אלביט מערכות, חייל
צילום: יח"צ
ראיון

"לאלביט מערכות יש פוטנציאל אדיר לשנים הקרובות"

יוסי גספר, סמנכ"ל הכספים של אלביט מערכות: "לא צריך לבחון אותנו לפי רבעון אחד אלא לפי 5 רבעונים. אנחנו בונים פוזיציות מול הלקוחות שילוו אותנו שנים קדימה. ברבעון הזה נמשכה הצמיחה האורגנית - שליש מהצמיחה היא אורגנית ושני שליש זה החיבור של תע"ש" 
איתן גרסטנפלד | (7)
נושאים בכתבה אלביט מערכות

מניית אלביט מערכות 0.94% יורדת בכ-3% על רקע התוצאות שנתפסות כחלשות (בהמשך על רקע הראיון, מניית החברה עלתה וסגרה בעליה קלה). בשנה האחרונה עלתה המניה ב-23% לרמת שיא שמבטאת שווי של 24.5 מיליארד שקל. החברה היא מהחברות הביטחוניות הגדולות בעולם, ומהצומחות שבהן, וזו אולי הסיבה שהשוק מתמחר אותה לפי מכפיל רווח יחסית גבוה (כ-25).

בשיחה עם סמנכ"ל הכספים של החברה, יוסי גספר, עולה תמונה ורודה - "לא צריך לבחון אותנו לפי רבעון אחד אלא לפי 5 רבעונים. אנחנו בונים פוזיציות  מול הלקוחות שילוו אותנו שנים קדימה. ברבעון הזה נמשכה הצמיחה האורגנית - שליש מהצמיחה היא אורגנית ושני שליש זה החיבור של תע"ש.

"תעש הורידה לנו את הרווחיות הגולמית ברבעון, אבל אנחנו מאוד אופטימיים לגבי הסינרגיה ממנה, ונעלה את הרווחיות שלה. ובכלל – אלביט מערכות נמצאת במקום מאוד טוב, יש לנו פוטנציאל אדיר לשנים הבאות".

איפה אלביט מערכות תהיה עוד 5 שנים?

"אני אופטימי. אם היית שואל אותי לפני 5 שנים, לא הייתי חושב שנגיע לאן שהגענו והייתי פחות אופטימי. עכשיו אני רואה הרבה כיוונים טובים. המצב של החברה טוב מאוד, והכיוונים שאליהם היא פונה, הטריטוריות הגיאוגרפיות, גדלים במקביל לגידול בתקציבי הביטחון לרבות תקציבי ביטחון הפנים, וזה מחלחל לצבר שלנו ויתבטא בתוצאות העתידיות שלנו. המיקום של אלביט תלוי במספר דברים, כמובן במה שאנחנו עושים, אבל גם בסביבה הגיאו-פוליטית, כרגע אנחנו חיים בסביבה תומכת. אם המצב לא ישתנה דרמטית אני מניח שמה שראינו עד עכשיו נראה גם בעתיד - המשך גידול".

איך הסביבה הנוכחית שלכם?

"בסביבה הנוכחית, אחד הדברים החשובים ביותר, הוא לכבוש פוזיציות אצל הלקוחות, שילוו אותנו הרבה שנים קדימה. כשנכנסים לשוק עם מוצר מסוים לא משנה אם זה מטוס טנק או מל"ט זה ילווה את החברה אסטרטגית תקופה ארוכה. לכן זו האסטרטגיה שהחברה נוקטת בה בשנים האחרונות, רואים את זה בהשקעות במו"פ, שיווק וגידול בהון החוזר הנדרש, בכדי לספק את הפעילות הזאת". 

"אנחנו כחברה ביטחונית עוסקים בפרויקטים ארוכי טווח, מערכת קשרים של ספק-לקוח לטווח הרחוק. אנחנו מספקים מוצרים ביטחוניים וזה לא דבר חריג שמערכת קשרים נמשכת עשרות שנים". 

רשמתם גידול בהכנסות ממה זה נבע?

"כשמסתכלים על השווקים השונים, ארה"ב כמובן מובילה ומבחנתנו היא השוק הכי חשוב הגענו ברבעון הנוכחי ל-30% מכירות בשוק האמריקאי, מדובר במכירות שיא. לגבי הצמיחה, היא נבעה בעיקר מהחיבור של תעש, שלא הופיעה ברבעון המקביל. אני מעריך שבערך שני שליש הם כתוצאה מצירוף תעש, והיתר מגיע מצמיחה אורגנית.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"הסביבה העסקית שבה אנחנו פועלים חיובית מאוד, לאור הצמיחה בתקציבי ביטחון לרבות תקציבי ביטחון פנים. אלו תקציבים שמזינים את העסקים שלנו ברוב העולם, כשארה"ב מובילה, אבל גם באירופה ובמזרח הרחוק בהחלט יש צמיחה בתקציבים".

מה קרה לרווח והרווחיות הגולמית?

"החולשה של הרבעון מתחילה מכך שהרווח הגולמי ירד. הוא ירד משתי סיבות עיקריות, ראשית הרווח הגולמי של תעש נמוך משל יתר הקבוצה. שנית, באופן ספציפי ברבעון הנוכחי יש מיקס של פרויקטים שהם ברווחיות נמוכה יותר. שני הדברים הללו התחברו יחד וזה זרם למטה, לשורה התחתונה. 

"אני חושב שהתכנית הרב שנתית שלנו תביא את הפירות, והרווחיות הגולמית של תעש תטפס למעלה לרמות דומות ליתר הקבוצה". 

התכנית שאתה מדבר עליה תכלול רה ארגון בתעש?

"מבחינת פיטורים, מימשנו את הדברים שסוכמו עם ההסתדרות, הממשלה וועד העובדים. עשינו שינוי גם במבנה הארגוני של החברה, שיהיה יותר מכוון עסקי. בנוסף, אנחנו עושים פעילות אדירה לקידום מוצרי תעש בשווקים בינלאומיים. כיום, תעש מוכרת 80% בארץ ו-20% בחו"ל בניגוד לאלביט שאצלה המצב הפוך. לכן, אחד השינויים האסטרטגים בתעש, הוא להרחיב את השווקים הבינלאומיים. אנחנו מתחילים לראות דברים חיוביים בווקטור הזה".

אחרי התוספת של תעש יש רכישות נוספות בקנה?

"חלק מהאסטרטגיה שלנו היא, לראות איפה אפשר לחזק את הפרוטפוליו שלנו, ואיפה אנחנו יכולים לחזק את הפוזיציה שלנו בשווקים, זה מה שדוחף אותנו לרכישות. אנחנו ממשיכים לחפש, יש לנו מאזן טוב ומקורות תקציביים לרכישה, אם נמצא דברים שעונים לקריטריונים הללו בהחלט נרכוש".

קניית חברות ממשלתיות שיופרטו עומדת על הפרק?

"ההפרטות הממשלתיות מלוות אותנו עשרות שנים, רק הסיפור של תעש לקח בערך 15 שנה, המו"מ והוויכוחים לקחו 2.5-3 שנים. אנחנו לא יודעים מה הדינמיקה בדברים שקורים בארץ וקשה לחזות אותם. כרגע הפוקוס שלנו הוא דווקא יותר ארה"ב ואירופה".

מה הם מנועי הצמיחה של אלביט?

"העולם הולך למספר כיוונים, כיוון ראשון הוא של מערכים לא מאוישים, בכדי להוריד עלות וסיכון מבני אדם. זה מאפשר ורסטיליות בטיפול של איומים, זה נכון באוויר, ביבשה וגם בים".

"הכיוון השני הוא תחום ה-AI, בינה מלאכותית, בכדי להוריד עומס מהמפעיל של המערכת, מנסים לעשות מערכות אוטונומיות ככל האפשר, שיאפשרו לקבל החלטות בזמן קצר".

 

"הכיוון השלישי הוא אבזור החייל, מאחר והאלקטרוניקה זולה וקלה כמו גם מקורות אנרגיה קלים, יש דברים שאתה יכול לספק ברמת החייל. בעבר, הדבר לא התפשר כי החייל לא היה מסוגל לסחוב. בראייה קדימה החייל הוא מכונה מתוחכמת עם המון אלקטרוניקה".

"הכיוון הרביעי הוא, העברת אינפורמציה בקצב מהיר והרחבת רוחב הסרט. מאחר וכמות האינפורמציה כל כך גדולה מערכות התקשורת עמוסות מאוד, לכן נצרכת גם יצרית זיכרון, וקישוריות בין החייל למפקדה. כל זאת בנוסף לתחום החימוש החכמים, היום חימושים חייבים להיות מאוד מדויקים, גם בזמן וגם במקום בכדי למנוע פגיעה בחפים מפשע".

יש לכם מוצר שמבחינתכם הוא גולת הכותרת?

"אחד הדברים שמאפיין אותנו לטוב ולרע הוא, שגם במוצרים וגם בטריטוריות שבהן אנו פועלים אין לנו משהו שהוא מרכז הקופה. אנחנו מאד מבוזרים, כל תחום שאנחנו עוסקים בו אנחנו מהחברות המובילות. גם בתחום הלוקחות אין לנו לקוח מוביל".

בכדי לקבל כמה מוצרים יש לכם? מול כמה חברות אתם עובדים?

"עם הווריאציות השונות יש לנו אלפי מוצרים, מבחינת לקוחות יש לנו מאות לקוחות בו זמנית, חלק מתחלפים וחלק גדול נשארים לזמן ארוך. אני מעריך ש-80% מהחברות נשארות איתנו לטווח הארוך". 

מהם השווקים המרכזיים בחו"ל בהם אתם פועלים? 

"מבחינת השווקים המערביים זה ארה"ב ומדינות נבחרות באירופה, ואוסטרליה. בנוסף, הודו הוא שוק חשוב מאד, ואנחנו מוכרים שם מגוון מוצרים רחב באופן יפה. במזרח הרחוק יש את דרום קוריאה, ועוד מספר מדינות בדרום מזרח אסיה".

איפה אלביט ממוקמת אל מול החברות האחרות בתחום?

"יש מספר מצומם של חברות גדולות, עם מכירות של מעל 10 מיליארד דולר, כמו בואינג לוקהיד מרטין ואחרות. מתחתם יש את החברות הבינוניות שהן בין 1 ל-10 מליארד דולר, אנחנו שם עם ערך של 7 מיליארד, אין הרבה חברות בממדים האלו. מתחתם יש את האחרות שהם קטנות יותר. בשנים האחרונות אנחנו עדים לפעילות אינטנסיבית של מיזוג בין חברות".

אלביט מערכות עשויה להימכר? 

"אנחנו תמיד נחשבים חברה אטרקטיבית מאוד, בגלל הזריזות, הטכנולוגיה המתקדמת  הפתרונות הייחודים והבאלנס בכל העולם - אנחנו מפוזרים, ולכן הסיכון שלנו יותר נמוך. מצד שני, אנחנו חברה ביטחונית ישראלית, לקנות אותנו זה לא תהליך פשוט. הדברים לא היו רלוונטיים עד עכשיו למרות שאנחנו ביחסים מצוינים עם החברות הגדולות שחלקן לקוחות שלנו".

אתם נסחרים במכפיל רווח גבוה יכול להיות שזה מפחיד את המשקיעים?

"קטנותי מלהתייחס למחיר המניה, אבל הדבר שמאפיין אותנו הוא הדינמיקה של הארגון. קצב הצמיחה והסיכון היחסית נמוך שלנו בגלל הפיזור היחסית גדול בטריטוריות השונות ותחומי העסקים שבהם אנו עוסקים".

התוכנית שלכם דורשת מזומנים, אתם מתכננים הנפקה בקרוב?

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    ממשיכים עם אותם ... 27/11/2019 09:09
    הגב לתגובה זו
    עד שהמניה לא תחטוף מכה כבדה לא יתחילו לנהל את העניינים כמו שצריך.
  • 6.
    חברה טובה מניה יקרה (ל"ת)
    דני 26/11/2019 18:27
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אחלה ראיון, חברה מצויינת (ל"ת)
    בני 26/11/2019 17:19
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אור 26/11/2019 13:44
    הגב לתגובה זו
    חברה טובה
  • 3.
    תומר 26/11/2019 13:35
    הגב לתגובה זו
    השאירו בתעש מנהלים ועובדים כושלים,הגיעו יותר יועצים מעובדים,לקחו כיועצים עובדים לשעבר(אם קשרים במקמות הנכונים)מקבלים גם פנסיה וגם שכר ענק כיועצים,הם אלו שגורמים להפסדים הענקיים תומר
  • 2.
    אלביט 26/11/2019 13:28
    הגב לתגובה זו
    יודעת גם לרדת יפה,מראיינים מנכ"ל שאופטימי בשיא!?!?!?!!
  • 1.
    ישראל 26/11/2019 12:12
    הגב לתגובה זו
    בממוצע הוא כ 9% אך שערי הבורסה עולים בכפולות מהרווח השנתי הממוצע.
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסף

ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%

ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה

תמיר חכמוף |

ג’י סיטי ג'י סיטי 6.44%  , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה,  פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.

בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO"עם השפעה זניחה על המינוףג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.

מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.

מה המספרים מספרים

מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch)  עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.

כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.

אלעד אהרונסון מנכל איי סי אל; קרדיט: נטלי כהן קדושאלעד אהרונסון מנכל איי סי אל; קרדיט: נטלי כהן קדוש

האם הירידות באיי.סי.אל מוצדקות או שמדובר בתגובת יתר?

המניה נפלה אחרי שהחברה סיכמה עם האוצר על העברת נכסי הזיכיון בים המלח למדינה בתמורה לכ-3 מיליארד דולר וביטלה את זכות הסירוב במכרז הבא, והמשקיעים שואלים האם זו תגובת יתר, או ירידה מוצדקת?

תמיר חכמוף |

מניית איי.סי.אל איי.סי.אל 1.14%  צנחה בשבוע שעבר בכ-15% ברקע הדיווח על מזכר ההבנות שנחתם בינה לבין משרד האוצר בנוגע לזיכיון ים המלח, אחד הנכסים המרכזיים וההיסטוריים של החברה. ההודעה, שנועדה להסדיר את סיום הזיכיון בשנת 2030, התקבלה בשוק כאילו מדובר במהלך של “מכירת ליבה” או ויתור על מנוע רווח מהותי, אך מאחורי הכותרת מסתתרת עסקה מורכבת יותר, שכוללת הסכמה רגולטורית שנועדה לייצר ודאות לשני הצדדים, ולמעשה לקבע את תנאי סיום הזיכיון ואת מתווה ההמשך לשנים הבאות.

התגובה החריפה במניה משקפת בעיקר בלבול של המשקיעים. לכאורה, אין כאן "מכירת פעילות ליבה" אלא סגירת חשבון היסטורית בין המדינה לבין חברת הכימיקלים לקראת תום הזיכיון בשנת 2030. מזכר ההבנות שפורסם קובע כי כלל נכסי הזיכיון יעברו למדינה עם סיומו, ואיי.סי.אל תקבל בתמורה 2.54 מיליארד דולר, ובתוספת החזר השקעות בפרויקט קציר המלח, הסכום הכולל צפוי להגיע לכ-3 מיליארד דולר. מדובר בסכום נמוך מהערכות המוקדמות, במה שהיה אחד המשקולות על המניה בשבוע שעבר, אך כזה שמעניק לשני הצדדים ודאות רגולטורית וכלכלית לשנים הקרובות.

על פי הדיווחים, באוצר ביקשו לשים סוף לחוסר הבהירות סביב הזיכיון ההיסטורי ולפתוח את הדרך למכרז חדש, אך נתקלו בזכות הסירוב שהייתה לאיי.סי.אל, סעיף שאפשר לה להשוות כל הצעה מתחרה ולזכות אוטומטית. הפתרון שנמצא היה שילוב של איום רגולטורי והידברות אינטנסיבית, כאשר האוצר אותת כי יפעל לבטל את הזכות הזו בחקיקה אם לא תושג הסכמה, בעוד שהחברה העדיפה להימנע מעימות משפטי מתמשך. התוצאה היא מזכר הבנות שמעניק לשני הצדדים מרחב תמרון, מצד אחד המדינה קיבלה ביטול רשמי של זכות הסירוב והסדרת הנכסים, ומצד שני החברה קיבעה שווי העברה ותמורה עתידית של כ־2.5 מיליארד דולר, בתוספת החזר על פרויקט קציר המלח.

החברה ויתרה בסופו של דבר על זכות הסירוב הראשונה שהייתה לה במכרז הבא, ותתמודד בו על פי תנאים זהים לשאר המתמודדים. במקביל, המדינה תבחן מנגנונים שיבטיחו את המשך פעילות תעשיות ההמשך של איי.סי.אל בישראל. המהלך הזה עשוי לגרום לחברה לשלם יותר בפועל ממה שהייתה יכולה לשלם במידה והייתה לה את האפשרות הזו. גם, על הנייר לחברות אחרות אין סיבה לגשת למרכז כזה שבו לחברה יש יתרון כה מהותי. כעת, המכרז צפוי להיעשות בתנאי שוק ולשקף את המחירים בשוק, אך עדיין יש כוכבית.

בפועל, איי.סי.אל שומרת על יתרון מבני: מערך הפקה ותפעול קיים, ידע הנדסי ומיומנויות מצטברות שיקשו על כל שחקן חדש לבנות פעילות חלופית. גם פרויקט קציר המלח, שבעבר הוגדר נטל כלכלי, מוסדר כך שהזכיין הבא ישא בעלויותיו, מה שמעלה את רף הכניסה במכרז הבא.