תחנת רכבת ישראל
צילום: רכבת ישראל

רכבת ישראל תפצה נוסע שאיחר - ונשאר כל הלילה בתחנה

בית המשפט קבע כי התובע פספס את הרכבת בגלל רשלנות, אולם לא נקט פעולה כדי לצאת מהתחנה ולכן האחריות גם עליו. כמה הוא יקבל?

בית המשפט לתביעות קטנות חייב את רכבת ישראל לפצות נוסע שאיחר לרכבת האחרונה והמתין כל הלילה בתחנה עד הרכבת הבאה. נקבע, כי התובע פספס את הרכבת בגלל רשלנות באופן הגדרת זמן ההחלפה שהיה לרשות הנוסעים, אולם מאחר שלא הקטין את נזקו ונשאר בלילה בתחנה – אין לו להלין אלא על עצמו.

התובע רכש כרטיס נסיעה ברכבת מלוד לירושלים וחזרה, במסלול שכלל החלפה בתחנת בית-שמש. בדרך חזרה מירושלים, בשעת ערב מאוחרת, ירד התובע מהרכבת בתחנת בית שמש במטרה לעלות לרכבת האחרת שנוסעת ללוד, אך להפתעתו גילה שהרכבת האחרונה באותו היום ללוד כבר יצאה. כתוצאה מכך, לטענת התובע, נאלץ להישאר בתחנה בבית שמש עד ליום שלמחרת בשעות הבוקר המוקדמות עם יציאת הרכבת הראשונה ללוד.

על רקע זה, הגיש התובע תביעה כספית נגד רכבת ישראל לבית המשפט לתביעות קטנות ברמלה. לטענתו, היה מדובר ביום חורפי וקר, דבר שגרם לו לעוגמת נפש רבה, לא כל שכן שבאותו יום ידו הייתה שבורה ומגובסת ולא החזיק בכסף על מנת להגיע ללוד בדרך חלופית.

נציגי הרכבת, מנגד, העידו שבאותה עת הרכבת מירושלים לבית שמש התעכבה ולכן הגיעה לבית שמש באיחור של 17 דקות. לכן, לפי טענתם, מאחר שמדובר באיחור, יש לפצות את התובע בכרטיסי נסיעה חלופיים ברכבת כפי שנקבע ב"נוהל פיצוי בגין איחור" של משרד התחבורה משנת 2013. התובע, לעומת זאת, טען כי באותו היום הרכבת יצאה מירושלים לכיוון בית שמש בזמן, לא היו עיכובים בדרך וגם הגיע לבית שמש בזמן.

בהמשך אישרו נציגי הרכבת כי לפי לוח הזמנים שהיה מקובל באותה עת, זמן היציאה של הרכבת מבית שמש ללוד היה שלוש דקות לאחר שעת ההגעה של הרכבת מירושלים לבית שמש ועקב כך נותר פרק זמן קצר ביותר לנוסעים שמגיעים לתחנת בית שמש מירושלים על מנת להחליף רכבת ולעבור לרציף שמיועד לרכבת שנוסעת ללוד. עוד העידו כי בעקבות האירוע מושא התביעה שונו לוחות הזמנים של אותן רכבות על ידי יצירת פער זמנים גדול יותר בין שתי הרכבות ממה שהיה קודם, על מנת לאפשר לנוסעים מרווח זמן רחב יותר להחליף בין הרכבות.

השופט הישאם אבו שחאדה קיבל את התביעה חלקית, וקבע כי התובע פספס את הרכבת מבית שמש ללוד לא בגלל איחור בהגעת הרכבת, אלא בגלל רשלנות באופן הגדרת זמן ההחלפה שהיה לרשות הנוסעים שמגיעים ברכבת מירושלים לבית שמש וצריכים להחליף לרכבת שנוסעת מבית שמש ללוד. לפיכך, לדבריו, אין תחולה לנוהל הפיצוי של הרכבת ויש לפצות את התובע בסכום גדול יותר מזה שנקבע בנוהל.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    מרגול 14/03/2019 11:05
    הגב לתגובה זו
    עברה מונית, לשלם לא מוכנה... מתי יגיע?, מתי יושיע? האוטובוס באמצע השממה...
  • מי צולל ? 23/03/2019 13:03
    הגב לתגובה זו
    חזק עם מרגול צחקתי
  • 2.
    קראתי. שופט חכם. פסק מאוד יפה ולענין. (ל"ת)
    משה 12/03/2019 00:49
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מצחיק 11/03/2019 17:34
    הגב לתגובה זו
    "תפצה" כולה 600 שקל
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).