גוגל סירבה לספק פרסומות אדסנס לאתר בגלל חשש ל"תוכן למבוגרים"
המחוזי הורה לתקן סעיף בתנאי שירות המודעות של גוגל עקב היותו מקפח
ביהמ"ש המחוזי קיבל חלקית את תביעתה של חברה שעשתה שימוש בשירות המודעות של גוגל, Google AdSense, בטענה כי האחרונה השעתה אותה שלא כדין מהשירות וקיזזה את כל הסכומים שעמדו לרשותה.
בפסק הדין נקבע כי החברה היא שהפרה את ליבת ההסכם מול גוגל, אולם התנאי המאפשר לגוגל לנכות ללא הגבלה את הסכומים שעמדו לזכות בעל האתר – הוא תנאי מקפח בחוזה אחיד שיש לשנותו
התובעת, חברת "ויוה מדיה", הפעילה אתר אינטרנט בשם Viralious. ויוה עשתה שימוש בשירות "אדסנס" של גוגל (Google AdSense).
על פי המודל העסקי של אדסנס, בעלי אתרים אשר מעוניינים למכור שירותי פרסום מתקשרים עם גוגל, וזו ממקמת פרסומות בשטחים שהוקצו לה באותם אתרים. כאשר גולש באתר מקליק על גבי הפרסומת, נוצר חיוב כספי של המפרסם. לפי ההסכם מול בעלי האתרים, יועברו לידיהם 68% מההכנסות שתגבה גוגל מהמפרסמים, בכפוף לקיום יתר תנאי הסכם השירות.
בתביעה שהגישה לבית המשפט המחוזי בלוד, בסך של 2.5 מיליון שקל, טענה ויוה כי לאחר מספר חודשים בהם פעל האתר כשורה התקבלה הודעה מאת גוגל, לפיה אחד מהדפים באתר מפר את תקנון אדסנס, במובן זה שהוא כולל "תוכן למבוגרים". הגם שויוה השעתה את הדף, מספר ימים אח"כ הופסק שירות האדסנס עבור ויוה והכספים שעמדו לזכותה אצל גוגל נלקחו.
- חיסכון בקופת גמל להשקעה הציבור מעביר כספים, יש לכך סיבות טובות
- קרן טיטאן תקים קרן גלובלית חדשה בהיקף של 100 מ' ד'
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לטענת ויוה, גוגל ביטלה את הסכם השירות עמה בלא הצדקה, מבלי שהופר ההסכם וממילא מבלי שניתנה לה אפשרות ממשית לתקן את ההפרה הנטענת. בעניין זה טענה כי ההתראה שנשלחה אליה הייתה כללית ולא אפשרה לה לתקן את ההפרה, אם הייתה כזו, ואפילו אם היה ממש בטענה כאילו הוצגה תמונה בעלת סממנים אסורים, אין מדובר בהפרה יסודית של הסכם השירות וממילא גוגל לא הייתה רשאית לבטל את ההסכם.
לפיכך, לטענת ויוה, ביטול ההסכם על ידי גוגל בנסיבות שכאלה דינו כהפרת חוזה וכי אם קיימת הוראה בהסכם השירות לפיה גוגל רשאית להביא לידי סיום את הסכם השירות לפי שיקול דעתה גם במקרה של הפרה מינורית - הרי שמדובר בתניה מקפחת בחוזה אחיד. עוד נטען כי גוגל עיכבה וקיזזה שלא כדין סכומי כסף משמעותיים שעמדו לזכותה של ויוה בחשבונה.
גוגל מאידך, טענה כי במסגרת הניטור שמבצעות מערכותיה התגלה שהאתר שמופעל על ידי ויוה מהווה חממה להקלקות מלאכותיות ובלתי אותנטיות, דבר שיש בו הפרה של תנאי השירות של אדסנס. לפיכך, פנתה גוגל לחברה והזהירה אותה כי אם הדבר לא ייפסק היא עלולה למצוא עצמה מושעית מהשירות. היות שויוה לא תיקנה את ההפרה, כך נטען, ביטלה גוגל את ההתקשרות עמה. עוד נטען כי לגוגל התברר שקיימת זהות בין חלק מהגורמים בויוה לבין חברה בשם "איירדן", אשר הושעתה בעבר משירות האדסנס בנסיבות דומות.
- 21 חשודים נעצרו בחשד לזיוף תקנים בהיקף של 15 מיליון שקל
- ישראל חושפת את "אור איתן": מערכת יירוט לייזר מבצעית ראשונה בעולם
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה...
השופט אורן שוורץ ציין כי ויוה אמנם לא חתמה על הסכם תנאי השירות או על תקנות שירות האדסנס, אולם היא הצטרפה לשירות באמצעות פתיחת חשבון ועשתה שימוש פוזיטיבי בשירותים שהעמידה גוגל לרשותה וכי גם על פי המבחנים שעוצבו בפסיקה האמריקאית, נראה כי נוצר קשר חוזי תקף בין ויוה לבין גוגל על יסוד התנאים שנקבעו בהסכם השירות ובתקנון.
הפרות הנוגעות ללב-ליבו של המודל העסקי שעל בסיסו פועל שירות האדסנס
בכל הנוגע לטענת גוגל על הזהות בין ויוה לבין חברת "איירדן", שוכנע השופט כי נוכח היותה של איירדן בעלת השליטה בויוה וקיומם של קווי דימיון ברורים בפעילותן של השתיים - ויוה היא בגדר "יישות חלופית" לאיירדן, כפי שפרשנות תכליתית של הסכם השירות מחייבת זאת. הואיל וויוה לא חשפה את הקשר שלה לאיירדן, ולא גילתה בפני גוגל כי זו הושעתה משירות האדסנס בעבר, קבע השופט כי היא הפרה את הוראות הסכם השירות.
עוד נדרש השופט לסוגיית ההפרה הנטענת בעניין התנועה וההקלקות והעדיף את עמדתה של גוגל לפיה ויוה אכן הפרה את הסכם השירות בכך שהאתר שהיה בבעלותה ותחת פיקוחה יצר מניפולציות בתנועה ובהקלקות שבאתר. בנסיבות אלה, גוגל פעלה כדין עת מסרה לויוה התראה בעניין הפרת תנאיו של הסכם השירות.
עוד קבע השופט כי ויוה לא תיקנה את ההפרות כפי שנדרשה, לא סיפקה הסבר מפורט באשר לשינוי שבוצע באתר לטענתה, והרושם הוא כי מדובר בשינוי עיצובי בלבד, שלא כלל תיקון בתוכנה וספק אם הוא הביא לפתרון ממשי בעניין איכותן של ההקלקות.
יתר על כן, מתוך הראיות עלה כי השינוי שבוצע לא פתר את עניין הפרות התנועה וגרם להפרת מדיניות נוספת – ריבוי מודעות ביחס לכל דף תוכן באתר. התוצאה הראייתית היא כי הוכח שויוה אכן הפרה את הסכם השירות מול גוגל, כאשר לדעת השופט מדובר בהפרות הנוגעות ללב-ליבו של המודל העסקי שעל בסיסו פועל שירות האדסנס ועיקרן יצירת מניפולציות על התנועה באתר ועל ההקלקות של הגולשים באתר. לשיטתו, יש בהפרות אלה כדי לפגום בטוהר השירות וממילא לפגוע באמון קבוצת המפרסמים ובחוויית הגלישה של המשתמשים. אשר על כן, קבע השופט כי הסכם השירות בוטל כדין, בהתאם לזכותה של גוגל לעשות כן מכוח חוק החוזים (תרופות).
מנגד, בכל הנוגע לקיזוז הכספים ע"י גוגל, צידד השופט דווקא בעמדתה של ויוה. לדבריו, גוגל לא עמדה בדרישות שקבועות בדין המהותי וטענת הקיזוז שלה הועלתה על דרך הסתם, שכן לא הונח לה מסד ראייתי הן באשר למקור הזכות החוזית לקיזוז והן באשר לחיוב שהושת על ויוה שאותו ביקשה גוגל לקזז מחלקה של ויוה בתקבולים מהשירות.
תנאי מקפח בחוזה אחיד?
השופט הדגיש, כי מדובר בסכום שעמד לזכותה של ויוה בחשבון האדסנס בגין תקבולים ממפרסמים שכבר התקבלו עובר לביטול הסכם השירות, כאשר גוגל לא הניחה גם מסד ראייתי כלשהו באשר לשאלה האם עסקינן בסכומים קצובים, האם מדובר באותה עסקה או שמא בעסקאות שונות ולא הבהירה באופן המצופה ממנה אם היא השיבה למפרסמים גם את חלקה בתקבולים בגין הזיכויים שנעשו מחשבונה של ויוה (אותם 32% שאמורים להוות את חלקה בהכנסה). לפיכך, דחה השופט את טענת הקיזוז שהעלתה גוגל בעניין הסכום שהתקבל בחשבונה של ויוה אצל גוגל.
עוד התייחס השופט לעובדה שהסכם תנאי השירות של האדסנס מקנה לגוגל זכות לנכות או לבצע החזר של יתרת הזכות שעמדה בחשבון בעל האתר. על פי לשון הסעיף, אין צורך בקשר סיבתי בין ההפרה לשיעור הניכוי, אלא די בכך שנמצא כי בעל האתר מפר את הסכם השירות או מבצע פעילות בלתי חוקית בכדי לשלול ממנו את מלוא ההכנסות שנזקפו לזכותו עד אותה עת. לדברי השופט, מדובר בסנקציה משמעותית שאינה תלוית נזק ומקנה מעין "פיצוי מוסכם" בגובה יתרת הזכות האחרונה שהייתה בחשבון הספק.
עוד הוסיף השופט באותו עניין, כי היקפו הבלתי מוגבל של הפיצוי המוסכם, עד כדי מלוא יתרת הזכות שעומדת לרשות הספק אצל גוגל, הופכת אותו לתניית קנס (Penalty), שנפסלה אף בשיטות המשפט המקובל.
משכך, קבע השופט כי נסיבות אלה מעלות חזקת קיפוח לפי חוק החוזים האחידים, ולכן עובר הנטל לסתור את החזקה אל גוגל. לאחר בחינת טענותיה של גוגל קבע השופט כי נטילה גורפת של כל יתרת הזכות שעומדת לרשות בעל אתר בחשבון האדסנס מהווה קיפוח בלתי מידתי של זכות חוזית-אובליגטורית. "מחיקת זכויות גורפת שכזו, בלי קשר לעוצמת ההפרה והיקף הנזק שנגרם בעטיה, היא סעד עצמי טוטלי, שאינו מוכר במחוזותינו ובמחוזות המשפט המקובל", כתב השופט. לכך, הוסיף גם את פערי הכוחות המבניים, שבין גורם גלובאלי שמנהל פלטפורמה דיגיטאלית אדירת ממדים לבין בעלי האתרים שמבקשים להיבנות מהתשתיות שמספקת הפלטפורמה. נוכח האמור, קבע השופט כי ניכוי והפחתה בלתי מוגבלים של יתרות זכות בחשבון בעל האתר מהווה תנאי בלתי מידתי, ומכאן נגזר היותו תנאי מקפח.
יחד עם זאת, מאחר שמשקלן הכספי של ההפרות שהוכחו היה נמוך באופן יחסי לחומרתן, סבר השופט כי אין הצדקה להכרזה על בטלותו המלאה של הסעיף הרלוונטי בהסכם השירות של גוגל, ויש לאפשר לה להמשיך ולעשות שימוש אפקטיבי בכלי זה של סעד עצמי תוך קביעת אמות מידה סבירות ואובייקטיביות שיכולות להבטיח סנקציה אפקטיבית, אך בה בעת גם מידתית. לדעת השופט, הדרך לעשות כן היא באמצעות הטלת מגבלה על שיעור הניכוי, ולחילופין יצירת זיקה בין מעשה ההפרה לבין היקפה של הסנקציה. לשיטתו, קביעת מגבלה על היקף הניכוי בשיעור של 40% מהיקף הסכום שהצטבר בחשבון הספק אצל גוגל תאפשר אכיפה יעילה, והיא אף מתיישבת עם הרף הגבוה שהוכר בפסיקת בתי המשפט באשר לפיצויים מוסכמים בגין הפרת חוזה.
לחילופין, סבר השופט, ככל שיהיו בידי גוגל נתונים כספיים באשר לפירותיה הכספיים של ההפרה, תהא שמורה לה הזכות לנכות מהיתרה שמוחזקת אצלה עד פי חמש מפירות ההפרה, על פי הגבוה מבין השניים. לדעת השופט, חלופה זו תאפשר סנקציה אפקטיבית ומידתית במקרים בהם יש בידי של גוגל ראיות כלשהן באשר להיקף התקבולים שהגיעו לחשבון בעל האתר כתוצאה מהפרת הסכם השירות. אשר על כן, הורה השופט לתקן בהתאם את הסעיף הרלוונטי בתנאי שירות האדסנס של גוגל.
לאור האמור – התביעה התקבלה בחלקה ונקבע כי ויוה הפרה את הסכם השירות וכי ביטול החוזה על ידי גוגל נעשה כדין. עם זאת, לנוכח היותו של הסעיף בתנאי השירות תנאי מקפח בחוזה אחיד, ובהתחשב בשינוי שנערך בו, תשיב גוגל לויוה סך של 892,969 שקל מתוך הסכום שניכתה מחשבונה. בנוסף, תישא גוגל בשכ"ט עורכי דינה של ויוה על הצד הנמוך, בסך 40 אלף שקל, ובהוצאות בסך 20,000 שקל. ויוה יוצגה בהליך ע"י עו"ד ד"ר יונתן דרורי ועו"ד אוריה ירקוני. גוגל יוצגה ע"י עו"ד רות לובן ועו"ד ליאת בבלוקי-פילרסדורף.
לאייטמים נוספים בנושאי משפט - אתר תקדין
- 1.ויוה צריכים לשבת בכלא (ל"ת)שולי 28/08/2019 22:40הגב לתגובה זו

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה
כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים
רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.
מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות.
בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.
רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.
יגדיל את הצריכה הפרטית
הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.
- מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
- העלימו מאות מיליוני שקלים - וזה העונש שנגזר עליהם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

21 חשודים נעצרו בחשד לזיוף תקנים בהיקף של 15 מיליון שקל
בתום חקירה סמויה, עוכבו 21 חשודים בחשד למעורבות בביצוע עבירות שחיתות ציבורית חמורות בהן, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שוחד, הלבנת הון, עבירות על חוק מע"מ ועל פקודת המכס ועבירות על פקודת היבוא והיצוא וחוק התקנים
במסגרת שיתוף פעולה בין היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ), להב 433, חקירות מכס מע"מ ת"א, בקרת יבוא במכס אשדוד ומשרד הכלכלה והתעשייה, עלה חשד כי אחת ממעבדות הבדיקה בתחום יבוא מוצרים לישראל, חברה לגורמים עבריינים ויחדיו קשרו לקשר שוחדי ומרמתי, במסגרתו שוחררו והופצו כמויות גדולות של מוצרים החייבים עמידה בדרישות תקנים רשמיים, מבלי שעברו את מלוא הבדיקות הנדרשות, ובנוסף לא הועבר הדיווח הנדרש לרשויות בהתאם.
מרגע שנודעו החשדות האמורים, הוקפאה ההכרה של המעבדה לבדיקות יבוא. בנוסף, עלו חשדות על קשר בין החשוד המרכזי למעבדה במערכת שוחדית, כאשר הוא מפנה אליה יבואנים, תמורת תשלום עמלות ואילו המעבדה בתמורה, מאשרת את שחרור המוצרים. ללא ביצוע הבדיקות וללא דיווח לרגולטור, כנדרש.
בדרך זו, עולה החשד, כי נכנסו לישראל כמויות גדולות של מוצרים החשודים כמסוכנים,
ללא הבדיקות הנדרשות וללא הדיווח הנדרש לרשויות. בשלב זה, על פי החשדות, המוצרים או מרביתם הועברו לשטחים. החקירה מלווה על ידי היחידה המשפטית לתיקים מיוחדים ברשות המיסים ויחידת התביעה הפלילית במשרד הכלכלה. סך עבירות המס נכון ליום זה של החקירה הינן למעלה מ-15 מיליון
שקל.
הליך היבוא התקני
הליך יבוא תקני לישראל נבנה כך שיוודא שכל מוצר שנכנס לשוק המקומי עומד ברף בטיחות ואיכות בסיסי, כך שגם המדינה וגם הצרכן לא נפגעים. הכל מתחיל ברשימון היבוא שמוגש למכס, מסמך רשמי שבו היבואן מפרט את כל פרטי הסחורה, היכן יוצרה, מה ערכה הכספי ומה הייעוד שלה. לאחר מכן מגיע שלב קריטי של בדיקות מעבדה ותקינה: מוצרים מתחומים רגישים כמו חשמל, צעצועים לילדים, קוסמטיקה או ציוד רפואי חייבים לעמוד בתקנים ישראליים מחייבים. כאן נכנסות לפעולה המעבדות המורשות, שאמורות לבדוק אם המוצרים אכן תואמים את התקנות מבחינת בטיחות שימוש, חומרים מסוכנים או התאמה חשמלית.
- 5 בכירים באוטומקס נעצרו בחשד לעבירות רבות
- נחשפה תשתית להלבנת הון בקריפטו בהיקף עשרות מיליוני דולרים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, היבואן מחויב לשלם את כלל המיסים הנדרשים, מכס, מע"מ ולעיתים מסי קנייה נוספים, לפני שהמוצרים יכולים להשתחרר מהנמל. רק כאשר כל התנאים הללו מתקיימים, מקבל היבואן אישור רשמי לשחרור הסחורה לשוק המקומי ולהפצתה לצרכנים. כאשר התהליך הזה נעקף באמצעות שוחד, זיוף אישורים או העלמות מס, נגרמת פגיעה משולשת: ראשית, הציבור חשוף למוצרים שעלולים להיות מסוכנים, החל במוצרי חשמל לא תקינים ועד צעצועים עם חומרים רעילים; שנית, נפגעת התחרות מול יבואנים שמקפידים על החוק ונדרשים להוצאות גבוהות יותר; ושלישית, נגרע כסף רב מקופת המדינה עקב אובדן מסים.
וכך, הפרשה הנוכחית לא רק שגורעת כספים מהמדינה לטובת מוצרים שחלקם מועברים לשטחים, אלא גם חושפת את הציבור למוצרים שעלולים להוות סכנה.