אירית איזקסון וסמדר ברבר צדיק הבינלאומי
צילום: הבינלאומי

הסכם קיבוצי במתף של הבנק הבינלאומי: העובדים יקבלו תוספת שכר

העובדים ייהנו מתוספות שכר, הגדלת הפנסיה, קיצור שבוע העבודה ובונוס שנתי. מנגד, סוכם על צמצום מספר העובדים שאינם מועסקים ישירות על ידי מת"ף
ערן סוקול | (2)

ועד עובדי חברת מת"ף, חברת המחשוב של קבוצת הבינלאומי -4.83% , הודיע היום (א') כי הושג הסכם קיבוצי ל-500 עובדי החברה, אשר ייהנו משורה של הטבות בהן תוספות שכר, הגדלת ההפרשות הפנסיוניות, קיצור שבוע העבודה בחברה ובונוס שנתי. מנגד, בין הצדדים סוכם כי מספר העובדים שאינם מועסקים ישירות על ידי מת"ף יצומצם בהדרגה.

על פי הדיווח, ההסתדרות, ועד עובדי מת"ף (מחשוב ותפעול פיננסי) מקבוצת הבנק הבינלאומי והנהלת החברה, חתמו היום על הסכם קיבוצי ראשון. כחלק מההסכם נקבע כי העובדים יקבלו תוספות שכר בשיעור כולל של כ-14%, אשר ישולמו במלואן בתוך שנה ושלושה חודשים. מדובר על תוספת שחלקה רטרואקטיבית עבור השנים 2017 ו-2018, וחלקה עבור 2019 ו-2020. תוספת זו באה לידי ביטוי בתוספות שכר עד שנת 2020 בגובה 3.1% לשנה בממוצע. בנוסף תשולם לכלל העובדים תוספת ותק בגובה של 0.7% לשנה. 

בנוסף יקבלו העובדים מענק חתימה ובונוס שיחולק להם פעם בשנה. כמו כן, הצדדים סיכמו על הגדלת ההפרשות הפנסיוניות והשכר הפנסיוני של העובדים, לצד שיפור בדמי ההבראה והגדלת מספר ימי החופשה. עוד סוכם כי הנהלת החברה תקצה מדי שני לוועד העובדים כספים שייועדו למען פעילויות רווחה לעובדים. במקביל תוצע לעובדים תכנית פרישה מרצון במסגרתה צפויים לפרוש כ-40-60 עובדים.

בין הצדדים סוכם כי מספר העובדים שאינם מועסקים ישירות על ידי מת"ף יצומצם בהדרגה, שכן בשנים האחרונות גדל היחס בין עובדי החוץ לעובדי מת"ף באופן שצמצם משמעותית את מספרם של עובדי מת"ף. ההסכם אף קובע כי תינתן עדיפות ברורה לעובדי מת"ף באיוש משרות פנויות וכי תהיה מעורבות של נציגות העובדים בכל הקשור לתהליכי סיום העסקה בחברה.  

הישג נוסף שנרשם בהסכם, הינו קיצור אורך שבוע העבודה בחברה ל-41 שעות, לעומת שבוע העבודה בישראל שעומד על 42 שעות. ברקע לדברים, ההנהלה הכירה בהתאגדות העובדים ופתחה במו"מ עם הוועד להסדרת תנאי העסקתם בהסכם קיבוצי, אשר במהלכו העובדים אף פתחו בעיצומים (לכתבה המלאה). 

ראש חטיבת עובדי הבנקים וחברות האשראי, עו"ד מנחם מליק: "בשעה טובה חתמנו היום על הסכם קיבוצי המסדיר לראשונה, בצורה כוללת וראויה, את תנאי עבודתם ושכרם של עובדי מת"ף ומשפר באופן משמעותי את ביטחונם התעסוקתי והסוציאלי, לצד דאגה לעתידם ולרווחתם. אני מברך את עובדי החברה ובראשם את יו"ר הוועד רן שהרבני וחברי הוועד, על ההתמודדות הנחושה לאורך הדרך עד להשגת ההסכם המיוחל".

מוועד עובדי מת"ף נמסר היום כי "ההסכם הזה הוא אבן דרך היסטורית בחברת מת"ף, המביאה לתום עידן הפיטורים השרירותיים בחברה. העמידה המשותפת של העובדים יחד, הצליחה להביא בסופו של דבר להבטחת עתידם התעסוקתי בחברה תוך שדרוג זכויותיהם ותנאי שכרם".

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מזל שעזבתי (ל"ת)
    עובד חיצוני במתף 04/02/2019 09:53
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ומה עם הסכם השכר של בנק אוצר החייל (ל"ת)
    ירין 03/02/2019 18:27
    הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).