אירית איזקסון וסמדר ברבר צדיק הבינלאומי
צילום: הבינלאומי

הסכם קיבוצי במתף של הבנק הבינלאומי: העובדים יקבלו תוספת שכר

העובדים ייהנו מתוספות שכר, הגדלת הפנסיה, קיצור שבוע העבודה ובונוס שנתי. מנגד, סוכם על צמצום מספר העובדים שאינם מועסקים ישירות על ידי מת"ף
ערן סוקול | (2)

ועד עובדי חברת מת"ף, חברת המחשוב של קבוצת הבינלאומי -0.17% , הודיע היום (א') כי הושג הסכם קיבוצי ל-500 עובדי החברה, אשר ייהנו משורה של הטבות בהן תוספות שכר, הגדלת ההפרשות הפנסיוניות, קיצור שבוע העבודה בחברה ובונוס שנתי. מנגד, בין הצדדים סוכם כי מספר העובדים שאינם מועסקים ישירות על ידי מת"ף יצומצם בהדרגה.

על פי הדיווח, ההסתדרות, ועד עובדי מת"ף (מחשוב ותפעול פיננסי) מקבוצת הבנק הבינלאומי והנהלת החברה, חתמו היום על הסכם קיבוצי ראשון. כחלק מההסכם נקבע כי העובדים יקבלו תוספות שכר בשיעור כולל של כ-14%, אשר ישולמו במלואן בתוך שנה ושלושה חודשים. מדובר על תוספת שחלקה רטרואקטיבית עבור השנים 2017 ו-2018, וחלקה עבור 2019 ו-2020. תוספת זו באה לידי ביטוי בתוספות שכר עד שנת 2020 בגובה 3.1% לשנה בממוצע. בנוסף תשולם לכלל העובדים תוספת ותק בגובה של 0.7% לשנה. 

בנוסף יקבלו העובדים מענק חתימה ובונוס שיחולק להם פעם בשנה. כמו כן, הצדדים סיכמו על הגדלת ההפרשות הפנסיוניות והשכר הפנסיוני של העובדים, לצד שיפור בדמי ההבראה והגדלת מספר ימי החופשה. עוד סוכם כי הנהלת החברה תקצה מדי שני לוועד העובדים כספים שייועדו למען פעילויות רווחה לעובדים. במקביל תוצע לעובדים תכנית פרישה מרצון במסגרתה צפויים לפרוש כ-40-60 עובדים.

בין הצדדים סוכם כי מספר העובדים שאינם מועסקים ישירות על ידי מת"ף יצומצם בהדרגה, שכן בשנים האחרונות גדל היחס בין עובדי החוץ לעובדי מת"ף באופן שצמצם משמעותית את מספרם של עובדי מת"ף. ההסכם אף קובע כי תינתן עדיפות ברורה לעובדי מת"ף באיוש משרות פנויות וכי תהיה מעורבות של נציגות העובדים בכל הקשור לתהליכי סיום העסקה בחברה.  

הישג נוסף שנרשם בהסכם, הינו קיצור אורך שבוע העבודה בחברה ל-41 שעות, לעומת שבוע העבודה בישראל שעומד על 42 שעות. ברקע לדברים, ההנהלה הכירה בהתאגדות העובדים ופתחה במו"מ עם הוועד להסדרת תנאי העסקתם בהסכם קיבוצי, אשר במהלכו העובדים אף פתחו בעיצומים (לכתבה המלאה). 

ראש חטיבת עובדי הבנקים וחברות האשראי, עו"ד מנחם מליק: "בשעה טובה חתמנו היום על הסכם קיבוצי המסדיר לראשונה, בצורה כוללת וראויה, את תנאי עבודתם ושכרם של עובדי מת"ף ומשפר באופן משמעותי את ביטחונם התעסוקתי והסוציאלי, לצד דאגה לעתידם ולרווחתם. אני מברך את עובדי החברה ובראשם את יו"ר הוועד רן שהרבני וחברי הוועד, על ההתמודדות הנחושה לאורך הדרך עד להשגת ההסכם המיוחל".

מוועד עובדי מת"ף נמסר היום כי "ההסכם הזה הוא אבן דרך היסטורית בחברת מת"ף, המביאה לתום עידן הפיטורים השרירותיים בחברה. העמידה המשותפת של העובדים יחד, הצליחה להביא בסופו של דבר להבטחת עתידם התעסוקתי בחברה תוך שדרוג זכויותיהם ותנאי שכרם".

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מזל שעזבתי (ל"ת)
    עובד חיצוני במתף 04/02/2019 09:53
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ומה עם הסכם השכר של בנק אוצר החייל (ל"ת)
    ירין 03/02/2019 18:27
    הגב לתגובה זו
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי