איפה מעלימים יותר מס, בשוק של ראש העין או בנצרת?

מה גרם לבעל מכבסה להשאר ללא מילים? ולמה המשטרה אשמה בעבירות של רופא שיניים? ביקורת מס בנצרת והסביבה, כל הפרטים בפנים
גיא עיני |

רשות המסים מדווחת היום (ג') על מספר ארועים חריגים בביקורת של מס הכנסה שנערכה לפני כשבוע באזור נצרת, כחלק מ-169 ביקורות בעסקים מענפי התעשייה, מסחר ומתן שירותים באזורים כפריים ועירוניים, שערך בשבוע שעבר משרד פקיד שומה נצרת,  בעיר ובסביבתה. התוצאות מראות כי בקרב 17% מהעסקים שנבדקו לא נרשמו הכנסות כנדרש לפי החוק.

לצורך ההשוואה, לפני מספר שבועות דיווחנו כי מבקרי מס הכנסה ערכו מבצע ביקורת ניהול ספרים ממנו עלה כי אחוז גבוה של כ-37% מקרב עסקים בשוק ראש העין ובדוכנים בפתח תקווה ובסביבה לא רשמו הכנסות כדין ולא ניהלו ספרים כנדרש (לכתבה המלאה).

על פי הדיווח של הרשות מהיום, בביקורת שנערכה במכבסה בשפרעם, נמצא יומן קלנדרי המשמש למעקב אחרי הכביסה ללקוחות והתשלום בגינה. בדיקת היומן העלתה  כי לא נרשמו הכנסות בסכום של 1,775 שקל. התשלומים התקבלו ממספר לקוחות שונים עבור שירותי כביסה. בעל המכבסה, שנתור ללא מילים אמר למבקרים כי "אין לו מה לומר להם..."

המשטרה אשמה בהכל

במרפאת שיניים נמצא מסמך עסקי המעיד על טיפולים שעשה הרופא והסכומים שקיבל. מהמסמך עלה כי ארבעה תשלומים בסך 4,000 שקל לא נרשמו בספרי העסק. תשובתו המפתיעה של רופא השיניים היתה: "המשטרה תפסה לי את הספרים, החזירו לי אותם לפני שבוע ולא הספקתי לרשום".

פורע את הצ'ק ומוציא חשבונית

מבדיקת תנועת הבנק של אדריכל מנצרת נמצאו הפקדות של 3 צ'קים בחשבונות של האדריכל, שלא תועדו בספרי העסק. תשובתו לפשר הדבר: "הצ'קים עבור תכניות בניה בכפר משהד- צ'ק אחד נפרע וחיכיתי שהצ'ק השני יפרע ואז אוציא חשבוניות אחת על שני הצ'קים. לגבי הצ'ק הנוסף לא יודע מה מקור הצ'ק". ההסבר שניתן על ידי האדריכל לא שכנע את המבקרים שהעבירו את תיקו למחלקת התביעות לאחר שנחקר.

אין חשבוניות ביום ראשון

במהלך הביקורת הגיעו המבקרים גם למספר משרדי עורכי דין באזור, אצל אחד מהם נבדקו תנועות חשבון הבנק שהעלו כי 4 העברות בנקאיות, שהועברו אל חשבונו מההוצאה לפועל, בסך 11,613 שקל, לא נרשמו בספרי החשבונות, כמו גם צ'ק שנמצא ברשותו בעת הביקורת, על סך 6,900 שקל. עורך הדין נימק כך: "את הצ'ק קיבלתי בשבת בבית, ביום ראשון אנחנו לא עובדים והיום לא הספקתי עדיין לרשום. לגבי ההוצאה לפועל, אני מחכה להם לפירוט לגבי איזה לקוחות הסכומים שהעבירו לי כדי להוציא להם קבלות".

כמה מבעלי העסקים שבוקרו בחרו להעביר את האחריות למעשיהם אל בני משפחתם, כך למשל משווק גלידות מנצרת שלא רשם בספרי העסק 1,450 שקלים שהופקדו לחשבונו לטענתו, אחיו מטפל בצ'קים והוא צריך לשאול אותו.

קיראו עוד ב"בארץ"

"חיכיתי לאחותי שתבוא ותרשום"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).