טראמפ שי גינפינג סין מלחמת הסחר
צילום: Getty images, Artyom Ivanov

זה הדיווח שמקפיץ כעת את החוזים העתידיים

משרד הסחר הסיני הודיע כעת כי ארה"ב וסין הגיעו לסיכום לפיו יוסרו המכסים הנוכחיים במספר שלבים; המכסים יוסרו עם חתימת הסכם ה"שלב הראשון"
נועם בראל | (4)
נושאים בכתבה ארה"ב סין

משרד הסחר הסיני הודיע כי ארה"ב וסין הגיעו לסיכום לפיו יוסרו המכסים הנוכחיים במספר שלבים. הצדדים סיכמו כי כל המכסים יוסרו כחלק מהסכם ה"שלב הראשון" ביניהם. התפתחות הדרמתית מקפיצה כעת את החוזים העתידיים בארה"ב. 

דובר משרד הסחר הסיני אמר כי "בשבועיים האחרונים ניהלו הבכירים דיונים רציניים והסכימו להסיר את המכסים בשלבים ככל שתתקדם ההתקשרות. אם נגיע להסכם שלב ראשון, שני הצדדים יבטלו מכסים באותה פרופורציה בו זמנית על סמך ההסכם".

הבנה כזו יכולה להוות אבן דרך לעסקה אשר תביא לסיומה של מלחמת החסר שמטילה צל כבד על הכלכלה העולמית, כאשר דרישת המפתח של סין מתחילת המשא ומתן הייתה הסרת המכסים אותם הטיל טראמפ וחלים כעת על מרבית הייצוא שלה לארה"ב.

הידיעה מגיעה לאחר שאמש דווח כי הפגישה הצפויה בין נציגי המדינות צפויה להידחות לחודש דצמבר, כאשר השיחות בין הצדדים נמשכות. בפגישה היו צפויים המנהיגים לחתום על "הסכם השלב הראשון" שהושג בין שתי המדינות במהלך חודש אוקטובר.

הצדדים היו אמורים להיפגש בפסגה בצ'ילה, אך זמן קצר לאחר מכן הודיעו המארחים על ביטול הפסגה. למרות ביטול הפסגה בצ'ילה, הנשיא טראמפ טען במהלך הימים האחרונים כי הצדדים יחתמו בסופו של דבר על הסכם, כאשר הממשל האמריקני מחפש מיקום חדש לקיום הפסגה. 

נציין כי "הסכם השלב הראשון" בין המדינות הוא מזכר הבנות ששני הצדדים הגיעו אליו עוד לפני הטלת המכסים של החודשים האחרונים, אך נראה כי סין מבינה לאחרונה את הלחץ של הנשיא טראמפ בנוגע להתנהגות המדדים בוול סטריט, ולכן הקשיחה עמדות. 

ההסכם כולל בתוכו התחייבות מצידה של סין לרכוש סחורות חקלאיות אמריקאיות, ובין היתר כללים נוספים להפסקת מניפולציות מטבע ואמצעים להגנה על קניין רוחני של חברות אמריקאיות. ממשל טראמפ מצידו הודיע כי הוא שוקל להסיר מכסים מסחורות סיניות בשווי 112 מיליארד דולר, במה שמגדיר הממשל כ"ויתור" לטובת חתימת ההסכם.

קיראו עוד ב"גלובל"

נזכיר כי ארה"ב העלתה מכסים מ-25% ל-30% על סחורה סינית בהיקף של 250 מיליארד דולר, אשר היו אמורים להכנס לתוקף החודש, אך הודיעה כי היא  תשקול הסרת מכסים על סחורה נוספת בהיקף של 160 מיליארד דולר, אותם התכוונה להטיל ב-15 בדצמבר, במידה וייחתם הסכם הסחר הראשוני.

טראמפ אמר לאחרונה שההסכם הראשון מכסה 60% מההסכם הסופי העתידי. עם זאת, כל עוד ההסכמות הן ברמת סגני השרים, הרי שהכל פתוח.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    שימקה 07/11/2019 18:40
    הגב לתגובה זו
    אצל הקריזיונר האמריקאי אי אפשר לדעת כלום יש לו קריזות לפעמים.
  • 3.
    הדולר יתחזק (ל"ת)
    שובי 07/11/2019 10:32
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    רז 07/11/2019 10:26
    הגב לתגובה זו
    מזל טוב.
  • 1.
    יוסי 07/11/2019 09:52
    הגב לתגובה זו
    העלה מיסים בהתחלה וכל פעם מתחיל להוריד קצת ואז השוק עולה בטירוף, ככה מנפחים שוק על ריק , בועה גדולה בדרך ...
צילום: Brett Sayles, Pexelsצילום: Brett Sayles, Pexels
הטור של גרינברג

לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט

כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה  



שלמה גרינברג |


בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט". 

סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.  


סופטבנק
מסאיושי סאן, סופטבנק - קרדיט: טוויטר


קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית. 

השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו  אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.  

המיליארד ריי דליו
צילום: Harry Murphy / Web Summit via Sportsfile

ריי דאליו: "הסדר המוניטרי העולמי בסכנה - ארה"ב נקלעה למלכודת חוב של 37.5 טריליון דולר"

מייסד ברידג'ווטר מזהיר מ"משבר פיננסי" בתוך 3 שנים: "12 טריליון דולר חוב חדש בשנה - והעולם לא רוצה לקנות"

עמית בר |

ריי דאליו, מייסד קרן הגידור ברידג'ווטר אסושייטס ואחד המשקיעים המשפיעים בעולם, מזהיר כי ארה"ב עומדת בפני סיכון חמור ליציבות הסדר המוניטרי הגלובלי. לדבריו, החוב הפדרלי  שמגיע כיום ל-37.5 טריליון דולר, מתנפח בקצב שאינו בר-שליטה, והמערכת הפיננסית מתקשה לעכל את גיוסי החוב בהיקפים חסרי תקדים. בנוסף, תשלומי הריבית על החוב צפויים להגיע ל-1.13 טריליון דולר בשנת הכספים 2025, מה שמגביר את הלחץ על התקציב הפדרלי.

ריי דאליו מזהיר: "משבר חוב חמור בארה"ב עשוי לפרוץ תוך שלוש שנים"

ריי דאליו משנה גישה: "אני מתרחק מאגרות חוב, ורוכש זהב וביטקוין"

בפאנל בפורום Future China הגלובלי בסינגפור, אמר דליו: "אתם רואים את האיום על הסדר המוניטרי. מכלול הגורמים הללו יחד יקבע האם אנחנו עדים לסוף של האימפריה האמריקאית". הציטוט הזה משקף את חששותיו העמוקים, שמבוססים על ניתוח היסטורי של אימפריות קודמות, כמו האימפריה הבריטית, שקרסו תחת עול חוב כבד ומאבקי כוח פנימיים.


גירעון מתמשך, חוב מתנפח: נתונים מדאיגים


דאליו הסביר כי קיים פער קבוע ומתמשך בין ההכנסות וההוצאות בתקציב האמריקאי. הפער הזה מחייב את ארה"ב לגייס חוב חדש בהיקף כולל של 12 טריליון דולר - שילוב של מימון הגירעון, תשלומי ריבית וגלגול חוב קיים. "לשוק העולמי אין את אותה רמת ביקוש לאג"ח אמריקאי, וזה יוצר חוסר איזון חריף בין היצע לביקוש," הדגיש דאליו.