תחנת רכבת ישראל
צילום: רכבת ישראל

רכבת ישראל תפצה נוסע שאיחר - ונשאר כל הלילה בתחנה

בית המשפט קבע כי התובע פספס את הרכבת בגלל רשלנות, אולם לא נקט פעולה כדי לצאת מהתחנה ולכן האחריות גם עליו. כמה הוא יקבל?

בית המשפט לתביעות קטנות חייב את רכבת ישראל לפצות נוסע שאיחר לרכבת האחרונה והמתין כל הלילה בתחנה עד הרכבת הבאה. נקבע, כי התובע פספס את הרכבת בגלל רשלנות באופן הגדרת זמן ההחלפה שהיה לרשות הנוסעים, אולם מאחר שלא הקטין את נזקו ונשאר בלילה בתחנה – אין לו להלין אלא על עצמו.

התובע רכש כרטיס נסיעה ברכבת מלוד לירושלים וחזרה, במסלול שכלל החלפה בתחנת בית-שמש. בדרך חזרה מירושלים, בשעת ערב מאוחרת, ירד התובע מהרכבת בתחנת בית שמש במטרה לעלות לרכבת האחרת שנוסעת ללוד, אך להפתעתו גילה שהרכבת האחרונה באותו היום ללוד כבר יצאה. כתוצאה מכך, לטענת התובע, נאלץ להישאר בתחנה בבית שמש עד ליום שלמחרת בשעות הבוקר המוקדמות עם יציאת הרכבת הראשונה ללוד.

על רקע זה, הגיש התובע תביעה כספית נגד רכבת ישראל לבית המשפט לתביעות קטנות ברמלה. לטענתו, היה מדובר ביום חורפי וקר, דבר שגרם לו לעוגמת נפש רבה, לא כל שכן שבאותו יום ידו הייתה שבורה ומגובסת ולא החזיק בכסף על מנת להגיע ללוד בדרך חלופית.

נציגי הרכבת, מנגד, העידו שבאותה עת הרכבת מירושלים לבית שמש התעכבה ולכן הגיעה לבית שמש באיחור של 17 דקות. לכן, לפי טענתם, מאחר שמדובר באיחור, יש לפצות את התובע בכרטיסי נסיעה חלופיים ברכבת כפי שנקבע ב"נוהל פיצוי בגין איחור" של משרד התחבורה משנת 2013. התובע, לעומת זאת, טען כי באותו היום הרכבת יצאה מירושלים לכיוון בית שמש בזמן, לא היו עיכובים בדרך וגם הגיע לבית שמש בזמן.

בהמשך אישרו נציגי הרכבת כי לפי לוח הזמנים שהיה מקובל באותה עת, זמן היציאה של הרכבת מבית שמש ללוד היה שלוש דקות לאחר שעת ההגעה של הרכבת מירושלים לבית שמש ועקב כך נותר פרק זמן קצר ביותר לנוסעים שמגיעים לתחנת בית שמש מירושלים על מנת להחליף רכבת ולעבור לרציף שמיועד לרכבת שנוסעת ללוד. עוד העידו כי בעקבות האירוע מושא התביעה שונו לוחות הזמנים של אותן רכבות על ידי יצירת פער זמנים גדול יותר בין שתי הרכבות ממה שהיה קודם, על מנת לאפשר לנוסעים מרווח זמן רחב יותר להחליף בין הרכבות.

השופט הישאם אבו שחאדה קיבל את התביעה חלקית, וקבע כי התובע פספס את הרכבת מבית שמש ללוד לא בגלל איחור בהגעת הרכבת, אלא בגלל רשלנות באופן הגדרת זמן ההחלפה שהיה לרשות הנוסעים שמגיעים ברכבת מירושלים לבית שמש וצריכים להחליף לרכבת שנוסעת מבית שמש ללוד. לפיכך, לדבריו, אין תחולה לנוהל הפיצוי של הרכבת ויש לפצות את התובע בסכום גדול יותר מזה שנקבע בנוהל.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    מרגול 14/03/2019 11:05
    הגב לתגובה זו
    עברה מונית, לשלם לא מוכנה... מתי יגיע?, מתי יושיע? האוטובוס באמצע השממה...
  • מי צולל ? 23/03/2019 13:03
    הגב לתגובה זו
    חזק עם מרגול צחקתי
  • 2.
    קראתי. שופט חכם. פסק מאוד יפה ולענין. (ל"ת)
    משה 12/03/2019 00:49
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מצחיק 11/03/2019 17:34
    הגב לתגובה זו
    "תפצה" כולה 600 שקל
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.