מניית ביונד מיט ירדה 66% בשבועיים - האם היא אטרקטיבית?
"החלום ושברו" – כך ניתן לתאר את התנהגות מניית תחליפי הבשר ביונד מיט (סימול:BYND) בשנה האחרונה. לאחר זינוק של מאות אחוזים זמן קצר לאחר ההנפקה לפני כחצי שנה, מאבדת מניית החברה יותר מ-20% ומשלימה נפילה של יותר מ-66% מהשיא שקבעה לקראת סוף יולי האחרון.
למרות הירידה החדה, השווי של החברה (5 מיליארד דולר הערב) עלול להתברר כיקר. המחיר בהנפקה היה 25 דולר למרות שבאותו היום המניה סגרה בכ-65 דולר ומשם הגיעה תוך שבועות בודדים לרף ה-100 דולר ובהמשך היא גם חצתה את ה-200 והגיעה לשיא של כמעט 250 דולר.
הטוב: החברה צומחת
נראה כי אין עוררין בנוגע לדו"חות שפרסמה החברה אמש: הם היום טובים. הכנסות החברה הציגו זינוק של 250% בחישוב שנתי, והצליחו להכות בצורה משמעותית את התחזיות המוקדמות. גם בשורה התחתונה, החברה הפתיעה עם רווח נקי של 4.1 מיליון דולר או 0.06 דולרים למניה. בנוסף, החברה העלתה שוב את התחזיות להמשך השנה (לכתבה המלאה).
הכנסות החברה: צמיחה חזקה ברבעון האחרונים
למרות הצמיחה החזקה, החשש הגדול הוא מתחרות. החברות בתחום לא קופאות על השמרים וביונד מתחילה להרגיש את זה ונאלצת למכור יותר בדיסקאונט.
נזכיר כי בשבוע דווח כי רשת הפיצה האט החלה לבחון שימוש בתחליפי הבשר Incogmeato המיוצר ע"י חברת קלוג (סימול:K). בנוסף חברת Impossible Foods הפרטית פנתה לאחרונה לאיחוד האירופאי בבקשה לשווק באיחוד האירופאי מוצרים עם חלבון בשם soy leghemoglobin, שנחשב כגורם המעניק למוצר את הטעם והארומה המזכירים בשר אמיתי. נציין כי החברה קיבלה באוגוסט האחרון את אישור ה-FDA לשיווק המוצרים המכילים חלבון זה. האם הצמיחה החזקה תמשך לנוכח התגברות התחרות? לפחות היום, נראה כי השוק ספקן.
- ביונד מיט דוחה את פרסום הדוחות והמניה צונחת ב־10%
- ביונד-מיט חוזרת מהמתים ומזנקת יותר מ-500% בשבוע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עוד דבר שצריך לקחת בחשבון והוא קריטי עבור מחיר המניה הוא הגידול המשמעותי שהתרחש היום בכמות המניות בשוק בעקבות סיום תקופת החסימה (lock-up) על מניות העובדים (לכתבה המלאה). לפי הערכות, התווספו לשוק כ-40 מיליון מניות. מלבד הרצון של עובדי החברה לממש את מניותיהן, המשמעות היום של המהלך היא אפשרות רחבה יותר לבצע שורטים על מניית החברה.
לפי אתר shortsight, אחוז המניות המושאלות מסך המניות בשוק עמד בימים האחרונים על 43%, היות ומדובר במשחק סכום אפס, יחס כזה בדרך כלל מקשה על המניה לרדת, (ועזר למנייה לזנק בתחילת דרכה). אך ככל שיש יותר מניות בשוק – כך היחס צפוי לרדת. לא במקרה, החלה המניה לרדת מיד לאחר הודעת החברה ביולי האחרון על הנפקת מניות חדשות.
אחוז המניות המושאלות בביונד מיט בימים האחרונים: היחס צפוי לרדת בחדות בימים הקרובים בעקבות סיום תקופת החסימה. קל יותר לבצע שורט על המניה
- 1.דוחות טובים המלצה לקנות (ל"ת)יוסי 18/01/2020 07:44הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
