שי מלמד
צילום: אורן קאן
דעה

תפסיקו לבטח את עצמכם לדעת

הוצאות ביטוחי הבריאות הפרטיים בישראל הגיעו אשתקד ל-11 מיליארד שקל. חשבון ביטוח הבריאות שלכם תופח? יש לכך כמה סיבות שמחייבות רפורמות בשוק ביטוחי הבריאות והאחריות היא גם עליכם

שי מלמד | (7)

הדו"ח השנתי של הפיקוח על הביטוח פורסם לאחרונה וכולל נתונים עגומים על תחום ביטוחי הבריאות בישראל. בשנת 2018, גדלו דמי ביטוח הבריאות הפרטיים ששילמנו ביותר מ-10% מהסכום ששילמנו בשנה שעברה והגענו לסכום עצום של מעל ל-11 מיליארד שקל בשנה.

לא מדובר בשנה חריגה, אלא בגרף שהולך וגדל באופן עקבי מדי שנה, ומצביע על גידול של כ-250% בעשור האחרון. יתכן וניתן היה להצדיק את התשלום הגבוה הזה בהצבעה על חוליי מערכת הבריאות הציבורית, ובכך שרובו הגדול חוזר אלינו, המבוטחים בניצול הביטוחים אותם רכשנו. אבל המצב לא כך ואפילו רחוק מכך.

 

הנתונים של משרד האוצר מצביעים על ניצול של פחות מ-40% של ביטוחים אלו (שיעור ההחזר). אפילו תחום ביטוחי הבריאות הקבוצתיים, תחום שנחשב במשך שנים כ"כבשה השחורה" של ביטוחי הבריאות בחברות הביטוח, תחום שנע בשנים האחרונות סביב ניצול מלא של 90-100%, חווה השנה ירידה דרמטית באחוז הניצול ועומד על קרוב ל-80%.

 

הנתונים הללו מטרידים מאוד מסיבה נוספת. בשנים 2016-2017 ביצע הפיקוח על הביטוח שתי רפורמות מרכזיות, רפורמת פוליסת ניתוחים אחידה ורפורמת רופאי ההסדר, רפורמות שנועדו לצמצם את הבלבול של הצרכנים בתחום הניתוחים, הדומיננטי בתחום ביטוחי הבריאות,  להוריד את עלויות הטיפול של הרופאים, להגדיל את התחרות בין החברות וכפועל יוצא להוריד מחירים.

 

אומנם בטווח המיידי רפורמות אלו גרמו לירידה בעלויות ביטוחי הפרט ובמקביל וכדי לאזן, לעליית מחירי הביטוחים הקבוצתיים. למרות הרפורמות החיוביות הללו, הנתונים מראים שהפערים בין הסכומים אותם משלמים המבוטחים לסכומים המשולמים להם בחזרה – רק הולכים וגדלים.

 

אז מה בכל זאת נדרש לעשות כדי לשנות את המגמה? שתי נקודות מרכזיות שתלויות ברגולטור, המפקח, ונקודה אחת שתלויה בנו, הצרכנים.

 

שינוי מודל עמלות המכירה של הביטוח:

לא מדובר בשינוי קוסמטי, אלא שינוי יסודי. טיפול בניגוד האינטרסים המובהק בין הגורם ה"מייעץ" ללקוחות "בחינם", לבין הגורם שמשלם לו עמלה לפי המוצרים אותם מכר.

 

הסוכנים והמוקדנים צריכים לפעול באחד משני המודלים, או כסוכן מוגדר של חברת הביטוח, המקבל ממנה שכר קבוע, אך ברור שהוא עובד שלה, ורק שלה. או במודל של "ברוקר", סוכן של מספר החברות, אך כזה המקבל את שכרו מהלקוח, או שכר קבוע, אחיד ושקוף מהחברות שהלקוח חותם עליו (בדיוק כמו המודל של דמי הניהול בתחום הפנסיוני). כזה המשוקף ללקוח במועד המכירה.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

 

שינוי זה צפוי לצמצם משמעותית את ניגוד העניינים הנלווה לתהליך מכירת הביטוח כפי שנהוג כיום.

 

קביעת יעד החזר למבוטחים:

שוק ביטוחי הבריאות אינו שוק משוכלל. בוודאי לא במובן האידיאלי של המילה. המעבר בין חברות לא מובן מאליו כלל, בוודאי לא אם כבר חלית במחלה. התייקרות הפרמיות לאורך השנים אינה שקופה וברורה ללקוחות, ומעל הכל מרחפת תופעת הפחד והרתיעה.

 

הפחד שדוחף אותנו לקנות מוצרים גם אם הם כפולים או מיותרים, והרתיעה שמונעת מאיתנו לבחון את מצבנו בתחום מדי כמה שנים, כמו ברוב התחומים הפיננסים שלנו. קביעת יעד של שיעור החזר למבוטחים, יגביל את הרווחים של חברות הביטוח.

 

החברות ידעו כי גובה הרווח שלהם מוגבל וכי כסף ששולם על ידי המבוטחים יוחזר להם באחת משתי הדרכים: או ע"י תשלום תביעות, או ע"י זיכוי/צבירה בסוף שנה. ולא, אין צורך להיות מוטרדים משנים "הפסדיות".

 

למעלה מעשור שנים אחורה לא היה מצב שהתקרב לכך בתחום ביטוחי הבריאות הפרטיים, ומצב כזה כלל לא נראה באופק שלא לדבר על העובדה שלשם כך יש לחברות הביטוח עתודות.

 

להפסיק לבטח את עצמנו לדעת.

הנקודה האחרונה תלויה בנו הצרכנים. רובנו לא מבינים בתחום, אבל רובנו בעלי שכל ישר. ככל שנצפה מחברת הביטוח לשלם לנו על כל טיפול שיאצו או טיפולי הרטבת ילדים בלילה (כן, יש כיסוי כזה), כך ילכו הפרמיות ויגדלו.

 

שמירה של ביטוח אחד בלבד, פרטי או קבוצתי, וגם הוא על הכיסויים הבודדים החשובים באמת, אלו שיכולים לתת מענה למקרי ביטוח חמורים העלולים לגרום לנו לקושי כלכלי עמוק, ייתן לנו יכולת לצמצם את דמי הביטוח המשולמים לחברות.

 

וכך, בהדרגה, להחזיר את העלויות השפויות לתחום. אחרת, לא ירחק היום ונראה ביטוח בריאות בעלות של 1,000 שקל לאדם.

הכותב הינו שי מלמד, מנכ"ל מלמד יועצים ומייצג את דעתו האישית בלבד

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    כמה טעויות 07/08/2019 00:13
    הגב לתגובה זו
    אם אתה רוצה את החובה אז תעשה השתלות ותרופות.מעבר ביטוח בריאות מקיף. סיעוד אם אתה מפחד שתיפול ללא כסף. ריסק במקרה פטירה. מחלות קשות אקמול ראשוני לגילוי מחלה. תראה מה טוב לך ותתקדמו...
  • 4.
    איש ביטוח 06/08/2019 14:46
    הגב לתגובה זו
    פשוט קשקשן
  • פרט נמק והסבר? (ל"ת)
    איש 07/08/2019 00:03
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    תרופות והשתלות. כל השאר קשקוש. (ל"ת)
    8 05/08/2019 23:10
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ישראל 05/08/2019 15:43
    הגב לתגובה זו
    מי שפורש מהקולקטיב אוכל את כל הלקרדה בכלל צצו להם כל מיני יועצים שמציעים להחליף את הביטוח הישן בביטוח חדש, למי זה כדאי? ללקוח? לסוכן? לחברה? לאוצר שמבקש להחזיר את החולים לשירות הציבורי?
  • 1.
    שי מלמד אולי טופח על כתפינו החשבון אולי תופח ואולי לא (ל"ת)
    המורה לעברית 05/08/2019 13:50
    הגב לתגובה זו
  • אם אדון מלמד היה מבין בביטוח הוא היה סוכן ביטוח לא יועץ (ל"ת)
    שי מלמד 06/08/2019 14:44
    הגב לתגובה זו
יסודות אסדת לווייתן
צילום: אלבטרוס

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית

יעקב צלאל |
נושאים בכתבה גז מפת הקידוחים

מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.

אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.

אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.

מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם, הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.

(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים הקרובים).

נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25% מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.

יסודות אסדת לווייתן
צילום: אלבטרוס

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית

יעקב צלאל |
נושאים בכתבה גז מפת הקידוחים

מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.

אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.

אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.

מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם, הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.

(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים הקרובים).

נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25% מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.