תחנת רכבת ישראל
צילום: רכבת ישראל

בשורה לנוסעים ברכבת: תוספת של 19 רכבות ביום לקו נהריה-באר שבע

שר התחבורה החליט להעלות בחזרה את תדירות הרכבת אשר צומצמה בעקבות הפעלת הקו המהיר לירושלים. צפו בלוח הזמנים החדש
ערן סוקול | (3)

משרד התחבורה הודיע היום (ג') כי החל מ-26 במאי, יתווספו 19 רכבות יומיות בקו נהריה-תל אביב-באר שבע. זאת, בעקבות החלטת שר התחבורה והמודיעין, ישראל כץ, להעלות בחזרה את תדירות הרכבת, שצומצמה לפני מספר חודשים בעקבות הפעלת הקו המהיר לירושלים.

 

במסגרת זאת, החל מיום ראשון, ה-26 במאי, תפעיל רכבת ישראל בקו נהריה-תל אביב שלוש רכבות בשעה, במקום שתי רכבות כיום, בכל כיוון, בשעות העומס. כתוצאה מכך, תדירות הרכבות בין חיפה לתל אביב תגדל לארבע רכבות בשעה, בשעות העומס, במקום שלוש רכבות כיום. מדובר בתוספת כוללת של 12-15 אלף מקומות ישיבה ביום לנוסעי הרכבת.

 

תוספת השירות תינתן באמצעות רכבות דו-קומתיות וקרונועים שיפעלו בקו, ויקלו משמעותית על העומס בשעות השיא. רכבות אלה יעצרו בתחנות: עכו, מרכזית המפרץ, חיפה מרכז השמונה, חיפה בת גלים, חיפה חוף הכרמל, ת"א אוניברסיטה, ת"א סבידור מרכז, ת"א השלום, ת"א ההגנה, לוד, רמלה, קריית מלאכי יואב, קרית גת, להבים רהט, ובאר שבע צפון ומרכז.

לוח הזמנים החדש

על פי לוח הזמנים החדש, הרכבות החדשות יצאו מנהריה לתחנות באר שבע, בשעות: 05:27, 06:27, 07:27, 08:27, 09:27, 15:27, 16:27, 17:27, 18:27 ו-19:27. כמו כן יצאו רכבות מבאר שבע לנהריה בשעות: 04:53, 05:53, 06:53, 07:53, 12:53, 13:53, 14:53, 15:53, 16:53, 17:53 ו-18:53.

 

צפוי שיפור נוסף בחודשים הקרובים

בחודשים הקרובים צפויים להגיע קרונות וקטרים נוספים, שהוזמנו מחו"ל. עם הגעתם, צפוי שיפור שירות משמעותי ברכבת ישראל, שיאפשר להקל משמעותית על העומס, בשעות השיא.

שינויים זמניים בתנועת הרכבות בימי שישי

במסגרת עבודות החישמול של רשת המסילות שבין נתב"ג לתל אביב, וכן במקטע שבין נתב"ג למתחם התפעולי החשמלי בלוד, יחולו בשבועות הקרובים גם שינויים בתנועת הרכבות בימי שישי, באיזור תל אביב ודרומה.

 

החל מחצות שבין יום חמישי ליום שישי, ה-31 במאי, לא יפעלו רכבות בקו מודיעין-נתב"ג-תל אביב ההגנה. לרשות הנוסעים יועמדו שאטלים בין תחנות מודיעין מרכז לנתב"ג, ומנתב"ג לתל אביב סבידור-מרכז, עם עצירה בתחנת ת"א ההגנה. כמו כן, רכבות התגבור בין לוד לחיפה, העוקפות את ציר איילון בימי שישי - לא תופעלנה.

קיראו עוד ב"בארץ"

 

תנועת הרכבות בקו באר שבע-תל אביב ההגנה, תקוצר ותסתיים בתחנת לוד. לרשות הנוסעים יופעל מערך היסעים בין תחנות לוד-תל אביב ההגנה וסבידור מרכז. כמו כן, הרכבות בקו הפרברי אשקלון-תל אביב יסיימו את נסיעתן מדרום בתחנת לוד. לרשות הנוסעים יופעל מערך היסעים בין תחנות לוד ותל אביב ההגנה וסבידור מרכז.  

 

בשל העבודות החישמול, חלים מדי יום שישי שינויים בתנועת הרכבות באיזור תל אביב ותחנת תל אביב השלום סגורה לשירות. תנועת הרכבות בכל המקטעים תשוב לסדרה מידי מוצאי שבת.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    העובדים 16/05/2019 18:07
    הגב לתגובה זו
    הנהלת הרכבת עושה מה שהיא רוצה הוועד פוחד פחד מוות כל הכבוד למנכל הרכבת ולשר כץ שהוא יגיד את גילה הוועד זה הזמן להנהלה לעשות הכל חבורה של פחדנים
  • 2.
    אילן בן דורי 16/05/2019 16:22
    הגב לתגובה זו
    ומה עם הריות הרכבות מעכו עוברות בתחנות קרית מוצקין וקרית חיים. למה לא מתוכננות לעצור גם בהן. מה אנחנו לא אזרחים שווים כמו שאר חלקי הארץ. מה הזילזול המטומטם הזה. מתאים להתנהלות לזה שמתיימר להיות ראש ממשלה בעתיד הקרוב. לא יקום ולא יהיה. ראשי הערים בקריות מתבקשים לפעול בדחיפות לשינוי החלטה אווילית זו.
  • 1.
    עידן 14/05/2019 23:09
    הגב לתגובה זו
    זול, נקי, מהיר וחזק יותר
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).