ניהול פאסיבי או אקטיבי? אפשר לשלב תוך הפחתת סיכון ועלויות
ניהול השקעות אקטיבי או ניהול השקעות פאסיבי? בשנים האחרונות התגברה תופעת ההשקעה במוצרים פאסיביים בקרב גופים מוסדיים, אולם סקר שנערך לאחרונה בקרב משקיעים מוסדיים ברחבי העולם, העלה כי הם מודאגים מהשלכות ההשקעה באמצעות מכשירים פאסיביים, כגון קרנות מחקות, ETF וקרנות סל בהן כאמור נעשה שימוש נרחב על ידי גופים מוסדיים, אשר מתחילים להעדיף ניהול אקטיבי על רקע צפי להתגברות התנודתיות בשווקים.
ניהול אקטיבי או פסיבי?
אז האם להשקיע במדדי יחס דרך מוצרים פאסיביים כגון קרנות סל או להשקיע בקרנות נאמנות מנוהלות? במקרה הראשון ניתן להשיג תשואה דומה למדד מסוים וליהנות מדמי ניהול נמוכים יותר. מנגד, קרנות הנאמנות מנצלות עיוותי שוק ומספקות ניהול מקצועי ודינאמי . הטענה מצד המנהלים הפאסיביים היא כי לאורך זמן קשה להכות את המדד משכך, הם אינם מחפשים את המניות "הכוכבות" ולכן הם נמנעים מרכישה ומכירה של ני"ע בכל זמן נתון וכתוצאה מכך הם נוטים לשמור על עלויות נמוכות בעקבות פעילות זעומה באופן יחסי.
במקביל, המשקיע יודע בוודאות באילו נכסים הוא משקיע והוא "פטור כביכול" מאיתור ופיקוח אחר מנהל ההשקעות. מנגד טוענים המנהלים האקטיביים כי קרנות הסל מחויבת להחזיק את ניירות הערך של מדד מסוים, כולל הפחות טובות, לדעתם בניגוד גמור לגמישות וליכולת שלהם.
כך, כאשר שוק המניות או האג"ח נופל, כך גם ערכם של המכשירים הפאסיביים, שכן הם נועדו לספק את תשואת המדד אחריהם הם עוקבים ואין באפשרותם לגדר את השקעתם, גם אם הם חושבים שהמדד שהם עוקבים אחריו אינו כדאי להשקעה ו/או שישנו סקטור בתוך המדד שאינו כדאי מבחינה כלכלית דיו להשקעה.
- כיצד מטמיעים מערכות ERP בארגונים ועסקים
- היוניקורן הישראלי קפיטוליס רוכש את Capitalab ב-46 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה אומר פרופסור שארפ?
מי שבדק את הסוגיה לעומק הינו הכלכלן האמריקאי, ויליאם פורסיית שארפ, פרופסור למימון בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת סטנפורד, וזוכה פרס נובל לכלכלה לשנת 1990, הידוע כאחד ממפתחיו של מודל CAPM - מודל לתמחור נכסי הון (Capital Asset Pricing Model), מי שפיתח את מדד שארפ לניתוח תשואות תיקי השקעות, מי שתרם לפיתוח המודל הבינומי להערכת אופציות, ואף פיתח שיטות לאופטימיזציה של הקצאת נכסים, ושיטות לניתוח והערכת ביצועי קרנות נאמנות.
שארפ טען במאמרו "האריתמטיקה של ההשקעות האקטיביות" אשר פורסם בתחילת שנת 1991 (Financial Analysts Journal) כי התשואה הממוצעת לפני עלויות של ניהול פאסיבי זהה לתשואה הממוצעת לפני עלויות של ניהול אקטיבי. עם זאת, הוא מציין כי לאחר העלויות התשואה הממוצעת של ניהול פאסיבי גבוהה יותר מהתשואה הממוצעת של ניהול אקטיבי.
לא חייבים לבחור בין השתיים
באסטרטגיה Core & Satellite ישנה דרך לשלב בין הכספים המנוהלים באופן אקטיבי ע"י התמקדות באפיקים בהם למנהל ההשקעות ידע ומומחיות, עם ניהול פאסיבי (Cheap Beta) תוך הפחתת סיכון ועלויות.
- שלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה
- העסקה שתייצר את וול מארט של תחום הטיפוח האישי
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- שלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה
ניהול באסטרטגיה זו מגדיל את השקיפות של התיק ומפחית את הסיכון בריכוז מצומצם של סקטורים ומניות ובכך, מנהל ההשקעות משאיר לעצמו את היכולת להתאים את התיק לתנאי השוק המשתנים. משקיעים רבים נעזרים באסטרטגיה זו על מנת להשיג תשואת שוק בעלות נמוכה ללא צורך מעקב אחר כל האחזקות למעט אותם סקטורים ו/או מניות שנבחרו לשמש כלוויינים.
בשורה התחתונה, שני סגנונות ההשקעה מועילים ועל מנת ליישם את אסטרטגיית השקעה זו המשלבת בניהם יש לקבוע את רמת הסיכון שברצוננו לקחת, קביעת מדדי היחס עבור הליבה, קביעת גודל הלוויינים ביחס לחלקם של מדדי היחס לרבות לוויינים משלימים ומספרם ובכך ניתן לנצל את היתרונות של שתי שיטות ההשקעה.
- 4.תמיר פלג אוטוריטה בתחום! (ל"ת)גלעד שאול 24/12/2019 00:21הגב לתגובה זו
- 3.אייל שמולביץ 08/12/2019 11:44הגב לתגובה זומר פלג הינו מומחה בכיר ואדם ישר הפענוח של השוק על ידו מהחכמים ביותר בתחום...
- 2.יוסף 06/12/2019 11:16הגב לתגובה זוא. לקרנות הנאמנות לאורך טווח הארוך אין כמעט סיכוי להקות את מדד היחס לכן הסיכון לא משתלם מבחינה הסטטיסטית . ב. לכן אנו נפסיד גם את תשואת העודפת של מדד היחס וגם את הפרמיה (העמלות הגבות ) מסקנה למשקיע לטווחים הארוכים ( שגר ושכח ) להשקיע בקרנות הנאמנות מכוון שהשקע בהם שקולה להשקעה במניות אבל בתשלום עמלות לעולם לא נוכל לדעת מראש איזה קרן מביו הבודדות תקה את מדד היחס .
- 1.מעניין, היה מקום להרחיב ולפרט אודות האסטרטגיה (ל"ת)איתן 06/12/2019 11:09הגב לתגובה זו
צילום: UMA media, Pexelsשלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה
הייניקס, סמסונג ומיקרון, יצרניות זיכרונות ה-HBM4 שצפויים להיות רכיב מרכזי בדור הבא של שבבי ה-AI, חשובות מאוד למלכת השבבים שחייבת לשמור על מעמדה בעוד מתחרותיה נושפות בעורפה
זיכרונות HBM4, דור חדש של זיכרונות בעלי רוחב פס גבוה, שצפוי להוות רכיב מרכזי בדור הבא של שבבי ה-AI, הם הגביע הקדוש של שוק השבבים כיום. אנבידיה, כמלכת שוק השבבים שנאלצת כל העת להשקיע מאמצים בשמירה על מעמדה מול מתחרות כמו AMD וברודקום, זקוקה להם כמו אוויר לנשימה.
ה-HBM4 הוא השלב או הגרסה הרביעית בסדרת זיכרונות HBM, אחרי HBM1,HBM2 ו-HBM3 (כולל השדרוג HBM3E). כל דור מתאפיין בשיפורים משמעותיים בביצועים, ברוחב הפס של הזיכרון, בצריכת החשמל, וביכולת הצפיפות של הזיכרון, כך ש-HBM4 הוא הדור הכי מתקדם ומעודכן מבין סדרת HBM שבלעדיו אנבידיה לא תוכל להאיץ ביצועים במעבדיה.
אנבידיה צריכה את כרטיס הזיכרון HBM4 בעיקר כדי לתמוך בעיבוד נתונים מהיר ויעיל במערכות שלה, במיוחד בתחומי הבינה המלאכותית ,AI למידת מכונה ומחשוב ביצועים גבוהים. זיכרון HBM4 מציע רוחב פס גבוה במיוחד ותצרוכת חשמל נמוכה משמעותית ביחס לזיכרון DDR4 וצפיפות זיכרון גבוהה המאפשרת לשלב זיכרון רב במקום קטן. זה מאפשר לאנבידיה להאיץ ביצועים במעבדים ובמעבדי גרפיקה שלה, תוך הפחתת צריכת הכוח ושיפור יעילות העבודה מול כמויות עצומות של נתונים במקביל.
פיתוח HBM4 - מי השחקניות העיקריות?
יצרניות ה-HBM4 המובילות כיום אינן כולן דרום-קוריאניות, אך מרביתן מרוכזות בדרום קוריאה. החברות המרכזיות הן:
- המסחר ננעל במגמה מעורבת; ג'יי פרוג טסה 27%, טסלה ירדה 3.5%
- ג'יפרוג טסה 22%, אפירם עולה 11%; המגמה השלילית נמשכת בחוזים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
SK Hynix: דרום-קוריאנית, מובילה בפיתוח ובייצור המוני של HBM4, עם שיפורים משמעותיים ברוחב הפס ויעילות אנרגטית. נחשבת ליצרנית הגדולה בתחום זה כרגע ומבוססת טכנולוגיות ייצור מתקדמות.
צילום: UMA media, Pexelsשלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה
הייניקס, סמסונג ומיקרון, יצרניות זיכרונות ה-HBM4 שצפויים להיות רכיב מרכזי בדור הבא של שבבי ה-AI, חשובות מאוד למלכת השבבים שחייבת לשמור על מעמדה בעוד מתחרותיה נושפות בעורפה
זיכרונות HBM4, דור חדש של זיכרונות בעלי רוחב פס גבוה, שצפוי להוות רכיב מרכזי בדור הבא של שבבי ה-AI, הם הגביע הקדוש של שוק השבבים כיום. אנבידיה, כמלכת שוק השבבים שנאלצת כל העת להשקיע מאמצים בשמירה על מעמדה מול מתחרות כמו AMD וברודקום, זקוקה להם כמו אוויר לנשימה.
ה-HBM4 הוא השלב או הגרסה הרביעית בסדרת זיכרונות HBM, אחרי HBM1,HBM2 ו-HBM3 (כולל השדרוג HBM3E). כל דור מתאפיין בשיפורים משמעותיים בביצועים, ברוחב הפס של הזיכרון, בצריכת החשמל, וביכולת הצפיפות של הזיכרון, כך ש-HBM4 הוא הדור הכי מתקדם ומעודכן מבין סדרת HBM שבלעדיו אנבידיה לא תוכל להאיץ ביצועים במעבדיה.
אנבידיה צריכה את כרטיס הזיכרון HBM4 בעיקר כדי לתמוך בעיבוד נתונים מהיר ויעיל במערכות שלה, במיוחד בתחומי הבינה המלאכותית ,AI למידת מכונה ומחשוב ביצועים גבוהים. זיכרון HBM4 מציע רוחב פס גבוה במיוחד ותצרוכת חשמל נמוכה משמעותית ביחס לזיכרון DDR4 וצפיפות זיכרון גבוהה המאפשרת לשלב זיכרון רב במקום קטן. זה מאפשר לאנבידיה להאיץ ביצועים במעבדים ובמעבדי גרפיקה שלה, תוך הפחתת צריכת הכוח ושיפור יעילות העבודה מול כמויות עצומות של נתונים במקביל.
פיתוח HBM4 - מי השחקניות העיקריות?
יצרניות ה-HBM4 המובילות כיום אינן כולן דרום-קוריאניות, אך מרביתן מרוכזות בדרום קוריאה. החברות המרכזיות הן:
- המסחר ננעל במגמה מעורבת; ג'יי פרוג טסה 27%, טסלה ירדה 3.5%
- ג'יפרוג טסה 22%, אפירם עולה 11%; המגמה השלילית נמשכת בחוזים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
SK Hynix: דרום-קוריאנית, מובילה בפיתוח ובייצור המוני של HBM4, עם שיפורים משמעותיים ברוחב הפס ויעילות אנרגטית. נחשבת ליצרנית הגדולה בתחום זה כרגע ומבוססת טכנולוגיות ייצור מתקדמות.
