לקראת פתיחת שבוע המסחר בוול סטריט, האנליסטים מנתחים
שבוע המסחר האחרון בוול סטריט ננעל בעליות שערים כאשר המדדים המובילים קבעו שיאים חדשים על רקע האופטימיות סביב הגעה להסכם סחר והתמיכה שמביע נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בהורדות ריבית נוספת. להערכת האנליסטים, הסיכויים לכניסתה של כלכלת ארה"ב למיתון פחתו, עדיין קיים סיכוי קלוש להורדת ריבית נוספת בארה"ב בחודשים הקרובים ויש גם מי שחושב שלקראת הבחירות בארה"ב, ככל שטראמפ ייחלש בסקרים השווקים יגיבו בירידות שערים ולהיפך.
טראמפ רוצה ריבית נמוכה יותר
"מדדי המניות בעולם המשיכו לעלות בשבוע האחרון, וחלקם שברו שיאים, זאת על רקע הדיווחים להתקדמות בדיוני הסחר בין ארה"ב לבין סין" כותבים בסקירתם השבועית כלכלני בנק הפועלים. "טרמאפ לא הסתפק בשבירת השיאים וצייץ שיכל להיות טוב יותר אם הריבית הייתה נמוכה. כמו בריטואל קבוע, השווקים החלו לתמחר את הפחתת הריבית הבאה, זאת למרות שהפד הבהיר שמבחינתו הריבית הולמת את תנאי המשק. הסיכויים למיתון פחתו אולי, אבל הנתונים בעולם די מדשדשים".
הרבעון הרביעי בארה"ב נפתח בקול ענות חלושה
"נתוני אוקטובר למכירות הקמעונאיות ולייצור התעשייתי שהתפרסמו בשבוע שעבר מלמדים על כך שהרבעון הרביעי בארה"ב נפתח בקול ענות חלושה. בהתאם לכך, כפי שניתן לראות בגרף מטה, אומדני הצמיחה ברבעון הרביעי של סניפי הפד' באטלנטה ובניו-יורק עומדים נכון להיום ברמה נמוכה מאוד", כותב בסקירתו השבועית אורי גרינפלד הכלכלן הראשי של פסגות בית השקעות.
לדברי גרינפלד, "בהסתכלות קדימה, מצד אחד, סביר להניח שבחודשיים הקרובים ירשם שיפור מסוים באומדנים אלו שכן נתוני הייצור התעשייתי שירד באוקטובר ב-0.8% סבלו מאוד מהשביתה במפעלי GM כאשר ייצור הרכבים קרס ב-7.1%. מצד שני, גם בנטרול כלי רכב הייצור התעשייתי התכווץ באוקטובר ב-0.1% והשינוי השנתי בו עומד על 0.6%-. הסקטור התעשייתי בארה"ב סובל כמובן מההאטה התעשייתית הגלובאלית והנתונים האחרונים שהתפרסמו בסין והפתיעו כולם לרעה, מלמדים שלא הרבה צפוי להשתנות בחודשים הקרובים".
אפקט טראמפ - האם השוק יקרוס בלעדיו?
"שנת בחירות בארה"ב אמורה להיות טובה לשוק המניות, אבל לא בטוח שגם הפעם", כותב יניב חברון אסטרטג ראשי, אלומות בית השקעות. "מאז 1928 ב-4 מערכות בחירות בלבד שוק המניות האמריקאי סיים את השנה בטריטוריה שלילית וב-60% מהמקרים סיים את השנה בעליות דו ספרתיות. למרות זאת קשה לסמוך על הסטטיסטיקה שתנצח גם הפעם. שנת הבחירות עשויה להיות מורכבת יותר והכוונה היא לתנודתית גבוהה יותר. מלבד האפשרות להתפרצות של משבר כלכלי, שתוביל את שוק המניות לירידות. בדומה לשנת 2008 בבחירות בהם התמודד אובמה מול קלינטון או בשנת 2000 כשבוש התמודד מול אל גור, הרגישות של השווקים לבחירתו של טראמפ לנשיא עשויה להפוך קיצונית.
חברון מציין כי בשבוע שעבר הסכימו מספר משקיעים ידועים בארה"ב כמו מארק מוביוס ולאון קופרמן כי שוק המניות עשוי לצלול לטריטוריה דובית (20%-25%) - במידה וטראמפ לא יפסיד בבחירות. ואם תשאלו את טראמפ עצמו, הוא כבר טען במשך חודשים כי השווקים יקרסו ללא בחירתו מחדש לנשיאות.
בשורה התחתונה, מעריך חברון כי ככל שההסתברות לבחירה מחודשת של טראמפ תרד והוא ייחלש בסקרים, השווקים יגיבו בירידות שערים ובחשש למדיניות הכלכלית, לעומת זאת בכל פעם שהוא יתחזק בסקרים, השווקים יגיבו בחיוב.
סיכוי קלוש להפחתת אחת ריבית בחודשים הקרובים
"יו"ר הפד, ג'רום פאוול, העיד בשבוע החולף כי מצב המשק האמריקאי טוב והאינפלציה מצויה מעט מתחת ליעד. הסיכונים נותרו קשורים לסחר הבינלאומי ולצמיחה בעולם", כותבים בסקירתם גיל מיכאל בפמן, כלכלן ראשי ודודי רזניק, אסטרטג ריביות בלאומי שוקי הון.
בלאומי שוקי הון מתייחסים לעדותו ומציינים כי "מדבריו, נראה שהפחתת ריבית נוספת בישיבת הפד בדצמבר אינה סבירה. נראה שתנאי הרקע התייצבו בזכות ההתייצבות בסקרי העסקים בשבועות האחרונים והצפי להצלחת שיחות הסחר עם סין. במבט כולל, עדיין יש סיכוי קטן מאוד לעוד הפחתה אחת של הריבית בחודשים הקרובים, אם, שלא כצפוי, הצמיחה הכלכלית תאט מאוד. כעת נראה יותר סביר שהפד ימתין עם שינויי ריבית כלשהם (מעלה או מטה) במשך תקופה ממושכת".
- 1.הגאון 18/11/2019 09:05הגב לתגובה זובקיצור השוק יעלה אך יש סיכוי שיירד. יתכן מיתון ואף צמיחה. הריבית ככל הנראה לא תרד אך יש מצב שאולי לא. הכל קשקוש. תקנו מניות/ חברות מעולות לפי שיטת השקעת ערך. תחזיקו בהם לאורך זמן ללא קשר למה שהשוק עושה, תהנו מדיבידנדים ועליית ערך אדירה לאורך זמן. אני בתשואה של כמעט 50% תשואה בפחות מ3 שנים רק לפי שיטה זו ללא קשר למה שהשוק עושה.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
