הטרדה מינית
צילום: Istock

לא הוכיחה שהוטרדה מינית - ותשלם הוצאות של 25 אלף שקל

העובדת הגישה תלונה על הטרדה מינית נגד המנכ"ל ואדם נוסף שהיה בקשרים עם החברה. מה קבע בית המשפט?

בית הדין הארצי לעבודה התיר את פרסומו של פסק דין שניתן בספטמבר האחרון על ידי בית הדין האזורי לעבודה בת"א, במסגרתו התקבלה חלקית תביעה שהגישה סמנכ"לית שיווק בחברה בטענה כי הוטרדה מינית עשרות פעמים על ידי מנכ"ל החברה ואדם נוסף שהיה בקשרים עסקיים עם החברה. בסופו של דבר, התקבלו טענותיה להטרדה מצד אותו אדם נוסף ובשל הטיפול הלקוי תפוצה התובעת בסך 65 אלף שקל. עם זאת, מאחר שלא הוכחו טענותיה כלפי המנכ"ל – תשא התובעת בהוצאותיו בסך 25 אלף שקל.

התובעת הועסקה במשך כ-9 חודשים כסמנכ"לית שיווק בחברה פרטית העוסקת במתן ייעוץ, ליווי והקמת פרויקטים בארץ ובעולם. בתביעה שהגישה לבית הדין האזורי לעבודה בת"א טענה התובעת כי במהלך עבודתה בחברה חוותה שורת הטרדות מיניות מצד מנכ"ל החברה ואחד מבעליה, לרבות ניסיון אונס ומעשים מגונים.

לטענת התובעת, כבר עם תחילת עבודתה ניסה המנכ"ל לפתח עמה מערכת יחסים אינטימית, קרא לה בשמות חיבה והרבה לשוחח עמה על נושאים הנוגעים לעולמו ולעולמה הפרטי, תוך שהוא גורם לה לחוסר נוחות. בעניין זה תיארה התובעת אירועי הטרדה שחוותה כאשר שהתה עם המנכ"ל בביקור עסקי במדינה זרה, שכללו בין היתר התפארות בפניה על מעלליו המיניים, ניסיון לשכנע אותה לשתות אלכוהול ולהשתמש בסמים, דיבור באופן מבזה כלפי נשים והפניית שאלות בנוגע לעברה המיני. עוד טענה כי במספר רב של פעמים נהג המנכ"ל לחלוק עמה פרטים הנוגעים לבעיותיו במערכת היחסים עם אשתו ושיתף אותה במעלליו המיניים של מנכ"ל בחברה אחרת עמו ביקר במועדוני חשפנות.

באחד הימים, לטענת התובעת, בעת ששהתה עדיין במדינה הזרה, הכיר לה המנכ"ל אדם נוסף שהיה לדבריו "מישהו חשוב". אותו אדם אף הוא הטריד את התובעת, לטענתה, ואף ניסה לאנוס ולבצע בה מעשים מגונים. לטענת התובעת, לאחר שסיפרה למנכ"ל על ניסיון האונס הוא פטר אותה ולא טיפל בתלונתה כראוי. בתביעה עתרה התובעת לפיצויים ללא הוכחת נזק בגובה 120 אלף שקל בגין כל אחד מ-14 מקרי ההטרדה אותם פירטה בתביעתה.

השופטת מירב קליימן קבעה כי ניתן לראות באדם הנוסף שהטריד את התובעת כ"ממונה שאינו עובד" של החברה בה הועסקה, לאור הזיקה המהותית שלו למקום עבודתה של התובעת. בעניין זה, שוכנעה השופטת כי אותו אדם היה מעבר ללקוח/ספק של החברה, וכפועל יוצא לא יכול להיות חולק כי התובעת חוותה את ההטרדה המינית ב"מסגרת יחסי העבודה", בזמן העבודה ועל ידי מי ששותף לעסקיה של המעסיקה.

עוד שוכנעה השופטת, כי היה בידי החברה לטפל בתלונה של התובעת טוב יותר מהאופן בו טופלה בפועל, כשלכל הפחות ניתן היה למנוע את שהותה המשותפת של התובעת עם אותו אדם לאחר הדיווח מצדה, אך דבר זה לא נעשה. משכך, נקבע כי החברה כשלה מלקיים את הוראות החוק למניעת הטרדה מינית, וגם העובדה שלא היה בחברה מנגנון מסודר לבירור תלונה על הטרדה מינית – היה בה כדי להשפיע על אופן הטיפול בה. נוכח האמור, תשלם החברה לתובעת פיצוי על טיפולה הלקוי בתלונתה, בסך של 35 אלף שקלים.

מכאן, פנתה השופטת לבחון האם התובעת הוכיחה הטרדות מיניות מילוליות מצדו של המנכ"ל, והאם הוכחה סביבת עבודה המהווה "כר פורה" להטרדות מיניות. בעניין זה, ציינה השופטת כי הרושם שהתקבל הוא שהתובעת הקנתה לאירועי השימוש באלכוהול וסמים ממדים גדולים הרבה מעבר לעובדות שהוכחו בפועל. כך, התובעת לא הוכיחה שימוש בסמים וודאי לא כזה שהוביל לסביבת עבודה פוגענית.

קיראו עוד ב"בארץ"

אשר לטענות על הטרדה מינית מצד המנכ"ל, מצאה השופטת קשיים בגרסת התובעת ובעדותה, ולכן קבעה כי זו לא הרימה את הנטל הנדרש המוטל עליה להוכיח את שורת ההטרדות המיניות שנטענו ביחס למנכ"ל החברה.

לבסוף, קבעה השופטת כי החברה תשלם פיצוי נוסף לתובעת, בסך 30 אלף שקלים, בגין התנכלות אותה חוותה על רקע תלונתה בדבר הטרדה מינית. נקבע, כי עיון במכלול הראיות שהוצגו בהליך מוביל למסקנה כי אכן היה שינוי בהתנהלות בין התובעת למנכ"ל, שככל הנראה נגרם בעקבות רגשותיה של התובעת שנולדו כתוצאה מההטרדה שחוותה ומחוסר הטיפול שנדרש להבנתה. לדעת השופטת, לתובעת הייתה ציפייה סבירה כי לא תמצא תחת אותה קורת גג עם המטריד, אולם היעדר הטיפול בתלונה הביא או תרם ליצירת ה"קרעים" המקצועיים בין התובעת לנתבע והביא להתפטרותה בסופו של דבר.

לסיכום, החברה תשלם לתובעת פיצוי בסך 65 אלף שקלים. לאור סכום התביעה, כ-1.7 מיליון שקל, ומשהתביעה נגד המנכ"ל נדחתה, חויבה התובעת בהוצאותיו בסך של 25 אלף שקלים. התובעת יוצגה בהליך ע"י עוה"ד סיגל פעיל וזהר גיפס. החברה והמנכ"ל יוצגו על ידי עו"ד אילן סובל.

תגובות לכתבה(15):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 14.
    Sassi6 05/02/2019 13:55
    הגב לתגובה זו
    התקבלו טענותיה להטרדה מצד אותו אדם נוסף ובשל הטיפול הלקוי תפוצה התובעת בסך 65 אלף שקל.
  • 13.
    עידן הרדיפה המסוכן. גברים היזהרו זה גרוע ממוות. (ל"ת)
    תלונות הכזב הן 02/02/2019 19:45
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    שמרית 30/01/2019 17:29
    הגב לתגובה זו
    מתלננות שווא חייבות לשלם את מלוא המחיר
  • 11.
    איתן 29/01/2019 18:45
    הגב לתגובה זו
    נשים בסופו של דבר הן ז$$$ת. רוב הגברים הנשואים מכירים את התופעה שהאשה מתנה סקס בתמורה.
  • 10.
    יוני 29/01/2019 18:37
    הגב לתגובה זו
    לחייב נשים לפנות על הטרדה מינית מיד בקרות המקרה השני..לאחר שהזכיר את המטריד. במקביל לחוק הזנות להפוך הצעות מיניות של נשים למעסיקים לעבירה פלילית
  • 9.
    ישראלי 2 29/01/2019 08:34
    הגב לתגובה זו
    בכל עניין שהוא, בעבודה, במערכת יחסים שלא הלכה לפי הציפיות שלה וכו'- יכולה להגיש תביעה, וממש להרוס לך את החיים. הסביבה והתקשורת צמאי דם בהקשר הזה, וישר מתנפלים על הגבר. "הרי אישה לא תגיד סתם". בן אדם שיודע שיכול בקלות להשיג סכומי כסף גבוהים או נקמה- בקלות יכול להתפתות להגיש תביעה כזו. במקרה שלנו- אישה. מפחיד!!!!
  • 8.
    רשום שהיא פוטרה לאחר שהתלוננה ובסוף שהתפטרה בעצמה (ל"ת)
    מה נסגר אתכם? 27/01/2019 15:03
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    ישראלי 24/01/2019 13:13
    הגב לתגובה זו
    שמתפתחת פה בעידוד התיקשורת שנשלטת על ידי פמינאציות מרושעות
  • 6.
    Its about time (ל"ת)
    Enough is enough 24/01/2019 13:01
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    יויו 24/01/2019 12:31
    הגב לתגובה זו
    למה זה טוב .למשוך את הגבר אבל שהגבר מנסה להתחיל אז הן מחפסות את ההתרדה .
  • 4.
    אלי 24/01/2019 12:27
    הגב לתגובה זו
    את הגבר הישראלי כי הוא ידוע כטמבל חרמן. ולכן הן מוצצות ומוציאת לגבר את הנשמה וכסף. ומה עדיף לברוח מאישה ישראלית. לא להיתעסק איתם.
  • 3.
    k 24/01/2019 11:50
    הגב לתגובה זו
    כל ק"ח של בחורה לפח
  • מורי קדימה 07/02/2019 07:34
    הגב לתגובה זו
    האנקדוטה בכתבה אינה מכשירה את ההתנהגות העבריינית שלך. מאחל לך שהצוות שלך יחווה ירידה בתפוקה בעקבות ירידה במורל בגלל חוסר איזון באווירה רווית טסטוסטורון.
  • 2.
    יעקב 24/01/2019 11:24
    הגב לתגובה זו
    יש נשים שהם נחשיות שכל המטרה הינה רק כסף ועוד כסף בימנו צריך לפקוח 10 עינים זכית במישהיא טובה אשרך לא זכית אתה מסכן
  • 1.
    אחלה דרך להרוויח עוד קצת כסף על הדרך (ל"ת)
    אנה פנינו 24/01/2019 11:05
    הגב לתגובה זו
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקבני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוק

פנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?

גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם


הדס ברטל |


פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.

בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.

כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.


בני 20 ומעלה לפי מקורות מימון מחיה מתוכננים לאחר פרישה וגיל, אחוזים, סקר חברתי 2024 קרדיט: הלמ


בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.

בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.