בחירות 2019: שיא במספר הקולות המבוזבזים
בארבע מערכות הבחירות האחרונות נשמר רוב לגוש הימין. מספר המפלגות שהתמודד זינק, שיעור ההצבעה ירד
תוצאות הבחירות הסופיות שנערכו ב-9 באפריל מראות כי מפלגת הליכוד קיבלה את מספר המנדטים הגבוה ביותר שהגיע ל-36 כאשר מפת הגושים מצביעה על רוב לימין. לפיכך, ראש הממשלה המכהן, בנימין נתניהו יהיה מי שירכיב גם את הממשלה הבאה, זו הפעם החמישית. 49 ח"כים חדשים הצטרפו לכנסת. לא רחוק מאחור, במקום השני, נמצאת מפלגת כחול-לבן עם 35 מנדטים. עוד ברשימה הן: ש"ס - 8 מנדטים, יהדות התורה - 7 מנדטים, העבודה - 6 מנדטים, חד"ש-תע"ל - 6 מנדטים, ישראל ביתנו - 5 מנדטים, איחוד הימין - 5 מנדטים, כולנו - 4 מנדטים, מרצ - 4 מנדטים ורע"מ-בל"ד - 4 מנדטים. מניתוח שהציג המכון הישראלי לדמוקרטיה עולה כי במערכות הבחירות שנערכו בין השנים 2009-2019 חל שינוי בהרכב המפלגות שנבחרו, אם כי מפת הגושים נותרה יציבה עם רוב לימין. בשנת 2013 היה גוש הימין עם מספר המפלגות המצומצם ביותר אותו הרכיבו מפלגות הליכוד, יהדות התורה, ש"ס והבית היהודי. בשנת 2009, על אף שמפלגת קדימה בראשות ציפי לבני, היתה המפלגה הגדולה ביותר עם 28 מנדטים בעוד הליכוד ב-27 (פער של כ-35 אלף קולות), הוטלה מלאכת הרכבת הממשלה על נתניהו לאחר שהושג רוב לגוש הימין. כמו כן, בעוד שבבחירות האחרונות רשמה מפלגת הליכוד שיא במספר המנדטים מאז 2009, מפלגת העבודה הגיעה לשפל של 6 מנדטים בלבד, וזאת דווקא לאחר גידול שהציגה במערכות הבחירות הקודמות: 13 מנדטים ב-2009, 15 מנדטים ב-2013 ו-24 מנדטים ב-2015 במסגרת האיחוד עם מפלגת 'התנועה' (אלו התפצלו בתחילת 2019 ובאמצע חודש פברואר הודיעה ציפי לבני, יו"ר התנועה, כי המפלגה לא תתמודד בבחירות). אחרי השיא של 2015 - ירידה בשיעור ההצבעה בבחירות האחרונות שנערכו ב-9 באפריל ירד שיעור ההצבעה בבחירות לכנסת ל-68.4%. זאת לאחר שיא של 72.3% שנרשם בשנת 2015 ומגמת עלייה שנצפתה מאז 2006 אז עמד שיעור ההצבעה על 63.5%. שיעור זה היה נמוך לעומת השנים 1999 ו-2003, אז הגיעו שיעורי ההצבעה ל-78.7% ו-67.8% בהתאמה. זינוק במספר הרשימות המתמודדות, שיא במספר הקולות המבוזבזים במערכת הבחירות האחרונה זינק מספר המפלגות שהתמודדו על מקום בכנסת ל-40 מפלגות - המספר הגבוה ביותר שנראה מאז הקמת המדינה. מתוך המפלגות שהתמודדו, 29 מהן נשארו בחוץ בעוד 11 מפלגות בלבד נכנסו לכנסת. בבחירות הקודמות היו 25 מפלגות שהתמודדו, מהן 10 נכנסו לכנסת. נתונים דומים נרשמו גם בשנת 1992. השיא שנרשם בבחירות האחרונות עובר את השיא שנרשם בשנת 2009 עם 33 מפלגות שהתמודדו, מהן 21 נשארו בחוץ ו-12 נכנסו לכנסת. אחוז החסימה בבחירות 2019 נותר זהה לשנת 2015 ועמד על 3.25%. מספר הקולות המבוזבזים הגיע לשיא של 366,049 קולות, 8.5% מסך הקולות וגבוה בכ-36.2% לעומת שנת 2013, אז עמד מספר הקולות המבוזבזים על 268,795. בשנת 2015 מספר הקולות המבוזבזים היה 189,517.
- 3.מאיר 14/04/2019 14:31הגב לתגובה זולמה לוי אבוקסיס התעקשה לרוץ לבחירות? למה גל הירש התעקש? לבנט ערק/ברח/ בגד במפלגתו שבנתה אותו? למה?..כי אגו זה שם המשחק. כך בשנים עברו כך הפעם וכך בפעמים הבאות. אנשי האגו בודקים על חשבון המדינה כמה הם שווים. העם הראה להם את האמת בפרצוף.
- 2.צדק בישראל 14/04/2019 13:57הגב לתגובה זועצוב ומביש, שאף אחד מה"מומחים" לא רואה זאת ולא מדבר על כך, אך היו מעל שני מיליון קולות מבוזבזים, של שליש הבוחרים שכלל לא הצביע. זאת מאחר וכל קול תקין משפיע על כמות הקולות הנדרשת להיכנס לכנסת. ואל לנו לשכח את עשרות אלפי הקולות הפסולים ומאות אלפי המצביעים שסתם נמשך לידוענים שנראים טוב ומדברים יפה, בזמן שאומרים שטויות וכלל לא ברור מה ערכיהם ומה מייצגים. זה בזבוז אמיתי. ראוי היה שתיהיה אפשרות אמיתית להצבעת מחאה, כמו פתק ירוק בבחירות לראשות מועצה עם מתמודד יחיד, אך בלית ברירה, חייבים לבחור רשימה כלשהי, ללא קשר לסיכוי המעבר. אפילו אם הקולות של שליש הציבור, שלא טורח להצביע, כי נמאס מהתנהלות הפוליטיקאים וניצחון הסחטנות הקואליציונית של קבוצות המיעוט (ורובו כנראה כולל חילוניים ממעמד הביניים, שאפילו לא טורחים לבחור בלפיד) היו "הולכים לאיבוד" בין עשרות רשימות "קיקיוניות", עדיין, כל המפלגות שנכנסו עד היום עם 4-5 מנדטים, היו נעלמות. אולי אפילו היינו מופתעים שרבים מהמוחים מתנקזים לרשימה אחת שתפתיע בגדול, בניגוד לסקרים. איזו השפעה אדירה לקול אבוד...
- 1.אלי 14/04/2019 12:16הגב לתגובה זואת מספר המפלגות שעוברות את אחוז החסימה, יש כאן תופעה מעניינת שככל שיותר מתמודדים פחות נבחרים, חבל שבנט ושקד לא חשבו על זה.
מדוע מזנק הדולר ל-3.44?
ההצהרות אודות התעצמות הזירה בעזה והחשש מפני הסתבכות מתמשכת מובילים למימושים של המשקיעים הזרים ומפעילים לחץ על השקל
שער הדולר אחרי תקופה שבה השקל התחזק לרמות שאיש לא חזה שנגיע אליו בעיצומה של מלחמה, השבועות האחרונים הראו בלימה של מגמת ההתחזקות, ובימים האחרונים השקל החל להיחלש דולר שקל רציף -0.52% . יש מספר גורמים שמשנים את המגמה, ובראשם הנושא הגיאופוליטי וההצהרות לגבי כיבוש מלא של הרצועה. אם במהלך "עם כלביא" הסטנימנט כלפי ישראל היה חיובי וישראל נתפסה כווינרית, קמפיין ההרעבה שהופעל נגד ישראל שהחל נגס בדימוי החיובי של המדינה שנלחמת ברעים והסנטימנט העולמי שינה כיוון והוביל לחששות מהסתבכות וכך גם למימושים של המשקיעים הזרים. התקופה שבה הכסף הזר נכנס לבורסה בהיקפים אדירים הסתיימה לפי שעה, והחלו המימושים.
רק במהלך חודש יולי, יצאו מבורסת ת"א כמיליארד שקל במניות. וזוהי רק אחת מהזוויות שמראות עד כמה המגמה הזו משמעותית. בניגוד למגמה זו, ניתן לראות איך המשקיעים הישראליים הגדילו במהלך יולי את החשיפה לבורסה המקומית ורכשו בהיקף של כ-3 מיליארד שקל. עם זאת, למרות המכירות של המשקיעים הזרים, הם המשיכו ברכישות בסקטור הבטחוני בכ-200 מיליון שקל. למרות שהלחץ על המטבע כן ניכר בשער החליפין, הבורסה עלתה באופן כמעט רצוף במהלך חודש יולי, עם מחזורי מסחר גבוהים (כ-3.7 מיליארד שקל ביום) והמשיכה במגמה החיובית שהחלה ממש עם פתיחת המלחמה מול איראן.
הקשר העקיף לוול סטריט
בנוסף, ישנו את הקשר העקיף בין התנודות בוול סטריט לשער הדולר. כאשר הגופים המוסדיים, שמנהלים קרנות פנסיה, גמל והשתלמות, מחזיקים חלק ניכר מהתיקים שלהם בנכסים דולריים, רואים עליות בוול סטריט הם חייבים לאזן את התיק שלהם, היות ושווי הנכסים הדולריים שלהם עולה וכך הם נאלצים למכור מניות חו"ל ולאזן את החשיפה המטבעית שלהם, וכך הגידור לחשיפה הדולרית מוביל להקטנת חשיפה כשהמניות עולות - כלומר הדולר יורד.
כאשר המוסדיים מגבירים את מכירות הדולרים בשוק המקומי, בעיקר דרך מכירת אופציות ונגזרים על הדולר, הם מייצרים היצע מוגבר לדולר בשוק הישראלי, מה שדוחף את שער הדולר כלפי מטה.
- מניית הבורסה לני"ע זינקה 11% גפן ב-12%; קמטק צנחה 10%; נעילה שלילית במדדים
- הבורסה באדום: הבנקים ירדו ב-3.2%, הנדל״ן איבד כ-3.5%; עמרם נפלה 8%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השפעת הריבית
עוד גורם שמשפיע על חוזקו של השקל הוא הריבית, ואמנם בשנתיים האחרונות לא חזינו בשינוי בריביות, לא בישראל ולא בארה"ב, אבל השיח אודות הורדת הריבית גם הוא משפיע על השער. כלל האצבע הוא שככל שהריבית על השקל (ריבית בנק ישראל) נמוכה כך האטרקטיביות של השקל מול הדולר פוחתת וערך השקל פוחת ביחס לדולר (הדולר עולה). וכך, במידה וב-17.9 הפד יוריד את הריבית לפני שבנק ישראל יעשה מהלך כזה (ה-29.9 הוא מועד הבא להחלטת הריבית), הדבר יחזק את השקל ונוכל לראות בלימה של המגמה.
כ-69 מיליון שקל: קבלן מאום אל-פחם מואשם בניכוי חשבוניות פיקטיביות
בתקופה של שבעה חודשים בלבד: 96 חשבוניות, וכמעט 70 מיליון שקל של עסקאות מדווחות; מנגנון משומן של ניפוח מלאכותי של הוצאות כדי להתחמק ממס - נעצר; מקרה חריג או שזה רק קצה הקרחון של הקומבינות בענף הבניה?
כתב אישום חמור הוגש נגד נביל מחאמיד, תושב אום אל־פחם ובעליה של חברת הבנייה "מן בזאר בנייה בע"מ". האישום הוא בגין ניכוי 96 חשבוניות פיקטיביות בהיקף עסקאות של כ-69 מיליון שקל, מתוכן נוכה מס תשומות בסך של למעלה מ-10 מיליון שקל. כתב האישום מייחס למחאמיד עבירות על פי חוק מס ערך מוסף, תוך ניסיון להשתמט מתשלום מס בנסיבות מחמירות. כתב האישום הוגש על ידי עו"ד שגיא דימנט מהיחידה המשפטית מע"מ מרכז ברשות המיסים בעקבות חקירה של חקירות מכס ומע"מ חיפה.
על פי פרטי כתב האישום, מחאמיד שימש כדירקטור, בעל מניות ומנהל בפועל של החברה, ובמהלך תקופה של שבעה חודשים בלבד - בין ינואר ליולי 2020 - הוא ביצע רישום של חשבוניות פיקטיביות שלא שיקפו עסקאות אמיתיות.
החשבוניות הפיקטיביות נרשמו על שם חברת "מן בזאר בנייה בע"מ" והוגשו במסגרת הדיווחים התקופתיים של החברה לרשות המסים. סכום המס שנוכה במסגרת אותן חשבוניות מסתכם ב-10,115,210 שקל. מחאמיד פעל באופן שיטתי כדי להתחמק מתשלום מס, תוך ניכוי מס תשומות "מבלי שיש לגביו מסמך כדין".
היקף החשבוניות והמס שנוכה בפועל מעיד, לפי רשות המסים, על פעולה נרחבת שבוצעה בזמן קצר יחסית. שבעה חודשים בלבד, 96 חשבוניות, וכמעט 70 מיליון שקל של עסקאות מדווחות. מנגנון ניפוח מלאכותי של הוצאות לצורך התחמקות ממס. הרשויות מתייחסות להיקף הגבוה ולשיטתיות שבביצוע כאל נסיבות מחמירות, שמהוות בסיס להגשת כתב האישום הפלילי.
- זארה ניצחה את רשות המסים: תשלם 5% מס במקום 30%
- "לא כל עוגמת נפש היא התעמרות": נדחתה תביעת עובד רשות המסים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפרשה הזאת משתלבת בתופעה מוכרת המאפיינת ענפים מסוימים, ובפרט את תחום הבנייה. בענף זה, המבוסס לא פעם על חוזים חלקיים, שימוש בתתי־קבלנים, חברות "מטריה" ופעילות עסקית מול גורמים רבים בשטח מאפשרת להחליק ביתר קלות עסקאות שלא קרו במציאות.
