בחירות 2019: שיא במספר הקולות המבוזבזים
בארבע מערכות הבחירות האחרונות נשמר רוב לגוש הימין. מספר המפלגות שהתמודד זינק, שיעור ההצבעה ירד
תוצאות הבחירות הסופיות שנערכו ב-9 באפריל מראות כי מפלגת הליכוד קיבלה את מספר המנדטים הגבוה ביותר שהגיע ל-36 כאשר מפת הגושים מצביעה על רוב לימין. לפיכך, ראש הממשלה המכהן, בנימין נתניהו יהיה מי שירכיב גם את הממשלה הבאה, זו הפעם החמישית. 49 ח"כים חדשים הצטרפו לכנסת.
לא רחוק מאחור, במקום השני, נמצאת מפלגת כחול-לבן עם 35 מנדטים. עוד ברשימה הן: ש"ס - 8 מנדטים, יהדות התורה - 7 מנדטים, העבודה - 6 מנדטים, חד"ש-תע"ל - 6 מנדטים, ישראל ביתנו - 5 מנדטים, איחוד הימין - 5 מנדטים, כולנו - 4 מנדטים, מרצ - 4 מנדטים ורע"מ-בל"ד - 4 מנדטים.
מניתוח שהציג המכון הישראלי לדמוקרטיה עולה כי במערכות הבחירות שנערכו בין השנים 2009-2019 חל שינוי בהרכב המפלגות שנבחרו, אם כי מפת הגושים נותרה יציבה עם רוב לימין. בשנת 2013 היה גוש הימין עם מספר המפלגות המצומצם ביותר אותו הרכיבו מפלגות הליכוד, יהדות התורה, ש"ס והבית היהודי. בשנת 2009, על אף שמפלגת קדימה בראשות ציפי לבני, היתה המפלגה הגדולה ביותר עם 28 מנדטים בעוד הליכוד ב-27 (פער של כ-35 אלף קולות), הוטלה מלאכת הרכבת הממשלה על נתניהו לאחר שהושג רוב לגוש הימין.
כמו כן, בעוד שבבחירות האחרונות רשמה מפלגת הליכוד שיא במספר המנדטים מאז 2009, מפלגת העבודה הגיעה לשפל של 6 מנדטים בלבד, וזאת דווקא לאחר גידול שהציגה במערכות הבחירות הקודמות: 13 מנדטים ב-2009, 15 מנדטים ב-2013 ו-24 מנדטים ב-2015 במסגרת האיחוד עם מפלגת 'התנועה' (אלו התפצלו בתחילת 2019 ובאמצע חודש פברואר הודיעה ציפי לבני, יו"ר התנועה, כי המפלגה לא תתמודד בבחירות).
אחרי השיא של 2015 - ירידה בשיעור ההצבעה
בבחירות האחרונות שנערכו ב-9 באפריל ירד שיעור ההצבעה בבחירות לכנסת ל-68.4%. זאת לאחר שיא של 72.3% שנרשם בשנת 2015 ומגמת עלייה שנצפתה מאז 2006 אז עמד שיעור ההצבעה על 63.5%. שיעור זה היה נמוך לעומת השנים 1999 ו-2003, אז הגיעו שיעורי ההצבעה ל-78.7% ו-67.8% בהתאמה.
זינוק במספר הרשימות המתמודדות, שיא במספר הקולות המבוזבזים
במערכת הבחירות האחרונה זינק מספר המפלגות שהתמודדו על מקום בכנסת ל-40 מפלגות - המספר הגבוה ביותר שנראה מאז הקמת המדינה. מתוך המפלגות שהתמודדו, 29 מהן נשארו בחוץ בעוד 11 מפלגות בלבד נכנסו לכנסת.
בבחירות הקודמות היו 25 מפלגות שהתמודדו, מהן 10 נכנסו לכנסת. נתונים דומים נרשמו גם בשנת 1992. השיא שנרשם בבחירות האחרונות עובר את השיא שנרשם בשנת 2009 עם 33 מפלגות שהתמודדו, מהן 21 נשארו בחוץ ו-12 נכנסו לכנסת.
- רשות המסים חוקרת: קיזוז והפצת חשבוניות פיקטיביות בהיקף של מעל 150 מיליון שקל
- "נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים -...
- 3.מאיר 14/04/2019 14:31הגב לתגובה זולמה לוי אבוקסיס התעקשה לרוץ לבחירות? למה גל הירש התעקש? לבנט ערק/ברח/ בגד במפלגתו שבנתה אותו? למה?..כי אגו זה שם המשחק. כך בשנים עברו כך הפעם וכך בפעמים הבאות. אנשי האגו בודקים על חשבון המדינה כמה הם שווים. העם הראה להם את האמת בפרצוף.
- 2.צדק בישראל 14/04/2019 13:57הגב לתגובה זועצוב ומביש, שאף אחד מה"מומחים" לא רואה זאת ולא מדבר על כך, אך היו מעל שני מיליון קולות מבוזבזים, של שליש הבוחרים שכלל לא הצביע. זאת מאחר וכל קול תקין משפיע על כמות הקולות הנדרשת להיכנס לכנסת. ואל לנו לשכח את עשרות אלפי הקולות הפסולים ומאות אלפי המצביעים שסתם נמשך לידוענים שנראים טוב ומדברים יפה, בזמן שאומרים שטויות וכלל לא ברור מה ערכיהם ומה מייצגים. זה בזבוז אמיתי. ראוי היה שתיהיה אפשרות אמיתית להצבעת מחאה, כמו פתק ירוק בבחירות לראשות מועצה עם מתמודד יחיד, אך בלית ברירה, חייבים לבחור רשימה כלשהי, ללא קשר לסיכוי המעבר. אפילו אם הקולות של שליש הציבור, שלא טורח להצביע, כי נמאס מהתנהלות הפוליטיקאים וניצחון הסחטנות הקואליציונית של קבוצות המיעוט (ורובו כנראה כולל חילוניים ממעמד הביניים, שאפילו לא טורחים לבחור בלפיד) היו "הולכים לאיבוד" בין עשרות רשימות "קיקיוניות", עדיין, כל המפלגות שנכנסו עד היום עם 4-5 מנדטים, היו נעלמות. אולי אפילו היינו מופתעים שרבים מהמוחים מתנקזים לרשימה אחת שתפתיע בגדול, בניגוד לסקרים. איזו השפעה אדירה לקול אבוד...
- 1.אלי 14/04/2019 12:16הגב לתגובה זואת מספר המפלגות שעוברות את אחוז החסימה, יש כאן תופעה מעניינת שככל שיותר מתמודדים פחות נבחרים, חבל שבנט ושקד לא חשבו על זה.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
