כלכלת ישראל: עודף של 4.2 מיליארד דולר בחשבון השוטף ברבעון ה-2
העודף בחשבון השוטף של מדינת ישראל עומד על 4.2 מיליארד דולר ברבעון השני של 2019. זאת ביחס של 2.8 מיליארד דולר ברבעון הראשון של השנה. כך עולה מנתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
הסיכום כולל את העסקאות של תושבי ישראל עם חו"ל בחשבון הסחורות, השירותים, ההכנסות הראשוניות, כלומר הכנסות מהשקעות פיננסיות ומשכר עבודת שכיר וההכנסות המשניות – העברות השוטפות – בדולרים שוטפים ובניכוי השפעת העונתיות.
חשבון ההכנסות הראשוניות עלה ב-1.1 מיליארד דולר לעומת הרבעון הקודם, הגרעון בחשבון הסחורות ירד ב-0.6 מיליארד דולר, חשבון ההכנסות המשניות עלה ב-0.2 מיליארד דולר וחשבון השירותים ירד ב-0.4 מיליארד דולר לעומת הרבעון הקודם.
חשבון הסחורות והשירותים הסתכם בעודף של 1.6 מיליארד דולר ברבעון השני של 2019, לאחר עודף של 1.4 מיליארד דולר ברבעון הקודם. הגירעון בחשבון הסחורות ברבעון השני של 2019, הסתכם ב-4.6 מיליארד דולר, ירידה של 10% לעומת הרבעון הקודם, שהסתכם ב-5.1 מיליארד דולר.
- המשק מתאושש בהדרגה - ענף הבינוי עדיין מדשדש
- השפעות המלחמה: התוצר הרבעוני התכווץ ב-3.9%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

עודף בשירותים העסקיים
מאזן השירותים והסחורות הסתכם בעודף של 1.6 מיליארד דולר, עלייה של 200 מיליון דולר ברבעון הקודם. בהשקעות ישירות של תושבי ישראל בחו"ל חלה עלייה של 1.5 מיליארד דולר.
ייצוא השירותים הסתכם ב-13.9 מיליארד דולר. ייצוא שירותים עסקיים אחרים המהווה כ-78% מתוך סך ייצוא השירותים ברבעון השני של 2019, הסתכם ב-10.9 מיליארד דולר, לעומת 11.1 מיליארד דולר ברבעון הקודם.
- הממשלה אישרה תכנית לפיתוח מטרופולין באר שבע בכמיליארד שקלים
- עלייה של 4.9% בפדיון רשתות השיווק ברבעון השלישי של 2025
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים -...
שירותים עסקיים אחרים כוללים שירותי תוכנה ומחשוב, שירותי מחקר ופיתוח, תקשורת, שירותי הנדסה, תמלוגים, עמלות ושירותים אחרים. בנוסף, כלולים גם תקבולים מחו"ל כתוצאה ממכירת חברות הזנק ישראליות (Start-up) לתושבי חו"ל.
יצוא השירותים של ענפי ההיי-טק (לא כולל Start-ups) ברבעון השני של 2019 הסתכם ב-7.3 מיליארד דולר, עלייה של כ-16% לעומת הרבעון המקביל אשתקד.
ייבוא השירותים הסתכם ב-7.7 מיליארד דולר ברבעון השני של 2019, בדומה לרבעון הקודם. ייבוא השירותים העסקיים האחרים - שמהווה כ-45% מסך כל יבוא השירותים - הסתכם ב-3.5 מיליארד דולר ברבעון השני של 2019.
ירידה של 20% בהשקעות ישראלים בחו"ל
חשבון ההכנסות נטו בגין השקעות פיננסיות ושכר עבודה הסתכם בעודף של 0.6 מיליארד דולר ברבעון השני של 2019, לאחר גרעון של 0.5 מיליארד דולר ברבעון הקודם.
הכנסות תושבי ישראל מהשקעות פיננסיות בחו"ל הסתכמו ב-3.6 מיליארד דולר ברבעון השני של 2019. הכנסות תושבי חו"ל מהשקעותיהם הפיננסיות בישראל הסתכמו ב-1.8 מיליארד דולר ברבעון השני של 2019, לעומת 2.3 מיליארד דולר ברבעון הקודם – ירידה של כ-20%.
חשבון ההכנסות בגין תשלומים לעובדים שכירים - הכנסות מעבודה של ישראלים בחו"ל בניכוי הוצאות על עבודה של זרים בישראל - הסתכם בגירעון של 1.2 מיליארד דולר ברבעון השני של השנה.
חשבון ההכנסות המשניות ברבעון השני של שנת 2019 הסתכם בעודף של 2.1 מיליארד דולר - לעומת 1.9 מיליארד דולר ברבעון הקודם. העברות ההון נטו לישראל ברבעון השני של 2019 הסתכמו ב- 0.5 מיליארד דולר, לעומת 0.4 מיליארד דולר ברבעון הקודם. החשבון הפיננסי כולל את העסקאות הפיננסיות בין תושבי ישראל לתושבי חו"ל, ואינו כולל שינויים בערך הנכסים הנובעים מתנודות בשערי החליפין או במחירי הנכסים המוחזקים.
*באדיבות הלמ"ס
עלייה של 20% בהשקעה בניירות ערך זרים ביחס לרבעון הראשון
בהשקעות של תושבי ישראל בניירות ערך זרים סחירים חלה עלייה של 0.5 מיליארד דולר ברבעון השני של שנת 2019 בהמשך לעליה של 2.0 מיליארד דולר ברבעון הקודם. ההשקעות של תושבי חו"ל בניירות ערך ישראלים סחירים ירדו ב-1.9 מיליארד דולר ברבעון השני של שנת 2019 בהמשך לירידה של 0.7 מיליארד דולר ברבעון הקודם.
ההשקעות הפיננסיות האחרות של תושבי ישראל בחו"ל עלו ב-1.4 מיליארד דולר ברבעון השני של 2019, לעומת ירידה של 1.6 מיליארד דולר ברבעון הקודם. ההשקעות הפיננסיות האחרות של תושבי חו"ל בישראל עלו ב-1.2 מיליארד דולר ברבעון השני של 2019, לאחר עליה של 2.3 מיליארד דולר ברבעון הקודם.
עודף של התחייבויות בסך 146 מיליארד דולר
בסוף יוני 2019, מאזן הנכסים וההתחייבויות של המשק כלפי חו"ל (International Investment Position) הסתכם בעודף של נכסים על התחייבויות בסך של 146.4 מיליארד דולר, לעומת 135.9 מיליארד דולר ברבעון הקודם ו-130.2 ברבעון המקביל אשתקד.
נכסי המשק בחו"ל בסוף יוני 2019 הסתכמו בסך 464.8 מיליארד דולר והתחייבויות המשק לחו"ל בסך 318.4 מיליארד דולר. עודף הנכסים על התחייבויות של המשק כלפי חו"ל במכשירי חוב בלבד (חוב חיצוני נטו שלילי) הסתכם ב-161.9 מיליארד דולר בסוף יוני 2019, לעומת 158.9 מיליארד דולר ברבעון המקביל אשתקד.
- 6.קלקלת בחירות שקרית = חצי אמת (ל"ת)חחח 15/09/2019 17:08הגב לתגובה זו
- 5.קובי 15/09/2019 17:06הגב לתגובה זותחתית הביאו אותנו המושחתים של הליכוד.
- 4.עוד סיבה למה רק ביבי (ל"ת)יעקב 15/09/2019 17:03הגב לתגובה זו
- 3.מדינה נהדרת? רק מחל מחל מחל (ל"ת)אלי 15/09/2019 16:18הגב לתגובה זו
- 2.אייל 15/09/2019 16:18הגב לתגובה זואז המצב טוב או לא ?
- 1.יוני 15/09/2019 16:15הגב לתגובה זופשוט לא מעולה לקבלנים. עצוב

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

הממשלה אישרה תכנית לפיתוח מטרופולין באר שבע בכמיליארד שקלים
בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל
בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל. ההחלטה גובשה במסגרת עבודת מטה של משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר ועתידה לתמוך בהעתקת מחנות צה״ל לנגב, לשפר את התשתיות, איכות החיים וההזדמנויות עבור תושבי הנגב, המשרתים ומשפחותיהם.
ההחלטה מהווה אבן יסוד לשינוי היסטורי שעתיד לעצב את פני הנגב לדורות הבאים. ההחלטה כוללת השקעה של כמיליארד שקלים ומתמקדת בארבעה תחומים מרכזיים: צמיחה כלכלית, פיתוח תשתיות תחבורה, שיפור איכות החיים והביטחון האישי, וחינוך והון אנושי. בתחום הצמיחה הכלכלית, יושקעו כ-200 מיליון שקל בפיתוח האקו-סיסטם הקיים בין האקדמיה, התעשייה והצבא. במסגרת זו יוקם מרכז מו"פ דואלי יישומי בשיתוף מפא"ת, ייפותחו תחומי החדשנות והסייבר, יושקעו משאבים בתעסוקה ותיירות ופיתוח העיר העתיקה כמוקד תיירות ומגורי צעירים.
בתחום התחבורה, יושקעו תקציבים משמעותיים בפיתוח תשתיות תחבורה מתקדמות, לרבות תכנון והקמה של רכבת קלה בבאר שבע, הכוללת תוואי לבית החולים החדש שיוקם בעיר, בהתאם לצרכי עיר מטרופולינית ותיתן מענה לגידול הדמוגרפי הצפוי. בתחום איכות החיים והביטחון האישי, יושקעו כ-500 מיליון שקלים בשיפור ביטחון הפרט, לרבות הקמת תחנת משטרה חדשה, הרחבת משל"ט דרום, פיתוח תשתיות טכנולוגיות מתקדמות להתמודדות עם אתגרי המרחב.
בנוסף, יושקעו משאבים בתחום הבריאות בדגש על הגדלת מספר הפסיכולוגים ומקצועות הפרא-רפואיים, וכן בהתחדשות עירונית, תרבות וספורט, כולל תכנון מכון ווינגייט בבאר שבע והקמת מבני ציבור בעיר. בתחום החינוך וההון האנושי, יושקעו כ-120 מיליון שקלים בפיתוח החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, ובהשכלה הגבוהה, תוך דגש על מקצועות טכנולוגיים, קידום מצוינות והקמת מרכז רשותי למקצועות ה-STEM.
- אושרה תוכנית ההתחדשות בבאר שבע: פוטנציאל לכ-17 אלף דירות חדשות
- אנבידיה משלשת את מרכז הפיתוח בבאר שבע: מאות משרות חדשות בדרום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש הממשלה בנימין נתניהו: ״אנחנו מביאים היום לממשלה תוכנית סיוע גדולה לבאר שבע, בסך של למעלה ממיליארד שקל. זה כולל חיזוק בתחומים רבים שהם חשובים לאזרחי באר שבע: רכבת קלה, עזרה בסייבר, במו"פ, בפיתוח, בפרנסה. הפעולות שלנו יביאו לחיזוק של כל אזור הנגב. זה תואם את התוכנית שאני מוביל מזה שנים, יחד עם חבריי לממשלות ישראל, לחזק את הדרום על ידי השילוב המוצלח של תשתיות ממשלתיות ועידוד הסקטור הפרטי״.
