ישראל כץ שר התחבורה
צילום: מירי צחי

בשורה טובה לנוסעים באוטובוס מכיוון ראשל"צ לתל אביב

שני נתיבי תחבורה ציבורית חדשים ברחוב לבון ובדרך בן צבי במרכז תל אביב, ישרתו את האוטובוסים מתל אביב-יפו, חולון, אזור וראשון לציון
ערן סוקול | (11)

בשורה טובה לנוסעי התחבורה הציבורית מכיוון דרום לתל אביב. משרד התחבורה דיווח היום (ג') כי חברת נתיבי איילון ועיריית תל אביב-יפו, פתחו לתנועה שני נתיבי תחבורה ציבורית חדשים במרכז תל אביב. זאת, במסגרת תכניתו של שר התחבורה והמודיעין, ישראל כץ, להקל על נוסעי התחבורה הציבורית ולקצר את זמני הנסיעה של האוטובוסים.

 

מדובר בשני נתיבי תחבורה ציבורית (נת"צים) חדשים, שהוכשרו ברחוב לבון ובדרך בן צבי במרכז תל אביב, באורך של קילומטר וחצי לכל כיוון. הנת"צים ישרתו את האוטובוסים מתל אביב-יפו, חולון, אזור וראשון לציון, ויקלו על הכניסות והיציאות של התחבורה הציבורית לתל אביב-יפו, בעיקר בשעות העומס.

 

הנתיבים החדשים, ישמשו כנת"צים בשעות השיא, בימים ראשון עד חמישי, בין השעות 06:00 ל-10:00 בבוקר ובין השעות 17:00-14:00 אחר הצהרים. בנתיבים יתאפשר מעבר מהיר של עשרות אוטובוסים בשעות השיא, בבוקר ואחר הצהרים, שיקלו על נוסעי התחבורה הציבורית את עומסי התנועה בכניסה לתל אביב-יפו ובתוך העיר.

 

במסגרת תכניתו של השר כץ, יסללו בתל אביב-יפו, בשלוש השנים הקרובות כ-40 קילומטרים של נת"צים בצירי תנועה מרכזיים וכן 12 קילומטרים נוספים של שבילי אופניים. לאחרונה שודרג מערך קווי התחבורה הציבורית בעיר, במסגרתו התווספו 10 קווים חדשים, שופרה התדירות בקווים קיימים וקוצרו מסלולי הנסיעה. בהמשך צפוי שדרוג נוסף, שיכלול תוספת של קווים חדשים ותגבור של קווים קיימים נוספים.

 

משרד התחבורה, באמצעות חברת נתיבי איילון, מקדמים בימים אלה הקמת 160 קילומטרים של נת"צים, ב-17 עיריות במטרופולין תל אביב. זאת, במסגרת פרויקט "מהיר לעיר" שנועד ליצור רשת רציפה, יעילה ונוחה של צירי העדפה לתחבורה הציבורית. לדברי השר כץ, הקמת הנת"צים נועדה לתת יתרון משמעותי לאוטובוסים ולכלי רכב ציבוריים, לעומת הרכב הפרטי. "התוכנית מהווה אלטרנטיבה משמעותית לנוסע, וצפויה להגדיל את מספר הנוסעים בתחבורה הציבורית", הוסיף השר כץ.

  

במסגרת פרויקט "מהיר לעיר" יסללו עשרות נת"צים בתל אביב-יפו, רמת גן, בני ברק, הרצליה, כפר סבא, ראשון לציון, רעננה, אור יהודה, רמת השרון, גבעתיים, פתח תקוה, חולון, בת ים, הוד השרון, קרית אונו, רמלה ולוד. ב-11 מתוך 17 הערים,  כבר החלו העבודות להקמת הנת"צים החדשים.

 

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    לא סללו לנת"צ נתיב חדש. לקחו נתיב אחד מתוך השניים שהיו. (ל"ת)
    דפקו את הנהגים בלבון 12/04/2019 01:54
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    נתצ (ל"ת)
    חיים 04/04/2019 14:44
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    גאונים אחרי שבתמונה את הכבישים והפכו אותם למגרשי חניי (ל"ת)
    גור 03/04/2019 17:26
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    ואווו 02/04/2019 23:50
    הגב לתגובה זו
    ממש המח היהודי. מדהים. אני נרגש. פתחו נתיב!! ואוווווווו יווהווווווו ואווווו איזה יופי. כל הכבוד מרגששששש ישששש תודה רבה איזה מזל שיש אנשים כאלה חכמים שמנהלים את המדינה ואווווווווו ישש תודהההההההההה
  • 4.
    לרון 02/04/2019 21:45
    הגב לתגובה זו
    שר תחבורה מרשים ולענין.לא קל לפתור סחבת של שנים בזמן קצר.,אני מקווה שימשיך בתפקידו הלא קל!
  • 3.
    יורם גלילי 02/04/2019 21:20
    הגב לתגובה זו
    למה עכשיו נזכר כץ? איפה היו הקניות האלה ולמה לא שמענו עד היום? כלכלת בחירות השר כץ?
  • ישראל 03/04/2019 07:48
    הגב לתגובה זו
    ארגוני השמאל מרושעים.נקודה.ולא יהודים
  • 2.
    הרן זיק פשקובסקי 02/04/2019 18:11
    הגב לתגובה זו
    ??
  • 1.
    בשביל זה רק ליכוד (ל"ת)
    חזי 02/04/2019 17:18
    הגב לתגובה זו
  • תום 02/04/2019 19:33
    הגב לתגובה זו
    דן מה שיפתור הפקקים שרק יחמירו עם השנים והשר שלך וראש הממשלה שלך אשמים בגרירת רגליים ובסלילת כבישים ובניית מחלפים שרק פוקקים הכל במקום להשקיע את כל הכסף ברכבות תחתיות
  • לרון 03/04/2019 13:22
    צריך להוסיף גם אין ספור רכבות תחתיות שעוד לפני רעידה יוצפו במים מהאילון כמו שקרה כבר במנהרות הכרמל? אין פתרונות קסם במדינה שלאורכה השבר הסורי- אפריקאי!
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).