התיירות בישראל: שיא בתפוסת החדרים מאז 1995
בהתאחדות המלונות מציינים פער בין שיעור כניסות התיירים להיקף הלינה נוכח גידול בהשכרת דירות לטווח קצר. בעוד הם נוהרים לעיר הבירה, ישראלים עדיין מעדיפים חו"ל
בשנת 2018 נרשם שיא של כ-68% בתפוסת החדרים במלונות בישראל מאז 1995, כך עולה מנתונים שמפרסמת היום (ה') התאחדות המלונות בישראל. זאת הודות לגידול בשיעור כניסות התיירים לעומת סטגנציה בלינות הישראלים בארץ בשלוש השנים האחרונות.
התפוסה הגבוהה ביותר בתל אביב
היקף הלינות במלונות בארץ הגיע ב-2018 ל-25.2 מיליון, עליה של 4% לעומת 2017 ועליה של 14% לעומת 2016. תפוסת החדרים הארצית הממוצעת הסתכמה בכ-68% בהשוואה לתפוסה של 67% ב-2017 ו-62% בשנת 2016.
התפוסה הגבוהה ביותר של 75% נרשמה בעיר ת"א. באילת עמדה התפוסה על 73%, בים המלח - 70%, בירושלים - 69%, חיפה - 66%, נצרת - 65%, בטבריה וסובב כנרת - 64%, הרצליה - 63% ונתניה - 60% אחוזי תפוסה.
מצבת החדרים עמדה בסוף שנת 2018 על 54,396 – תוספת של 1,037 חדרים לעומת 2017 (כ-80% מחדרי המלון החדשים בשנה האחרונה נפתחו בת"א ובהרצליה).
הישראלים מעדיפים חו"ל
בשלוש השנים האחרונות נרשמה סטגנציה בלינות הישראלים בארץ. זאת לעומת גידול של 43% ביציאות של ישראלים לחו"ל בשל פתיחת השמיים והוזלת הטיסות לצד התחזקות השקל.
- נתקלה בדלת השקופה בחנות ושברה את האף - האם מגיע פיצוי?
- אילת יוצאת לדרך עם תוכנית ראשונה להתחדשות עירונית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשנת 2018 נרשמו 13.6 מיליון לינות ישראלים במלונות בארץ - ללא שינוי לעומת שנת 2017. לינות הישראלים היוו כ-54% מסך הלינות כאשר מרבית הלינות התרכזו באילת (כ-46%), בים המלח (כ-11%) ובטבריה וסובב כנרת (כ-8%).
התיירים נוהרים לעיר הבירה
בקרב התיירים נרשם גידול של 14% בכניסות לישראל ב-2018 לעומת שנת 2017. ביחס ל-2016 מדובר בעלייה של 42%. היקף לינות התיירים ב-2018 עמד על כ-11.6 מיליון - גידול של 9% לעומת שנת 2017 (תוספת של כמיליון לינות) ועליה של 35% לעומת שנת 2016.
לינות התיירים היוו כ-46% מסך הלינות בארץ בשנת 2018. אלו גילו העדפה ללינה בעיר הבירה ירושלים בה נרשמו כ-34% מהלינות. אחריה נמצאת ת"א עם כ-24% כאשר בטבריה וסובב כנרת היקף הלינות עמד על כ-11%.
- בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים -...
בהתאחדות מציינים כי "הפער בין שיעור הגידול בכניסות התיירים לישראל לבין שיעור הגידול בלינות התיירים במלונות, מוסבר, בין היתר, בגידול באמצעי אכסון אחרים אליהם מגיעים התיירים כדוגמת השכרת דירות לטווח קצר. חלק נוסף מהפער מוסבר בכך שיש תיירות שמגיעה לארץ ועוברת לשטחי הרשות הפלסטינאית או תיירים שבשל הטיסות המסובסדות לאילת מגיעים לכאן ועוברים את הגבול למצרים ולירדן".
- 2.יריב לוין תותח בעזרת השם כשר משפטים בקרוב (ל"ת)אבי 24/01/2019 16:36הגב לתגובה זו
- 1.מייק1 24/01/2019 13:31הגב לתגובה זוהכנסה גבוהה בענף בתי המלון -> עליה במנית פתאל אחזקות
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקפנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם
פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.
בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.
כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.

- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- שלושה שיקולים מרכזיים בבחירת קרן פנסיה, ואיך בוחנים אותם נכון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
