בדרך למיתון? המגזר היצרני בבריטניה בנפילה החדה ביותר מ-2012
הכלכלה הבריטית ממשיכה במגמה השלילית לקראת הברקזיט. המגזר היצרני התכווץ בחודש שעבר בשיעור החד ביותר מזה 7 שנים, לאחר שה- IHS Markit/CIPS, מדד מנהלי הרכש הבריטי צנח מ-48.0 ל-47.4 – כאמור, הנפילה החדה ביותר מאז 2012, אז החלו במדד מנהלי הרכש. סך הכול מדובר בצניחה החדה ביותר בייצור הבריטי מאז המשבר הכלכלי ב-2009.
הדיווח מוריד את הפאונד ל-1.208 דולרים.
כדי להעיד על צמיחה בשוק, מדד מנהלי הרכש – המעיד על הרכש העתידי של החברות הגדולות במשק, במקרה הזה בבריטניה – צריך לעמוד לפחות על 50 נקודות. פחות מכך, הדבר מעיד על התכווצות בשוק.
המדד הנוכחי מעיד על התכווצות של 2% בשני רבעוניים ברצף. ראוי לציין שהייצור במפעלים הבריטיים מהווה כ-10% מהתפוקה הכלכלית הבריטית, מה שמעיד כי הכלכלה הבריטית אינה בדרך להתאוששות.
"חוסר ודאות ברמה גבוהה"
ההתכווצות הנוכחית תפסה את האנליסטים בהפתעה, מאחר והייתה בנקודה שלמה מתחת לתחזיות. לטענת רוב דובסון, מנהל ה- IHS Markit "חוסר ודאות פוליטי וכלכלי ברמה גבוהה, משולבים עם מתיחות כלכלית גלובלית פגעו בביצועים של היצרנים הבריטים באוגוסט".
- מרחץ דמים ברכבת ללונדון: שני חשודים נעצרו לאחר מתקפת סכין
- מלחמת הרחפנים: בריטניה מכפילה השקעות בנשק אוטונומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכלכלה הבריטית התכווצה ברבעון השני, לאחר שאגרה מלאים לקראת תאריך הדדליין המקורי של הברקזיט, שהיה אמור להתרחש במרץ השנה. התכווצות נוספת ברבעון השלישי והכלכלה הבריטית תיכנס באופן רשמי למיתון – דבר שעלול להיות בעל השפעות גלובליות בשל גודל השוק. נפילת מדד מנהלי הרכש הוא רק האחרון בסדרה של נפילות שהתרחשו באירופה בעת האחרונה.
סקרים שנערכו בבנק לוידס ובנציבות האירופית בשבוע שעבר, מראים גם כן על האטה במשק הבריטי, דבר שמהווה אתגר גדול עבור הממשלה הבריטית, כשראש ממשלתה, בוריס ג'ונסון, הודיע כי יוציא את בריטניה מהאיחוד עם או בלי הסכם.
המשיבים למדד העידו כי הברקזיט וההאטה העולמית הם הסיבות לירידה בביקושים, הן מלקוחות בבריטניה והן מחוצה לה. סיבה נוספת היא העובדה שחלק מהיצרנים החלו להעביר את שרשרת האספקה שלהם מחוץ לאי הבריטי לפני ה-31 לאוקטובר, תאריך הדדליין של הברקזיט.
- שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
- איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
יוליוס בר בהמלצת חסר על שוק המניות הבריטי
לקראת הברקזיט הממשמש, בבנק יוליוס בר ערכו סקירה מקיפה על השווקים הבריטיים וקבעו בהמלצת חסר על שוק המניות הבריטי – לאור ביצועי החסר של 15% ב-3 שנים האחרונות, כשלטענתם לא רואים קטליזטור לביצועים חיוביים של השוק הבריטי.
בבנק קבעו כי הסיכוי לדחיית ההחלטה על מתווה הברקזיט, או בחירות כלליות בבריטניה (או שניהם), הם בעלי הסתברות של 65%, כשהסיכוי לברקזיט ללא מתווה עומד רק על 25%. הסיכוי לברקזיט משופר עומד רק על כ-10%.
אם התרחיש של דחייה או קיום בחירות יתרחש, בבנק סבורים שהסיכוי לברקזיט מרוכך עומד על 35%, בעוד הסיכוי לביטול הברקזיט לגמרי עולה ל-20%.
עוד הם צופים כי ההשפעות על על הלירה שטרלינג תהיינה שליליות בכל תרחיש של ברקזיט קשה ויביאו את המטבע לשער שווה לאירו כבר בטווח של 3 חודשים. בנוסף, מצב שכזה עלול להוביל ל-3 רבעונים של מיתון בבריטניה, ירידה של 2% בתמ"ג ביחס לתרחישי הבסיס ועלייה בסבירות שסקוטלנד תפרוש מהאיחוד הבריטי.
בתרחיש הצפוי יותר של דחייה ו/או בחירות, טוענים בבנק שאי הוודאות תישאר אבל הצפי הלירה שטרלינג יהיה נייטרלי מול האירו עם שער של 0.92. תרחיש של ברקזיט מרוכך ומוסכם יעלה את הליט"ש ל-0.84 לעומת אירו, בטווח הקצר ויביא להתאוששות בכלכלה הבריטית ולחזרת השקעות זרות ישירות
החשש מברקזיט נותן אותותיו וישפיע יותר על מניות של חברות שעיקר פעילותן בבריטניה, כשבמקרה של ברקזיט קשה הצפי הוא כי חיכוכי סחר יובילו למיתון בבריטניה, כשההשפעה על גוש האירו תהיה פחות מרחיקת לכת מאשר על בריטניה.
- 1.הבריטים לא שמעו על זה כי ה FTSE 100 עולה 1.3% (ל"ת)אלי 02/09/2019 16:39הגב לתגובה זו
- אופטימי 02/09/2019 17:51הגב לתגובה זויסגר
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
