשקעה בחדשנות על פני מתן תקציבים הכרחיים למערכות החינוך, הבריאות והרווחה, הקורסות בעצמן.

השקעה שמחזירה את עצמה

עם זאת, יש לזכור כי ההשקעה בחדשנות היא השקעה שחוזרת, תרתי משמע. חברות אלו מספקות מקומות תעסוקה. עובדיהן, בני המעמד הביניים הם הנושאים העיקריים בנטל המס במדינה, הן משלמות מס חברות, ועסקאות חד פעמיות גדולות המבוצעות על ידן (מכירת מובילאיי, לדוגמה) הביאו לעדכון תחזיות הכנסות המדינה ממיסים בעבר. גם כספי המענקים חוזרים למדינה, בתוספת ריבית, דרך תמלוגים שמשלמות החברות מהכנסותיהן.

• המטוס ששינה את פני התעופה המסחרית למרות שייצורו הופסק
• הרווחתם על מתכות נדירות? מה עם משאבי מזון נדירים?
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?

ישראל היא לא היחידה המשקיעה בחדשנות, כמפתח לצמיחה כלכלית. מדינות רבות, עתירות משאבים, משקיעות סכומי עתק בחדשנות ובמחקר. ישראל אינה יכולה להישאר מאחור ולזנוח את האפשרות למימוש חזון הרשות - לעודד צמיחתן של חברות מוטות חדשנות המספקות תעסוקה רחבת היקף בפריון גבוה לכלל קבוצות האוכלוסייה ובכלל אזורי הארץ.

להמשך הקיפאון במשק השפעה מיידית על כולנו, אך השלכותיו ימשיכו ללוות אותנו גם בעתיד. לצד הזרמת התקציבים למקומות החיוניים, אין להזניח את מנועי הצמיחה של המשק. חדשנות טכנולוגית היא מהראשונות שבהם.